מ"ג אסתר ט כח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵ֠לֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכׇל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
"ונעשים" - משתה ושמחה ויום טוב לתת מנות ומתנות
"משפחה ומשפחה" - מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד וכך קבלו עליהם שימי הפורים לא יעברו
"וזכרם" - קריאת מגילה
"לא יסוף" - תרגום שלא יתום דמתרגם עד תום עד דסף וא"א לומר להיות מגזרת (בראשית יט) פן תספה ומגזרת (שמואל א כז) עתה אספה יום אחד שאם כן היה לו לכתוב לא יספה מזרעםרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנַעֲשִׂים – מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב לָתֵת מָנוֹת וּמַתָּנוֹת (שם).
מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה – מִתְאַסְּפִין יַחַד וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יָחַד. וְכַךְ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיְּמֵי הַפּוּרִים לֹא יַעַבְרוּ (מדרש משלי י).
וְזִכְרָם – קְרִיאַת מְגִלָּה.
לֹא יָסוּף – תַּרְגּוּם שֶׁל "יִתֹּם"; דִמְתַרְגֵּם "עַד תֹּם" (במדבר לב,יג), "עַד דְּסָף". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לִהְיוֹת מִגִּזְרַת "פֶּן תִּסָּפֶה" (בראשית יט,יז) וּמִגִּזְרַת "עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד" (שמ"א כז,א), שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּב: "לֹּא יִסָּפֶה מִזַּרְעָם".
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש רבה
פרק ט/פסוק כח
והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור (אסתר ט, כח) וגו' נראה פשט הכתוב בכל דור ודור דהוי אמינא אותו דור שהיה בימי המן חייבים לעשות אבל דור שאחריו לא אע"ג דכתיב (שם כז) ועל זרעם הא ג"כ על זרעם שנולדו בימי המן רק שהיה קטנים ואע"ג דלאו בני קבלה הם אבל דור שלא היה בימי המן כלל לא, לכך צריך לכתוב בכל דור ודור, וכתיב (שם) כל משפחה ומשפחה לומר אף אם היה משפחה חשובה ביותר עד שאפשר לומר כי מתוך חשיבתם לא נעשה בהם דבר, וכל מדינה ומדינה שאפשר לומר כי כאשר הכרך הוא חזק אפשר לה להציל עצמה וא"כ לא היתה צריכה להצלה לכך אין צריכה לקיים ימי הפורים ועוד שהיא רחוקה מן הישוב שאין דרך לבא לשם בני אדם עם כל זה יהיו הימים נזכרים ונעשים כך נראה לפרש לפי הפשט.
אבל בגמרא (מגילה דף ג.) דרשו בענין אחר משפחה ומשפחה אפילו משפחות לוים והם בעבודתם ומ"מ חייבים להניח ולבטל העבודה ולשמוע המגילה ובכל מדינה ומדינה שאין לחלק בין שושן לשאר עיירות וכל עיר ועיר שאין לחלק בין עיר הסמוכה לכרך בשעור מיל שדין שלה כמו כרך ושאר עיירות אין דינם כמו כרך, נזכרים ונעשים (אסתר ט, כח) נזכרים היינו קריאת מגילה ונעשים עשיית משתה ושמחה ומשלוח מנות ומה שאמר נזכרים ונעשים ולא אמר והימים האלו יזכרו ויעשו מלמד שיהיו נזכרים ונעשים מן הש"י כי כך נגזר מן הש"י שיהיו הימים האלו לעולם וכמו שאמר אחר כך לא יסוף מזרעם.