מ"ג דברים לג יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	עָבְדָא מַגְדָּנִין וְעַלְלָן מִיְּבוּל שִׁמְשָׁא עָבְדָא מַגְדָּנִין מֵרֵישׁ יְרַח בִּירַח׃
ירושלמי (יונתן):	וּמִטוּב מַגְדִין וְעַלְלִין דִמְבַשְׁלָא אַרְעֵיהּ מִן יְבוּל שִׁמְשָׁא וּמִן טוּב בּוּכְרֵי פֵּירֵי אִילָנַיָא דִמְבַכְּרָא אַרְעֵיהּ בְּכָל רֵישׁ יֶרַח וְיֶרַח:
ירושלמי (קטעים):	עַבְדָא פֵּירִין טָבִין מִן ^טוּב עֲלָלַת שִׁמְשָׁא וּמִבִּכְרָא רָאשֵׁי מִגְדָנִין בְּכָל רֵישׁ יֶרַח וְיֶרַח:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וממגד תבואות שמש" - שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות "גרש ירחים" - יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו הן קשואין ודלועין ד"א גרש ירחים שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וּמִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שָׁמֶשׁ – שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ פְּתוּחָה לַחַמָּה וּמְמַתֶּקֶת הַפֵּרוֹת (ספרי שנג).
גֶּרֶשׁ יְרָחִים – לְפִי שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁהַלְּבָנָה מְבַשַּׁלְתָּן, וְאֵלּו הֵן: קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין. דָּבָר אַחֵר: גֶּרֶשׁ יְרָחִים, שֶׁהָאָרֶץ מְגָרֶשֶׁת וּמוֹצִיאָה מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ (אונקלוס).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

ראו רמב"ן על דברים לג יג

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וממגד תבואת שמש. ידוע כי השמש מניע יסוד האש, שכן אנו מרגישין חום גדול בהתקרבו אלינו והקרירות בהתרחקו ממנו, והוא מבשל התבואה והפירות, והלבנה מניעה יסוד המים, שכן הימים והנחלים מתוספים בתוספת הלבנה וכאשר תחסר הן מתחסרים, וכח השמש והירח שמבשלין הפירות קראו הכתוב מגד, ויאמר הכתוב שתהיה ארצו של יוסף מבורכת מכח השמש הנמשל בתבואות, ולפי שתבואות הזרע והכרם תלויות בשמש אמר כן מכח הלבנה ג"כ שהיא מגרשת הפירות.