לדלג לתוכן

מ"ג איוב לב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · לב · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים כִּי זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וֶאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים
  כִּ֤י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכה" - המתין "כי זקנים המה ממנו לימים" - האחרים לכן חדל לו עד ששתקו הם (מענה אליהו)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חכה" - המתין כמו לכן חכו לי (צפניה ג

מצודת דוד

"ואליהו חכה" - עד כה המתין מלהשיב את איוב בדברים השמורים בלבו מאז החל להתלונן וזהו לפי ששלשת הרעים ההם היו זקנים ממנו למספר ימים ולא רצה להשיב אמרים לפניהם וכאשר יאמר למטה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואליהו", אולם אחר שוכוחי הריעים לא ישרו בעיניו מדוע המתין עד עתה. מבאר שהטעם מה "שאליהוא חכה את איוב בדברים", היינו שאיוב חכה והמתין עליו. הסבה היה מפני "שהם זקנים ממנו לימים" ונתן להם משפט הקדימה, והגם שהוא היה זקן מהם בחכמה הם היו זקנים ממנו בימים:

ביאור המילות

"חכה את איוב". פעל חכה נקשר בכ"מ עם למ"ד ופה שנקשר עם מלת את מבואר שהוא יוצא, שגרם שאיוב יחכה ימתין, כי חכה נרדף עם ההמתנה, ונסתה ולא תחכה (מ"ב ט' ג'):
 

<< · מ"ג איוב · לב · ד · >>