רש"י על במדבר ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על במדבר · ג · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואלה תולדת אהרן ומשה" - ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו

"ביום דבר ה' את משה" - נעשו אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על פני אהרן" - בחייו

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ושרתו אתו" - ומהו השירות ושמרו את משמרתו לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר כמו שנאמר (במדבר יח) אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש והלוים הללו מסייעין אותם זו היא השירות

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ושמרו את משמרתו" - כל מנוי שהאדם ממונה עליו ומוטל עליו לעשותו קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה כמו שאמרו בבגתן ותרש (מס' מגילה) והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה וכן משמרות כהונה ולויה

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת משמרת בני ישראל" - שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן שנאמר (שם יח) כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נתונים המה לו" - לעזרה

"מאת בני ישראל" - כמו מתוך בני ישראל כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום והוא נתנם לו שנאמר (שם ח) ואתנה את הלוים נתונים וגו'

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת אהרן ואת בניו תפקד" - לשון פקידות ואינו לשון מנין

"ושמרו את כהנתם" - קבלת דמים וזריקה והקטרה ועבודות המסורות לכהנים

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואני הנה לקחתי" - ואני מהיכן זכיתי בהן

"מתוך בני ישראל" - שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם לפי שהיתה העבודה בבכורות וכשחטאו בעגל נפסלו והלוים שלא עבדו ע"א נבחרו תחתיהם

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מבן חדש ומעלה" - משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקדש א"ר יהודה בר' שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנאמר (שם כו) אשר ילדה אותה ללוי במצרים עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנית בשבעים נפשות שכשאתה מונה חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת והיא השלימה את המנין

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על פי ה'" - אמר משה לפני הקב"ה היאך אני נכנס לתוך אהליהם לדעת מנין יונקיהם א"ל הקב"ה עשה אתה שלך ואני אעשה שלי הלך משה ועמד על פתח האהל והשכינה מקדמת לפניו ובת קול יוצאת מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באהל זה לכך נאמר על פי ה'

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לגרשון משפחת הלבני" - כלומר לגרשון היו הפקודים משפחת הלבני ומשפחת השמעי פקודיהם כך וכך

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"המשכן" - יריעות התחתונות

"והאהל" - יריעות עזים העשויות לגג

"מכסהו" - עורות אילים ותחשים

"ומסך פתח" - הוא הוילון

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת מיתריו" - של משכן והאהל ולא של חצר

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"משפחת בני קהת יחנו וגו' תימנה" - וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה אוי לרשע ואוי לשכנו לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו שנמשכו עמהם במחלוקתם

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והמסך" - היא הפרכת שאף היא קרויה (פרכת) המסך

פסוק לב

לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ונשיא נשיאי הלוי" - ממונה על כלם ועל מה היא נשיאותו פקודת שומרי משמרת הקודש על ידו היה פקודת כולם

פסוק לח

לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"משה ואהרן ובניו" - וסמוכין להם דגל מחנה יהודה והחונים עליו יששכר וזבולן טוב לצדיק טוב לשכנו לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה שנא' (תהלים ס) יהודה מחוקקי (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה וגו' מאתים ראשי סנהדראות ומזבולן (שופטים ה) מושכים בשבט סופר

פסוק לט

לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר פקד משה ואהרן" - נקוד על ואהרן לומר שלא היה במנין הלוים (בכורות ד)

"שנים ועשרים אלף" - ובפרטן אתה מוצא שלש מאות יתרים בני גרשון שבעת אלפים וחמש מאות בני קהת שמונת אלפים ושש מאות בני מררי ששת אלפים ומאתים ולמה לא כללן עם השאר ויפדו את הבכורות ולא יהיו זקוקים השלשה ושבעים ומאתים בכורות העודפים על המנין לפדיון אמרו רבותינו במסכת בכורות (בכורות ה) אותן שלש מאות לוים בכורים היו ודים שיפקיעו עצמם מן הפדיון

פסוק מ

לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"פקד כל בכור זכר וגו' מבן חדש ומעלה" - משיצא מכלל ספק נפלים

פסוק מה

לפירוש "פסוק מה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת בהמת הלוים וגו'" - לא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה של ישראל אלא את פטרי חמוריהם ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים של ישראל תדע שהרי מנה העודפים באדם ולא מנה העודפים בבהמה

פסוק מו

לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת פדויי השלשה וגו'" - ואת הבכורות הצריכין להפדות בהם אלו השלשה ושבעים ומאתים העודפים בהם ויתרים על הלוים מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת כך היתה מכירתו של יוסף עשרים כסף שהיה בכורה של רחל

פסוק מט

לפירוש "פסוק מט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"העדפים על פדויי הלוים" - על אותן שפדו הלוים בגופן

פסוק נ

לפירוש "פסוק נ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"חמשה וששים ושלש מאות ואלף" - כך סכום החשבון חמשת שקלים לגלגלת למאתים בכורות אלף שקל לשבעים בכורות שלש מאות וחמשים שקל לשלש בכורות חמשה עשר שקל (במדרש רבה סנהד' יז) אמר כיצד אעשה בכור שאומר לו תן חמשת שקלים יאמר לי אני מפדויי הלוים מה עשה הביא שנים ועשרים אלף פתקין וכתב עליהן בן לוי ומאתים ושבעים ושלשה פתקין כתב עליהן ה' שקלים בללן ונתנן בקלפי אמר להם בואו וטלו פתקיכם לפי הגורל