עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃
"מבן חדש ומעלה" - משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקדש א"ר יהודה בר' שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנאמר (שם כו) אשר ילדה אותה ללוי במצרים עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנית בשבעים נפשות שכשאתה מונה חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת והיא השלימה את המנין
[ו] כשיצא מכלל נפלים הוא נמנה לקרוא שומרי משמרת הקודש וכו'. נראה מה שנקרא "[שומרי] משמרת הקודש" (פסוק כח), פירוש כי הוא נקרא 'לגיון של מלך' (רש"י לעיל א, מט), ו"ברוב עם הדרת מלך" (משלי י"ד, כ"ח), ולפיכך נקראו "שומרי משמרת הקודש" משעה שיצאו מכלל נפלים:
[ז] להיות נמנה מן הבטן. ודוקא שם (להלן כו, נט) נמנה מן הבטן, לפי שודאי לא היה נפל, שהרי כשנכתבה התורה בימי משה (בבא בתרא דף טו.) כבר יצאת מספק נפל, לפיכך מנה את יוכבד מיד. אבל כאן דספק נפל הוא, לא מנה אלא משיצא מכלל נפל:
מבן חדש ומעלה תפקדם. אמרו במדרש זהו שאמר הכתוב (תהלים צב) צדיק כתמר יפרח, מה תמרה זו צלה רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק, מה היא עושה תמרים ועושה נובלות אף ישראל יש בהם בני תורה ויש בהם עמי הארץ, מה היא עושה נובלות שאין נכנסין לאוצר ויש בה תמרים שנכנסין לאוצר כך ישראל במדבר מהם נכנסו לארץ ישראל ומהם לא נכנסו.
כל זכר מבן חודש וגו'. טעם מבן חודש, כפי זמן אשר באו המה תחתיהם שהם הבכורות, ולמה יתן הבכור פדיונו כיון שיש לו בן לוי במקומו, ואם תאמר למה אין הלוים פודים כמו כן מאז והלאה את הבכורות, ולא יצטרכו ישראל פדיון לבכוריהם, יש לומר כי אותם הלוים כבר נכנסו תחת הבכורות שהיו אז ואת בניהם הקים ה' תחת אבותיהם שהרי נתקדשו הם ובניהם עד עולם. ואולי כי לזה כפל ה' במאמרו במה שכתב בפסוק ואני הנה לקחתי את הלוים וגו' והיו לי הלוים פירוש הוחלטו הם ובני בניהם, מעתה אין לוי שיפדה בכור ישראל הבא אחר כן פטר רחם:
