לדלג לתוכן

מ"ג במדבר יט כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · יט · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־מִקְדַּ֨שׁ יְהֹוָ֜ה טִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּגְבַר דְּיִסְתָּאַב וְלָא יַדֵּי עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מִגּוֹ קְהָלָא אֲרֵי יָת מַקְדְּשָׁא דַּייָ סַאֵיב מֵי אַדָּיוּתָא לָא אִזְדְּרִיקוּ עֲלוֹהִי מְסָאַב הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּגְבַר דְיִסְתָּאַב וְלָא יַדֵי עֲלוֹי וְיִשְׁתֵּיצֵי בַר נְשָׁא הַהוּא מִגוֹ קְהָלָא אֲרוּם יַת מַקְדְשָׁא דַיְיָ סָאִיב מֵי אַדְיוּתָא לָא אִזְדְרִיקוּ עֲלוֹי מְסָאָב הוּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואיש אשר יטמא וגו'" - אם נאמר מקדש למה נאמר משכן וכו' כדאי' (בשבועות דף טז) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְגוֹמֵר – אִם נֶאֱמַר 'מִקְדָּשׁ' לָמָּה נֶאֱמַר "מִשְׁכָּן" (לעיל פסוק יג) כּוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּשְׁבוּעוֹת (דף ט"ז ע"ב).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"סז ""ואיש אשר יטמא ולא יתחטא". פי' אם נכנס למקדש כי על מה שלא הזה אינו חייב כרת וכבר בא מאמר זה למעלה (סי' מ"א), ומ"ש והיתה לכם לחקת שינהג לדורות נתבאר בארך בהתו"ה אמור (סי' ס"ו):

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואיש אשר יטמא ולא יתחטא - על טומאת מקדש וקדשיו הכתוב מדבר, וענש כרת. או לא ענש כרת אלא על הזיה? ת"ל ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי - לא יטהר. עונשו לא יטהר, ואין עונשו כרת.

<< · מ"ג במדבר · יט · כ · >>