רש"י על במדבר ג
<< · רש"י על במדבר · ג · >>
פסוק א
"ואלה תולדת אהרן ומשה" - ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו
"ביום דבר ה' את משה" - נעשו אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורהפסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"נתונים המה לו" - לעזרה
"מאת בני ישראל" - כמו מתוך בני ישראל כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום והוא נתנם לו שנאמר (שם ח) ואתנה את הלוים נתונים וגו'פסוק י
"ואת אהרן ואת בניו תפקד" - לשון פקידות ואינו לשון מנין
"ושמרו את כהנתם" - קבלת דמים וזריקה והקטרה ועבודות המסורות לכהניםפסוק יב
"ואני הנה לקחתי" - ואני מהיכן זכיתי בהן
"מתוך בני ישראל" - שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם לפי שהיתה העבודה בבכורות וכשחטאו בעגל נפסלו והלוים שלא עבדו ע"א נבחרו תחתיהםפסוק טו
פסוק טז
פסוק כא
פסוק כה
"המשכן" - יריעות התחתונות
"והאהל" - יריעות עזים העשויות לגג
"מכסהו" - עורות אילים ותחשים
"ומסך פתח" - הוא הוילוןפסוק כו
פסוק כט
פסוק לא
פסוק לב
פסוק לח
פסוק לט
"אשר פקד משה ואהרן" - נקוד על ואהרן לומר שלא היה במנין הלוים (בכורות ד)
"שנים ועשרים אלף" - ובפרטן אתה מוצא שלש מאות יתרים בני גרשון שבעת אלפים וחמש מאות בני קהת שמונת אלפים ושש מאות בני מררי ששת אלפים ומאתים ולמה לא כללן עם השאר ויפדו את הבכורות ולא יהיו זקוקים השלשה ושבעים ומאתים בכורות העודפים על המנין לפדיון אמרו רבותינו במסכת בכורות (בכורות ה) אותן שלש מאות לוים בכורים היו ודים שיפקיעו עצמם מן הפדיוןפסוק מ
פסוק מה
פסוק מו
פסוק מט
פסוק נ
"חמשה וששים ושלש מאות ואלף" - כך סכום החשבון חמשת שקלים לגלגלת למאתים בכורות אלף שקל לשבעים בכורות שלש מאות וחמשים שקל לשלש בכורות חמשה עשר שקל (במדרש רבה סנהד' יז) אמר כיצד אעשה בכור שאומר לו תן חמשת שקלים יאמר לי אני מפדויי הלוים מה עשה הביא שנים ועשרים אלף פתקין וכתב עליהן בן לוי ומאתים ושבעים ושלשה פתקין כתב עליהן ה' שקלים בללן ונתנן בקלפי אמר להם בואו וטלו פתקיכם לפי הגורל
<< · רש"י על במדבר · ג · >>