"מואב" - זו שלא היתה צנועה פירסמה שמאביה הוא אבל צעירה קראתו בלשון נקיה וקבלה שכר בימי משה שנאמר בבני עמון (דברים ב) אל תתגר בם כלל ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם אבל לצערן התיר לו
ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב. דרשו רז"ל אל תקרי מואב אלא מאב, לא היתה צנועה ופירשה הדבר שנולד מאביה, אבל הצעירה קראתו לשון נקיה בן עמי. ודרשו רז"ל בהוריות (דף י' ע"ב) אין הקב"ה מקפח שכר שיחה נאה, דאלו בכירה דקראתו מואב א"ל רחמנא למשה (דברים ב) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, מלחמה הוא דלא הא צעורי צערינהו, ואלו צעירה דקראתו בן עמי א"ל רחמנא למשה אל תצורם ואל תתגר בם, כלל, ואפי' צער.
"ותקרא שמו מואב. ותקרא שמו בן עמי." להורות של נתעברו מאדם בלתי הגון:
" הוא אבי מואב הוא אבי בני עמון" שירשו ארץ כי מפני שהיתה כוונת הנשים רצויה היה זרעם לשני גוים יורשי אברהם בקצת כאמרם בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה:
(לו – לז) "ותהרין". הנה הריון זה היה כנגד הטבע שקלטו הריון מביאה ראשונה, ובפרט למ"ש חכמי הטבע שבעת שכרון א"א שיתעברו, רק שהיה בהשגחה מפני שהיה עתיד לצאת מהן שתי אומות גדולות, וז"ש שלכן נתעברו מפני "שהוא אבי מואב" אומה שקיימת "עד היום":
ותקרא את שמו מואב. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה, דאילו בכירה דקאמרה מואב, מן אב, אמר הקב"ה למשה: "אל תתגר בם מלחמה", מלחמה הוא דלא, הא אנגריא עביד בהו; ואילו צעירה דקאמרה בן עמי, אמר הקב"ה למשה: "וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם", דאפילו אנגריא לא תעביד בהו:
ואמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה קדמתה ארבעה דורות בישראל: עובד, ישי, דוד, שלמה; ואלו צעירה עד רחבעם, שנאמר: "ושם אמו נעמה העמונית":
