רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה – וְאֵינוֹ מַזְכִּיר אֶלָּא בְּנֵי אַהֲרֹן; וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁלִּמְּדָן תּוֹרָה. מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ (סנהדרין י"ט ע"ב).
בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה – נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַתּוֹלָדוֹת שֶׁלּוֹ; שֶׁלִּמְּדָן מַה שֶּׁלָּמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה.

(ד) עַל פְּנֵי אַהֲרֹן – בְּחַיָּיו.

(ו) וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ – וּמַהוּ הַשֵּׁרוּת? "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ". לְפִי שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ עָלָיו, שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְֹאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ" (במדבר יח,א), וְהַלְוִיִּם הַלָּלוּ מְסַיְּעִין אוֹתָם; זוֹ הִיא הַשֵּׁרוּת.

(ז) וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ – כָּל מִנּוּי שֶׁהָאָדָם מְמֻנֶּה עָלָיו וּמֻטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ, קָרוּי "מִשְׁמֶרֶת" בְּכָל הַמִּקְרָא וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּבִגְתָן וָתֶרֶשׁ: "וַהֲלֹא אֵין מִשְׁמַרְתִּי וּמִשְׁמַרְתְּךָ שָׁוָה" (מגילה י"ג ע"ב), וְכֵן מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה.

(ח) וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל – שֶׁכֻּלָּן הָיוּ זְקוּקִין לְצָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא שֶׁהַלְוִיִּם בָּאִים תַּחְתֵּיהֶם בִּשְׁלִיחוּתָם; לְפִיכָךְ לוֹקְחִים מֵהֶם הַמַּעַשְׂרוֹת בִּשְׂכָרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם" (במדבר יח,לא).

(ט) נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ – לְעֶזְרָה.
מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כְּמוֹ 'מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשׂרָאֵל'; כְּלוֹמַר: מִשְּׁאָר כָּל הָעֵדָה נִבְדְּלוּ לְכָךְ בִּגְזֵרַת הַמָּקוֹם, וְהוּא נְתָנָם לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים" וְגוֹמֵר (במדבר ח,יט).

(י) וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד – לְשׁוֹן פְּקִידוּת, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן מִנְיָן.
וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם – קַבָּלַת דָּמִים וּזְרִיקָה וְהַקְטָרָה, וַעֲבוֹדוֹת הַמְּסוּרוֹת לַכֹּהֲנִים.

(יב) וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי – וַאֲנִי, מֵהֵיכָן זָכִיתִי בָּהֶן? מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שׂוֹכְרִין אוֹתָן לְשֵׁרוּת שֶׁלִּי; עַל יְדֵי הַבְּכוֹרוֹת זָכִיתִי בָּהֶם וּלְקַחְתִּים תְּמוּרָתָם. לְפִי שֶׁהָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּכְשֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל – נִפְסְלוּ; וְהַלְוִיִּם, שֶׁלֹּא עָבְדוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, נִבְחֲרוּ תַּחְתֵּיהֶם.

(טו) מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה – מִשֶּׁיָּצָא מִכְּלַל נְפָלִים הוּא נִמְנֶה לִקָּרֵא שׁוֹמֵר מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ (שבת קל"ה ע"ב; במ"ר ג,ח). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שָׁלוֹם: לָמוּד הוּא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט לִהְיוֹת נִמְנֶה מִן הַבֶּטֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כו,נט); עִם כְּנִיסָתָהּ בְּפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, וְנִמְנֵית בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה חֶשְׁבּוֹנָם, לֹא תִּמְצָאֵם אֶלָּא שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת, וְהִיא הִשְׁלִימָה אֶת הַמִּנְיָן (תנחומא טז).

(טז) עַל פִּי ה' – אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵיאַךְ אֲנִי נִכְנָס לְתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם לָדַעַת מִנְיַן יוֹנְקֵיהֶם? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשֵׂה אַתָּה שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלִּי. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהַשְּׁכִינָה מְקַדֶּמֶת לְפָנָיו, וּבַת קוֹל יוֹצֵאת מִן הָאֹהֶל וְאוֹמֶרֶת: כָּךְ וָכָךְ תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בְּאֹהֶל זֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר "עַל פִּי ה'" (שם).

(כא) לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי – כְּלוֹמַר, "לְגֵרְשׁוֹן" הָיוּ הַפְּקוּדִים "מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וּמִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי", פְּקוּדֵיהֶם כָּךְ וָכָךְ.

(כה) הַמִּשְׁכָּן – יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת.
וְהָאֹהֶל – יְרִיעוֹת עִזִּים הָעֲשׂוּיוֹת לְגַג.
מִכְסֵהוּ – עוֹרוֹת אֵילִים וּתְחָשִׁים.
וּמָסַךְ פֶּתַח – הוּא הַוִּילוֹן.

(כו) וְאֵת מֵיתָרָיו – שֶׁל הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל, וְלֹא שֶׁל חָצֵר.

(כט) מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ וְגוֹמֵר תֵּימָנָה – וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל רְאוּבֵן הַחוֹנִים תֵּימָנָה; אוֹי לָרָשָׁע, אוֹי לִשְׁכֵנוֹ (נגעים יב,ו; סוכה נ"ו ע"ב). לְכָךְ לָקוּ מֵהֶם דָּתָן וַאֲבִירָם וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ עִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עִמָּהֶם בְּמַחְלֻקְתָּם (תנחומא יב).

(לא) וְהַמָּסָךְ – הִיא הַפָּרֹכֶת, שֶׁאַף הִיא קְרוּיָה "פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ" (במדבר ד,ה).

(לב) וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי – מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם, וְעַל מָה הִיא נְשִׂיאוּתוֹ? "פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ", עַל יָדוֹ הִיא פְּקֻדַּת כֻּלָּם.

(לח) מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו – וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהַחוֹנִים עָלָיו יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן; טוֹב לַצַּדִיק, טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נ"ו ע"ב). לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נַעֲשֹוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (תהלים ס,ט; יומא כ"ו ע"א); "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה" וְגוֹמֵר (דה"א יב,לג), מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת (ב"ר עב,ה; תנחומא ישן יג); "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר" (שופטים ה,יד; תנחומא יב).

(לט) אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – נָקוּד עַל אַהֲרֹן, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּמִנְיַן הַלְוִיִּם (במדבר רבה ג יג|במ"ר ג,יג]]; בכורות דף ד' ע"א).
שְנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף – וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְתֵרִים: בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן – שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, בְּנֵי קְהָת – שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, בְּנֵי מְרָרִי – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם. וְלָמָּה לֹא כְּלָלָן עִם הַשְּׁאָר, וְיִפְדּוּ אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וְלֹא יִהְיוּ זְקוּקִים הַשְּׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַמִּנְיָן לְפִדְיוֹן? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (דף ה' ע"א): אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְוִיִּם – בְּכוֹרוֹת הָיוּ, וְדַיָּם שֶׁיַּפְקִיעוּ עַצְמָם מִן הַפִּדְיוֹן.

(מ) פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר וְגוֹמֵר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה – מִשֶּׁיָּצָא מִכְּלַל סְפֵק נְפָלִים (שבת קל"ה ע"ב).

(מה) וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם וְגוֹמֵר – לֹא פָּדוּ בֶּהֱמוֹת הַלְוִיִּם אֶת בְּכוֹרֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אֶת פִּטְרֵי חֲמוֹרֵיהֶם; וְשֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פָּטַר כַּמָּה פִּטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מָנָה הָעוֹדְפִים בָּאָדָם, וְלֹא מָנָה הָעוֹדְפִים בַּבְּהֵמָה (בכורות דף ד' ע"ב).

(מו) וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְגוֹמֵר – וְאֶת הַבְּכוֹרוֹת הַצְּרִיכִין לְהִפָּדוֹת בָּהֶם, אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם הָעוֹדְפִים בָּהֶם יְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם, מֵהֶם תִּקַּח חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻלְגֹּלֶת (פסוק מז). כָּךְ הָיְתָה מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עֶשְׂרִים כֶּסֶף, שֶׁהָיָה בְּכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל (ב"ר פד,יח; במ"ר ד,י).

(מט) הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם – עַל אוֹתָן שֶׁפָּדוּ הַלְוִיִּם בְּגוּפָן.

(נ) חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף – כָּךְ סְכוּם הַחֶשְׁבּוֹן, חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת. לְמָאתַיִם בְּכוֹרוֹת – אֶלֶף שֶׁקֶל; לְשִׁבְעִים בְּכוֹרוֹת – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל; לִשְׁלֹשָׁה בְּכוֹרוֹת – חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁקֶל. אָמַר: כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה? בְּכוֹר שֶׁאוֹמַר לוֹ: תֵּן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, יֹאמַר לִי: אֲנִי מִפְּדוּיֵי הַלְוִיִּם! מֶה עָשָׂה? הֵבִיא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פְּתָקִין, וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'בֶּן לֵוִי', וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה פְּתָקִין כָּתַב עֲלֵיהֶן: "חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים". בְּלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי; אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם לְפִי הַגּוֹרָל (סנהדרין י"ז ע"א).

הערות[עריכה]