"בסד" - בלשון ארמי סדנא בסדני' יתיב עץ גדול שנותנין בו רגלי האסורים ובל' יוני אשתו"ק
"תתחקה" - אתה עצמך מתחקה על פסיעותי כן פסע זה וכה פעל וכמו מחק הארץ (יחזקאל מג) וחיק האמה (שם) זה היסוד אפיקיו"ל בלע"ז הן על כפים חקותיך (ישעיהו מט)
"בסד" - עצים חקוקים עשוים להסגיר בהם רגלי התפוס וכן ישם בסד רגלי (לקמן לג) ובדרז"ל סדנא בסדניה יתיב (פסחים כח)
"שרשי רגלי" - הם עצמות הרגל שהם העיקר להם
"תתחקה" - מלשון חקיקה
מצודת דוד
"ותשם בסד רגלי" - עם כי שמת רגלי בכבלי עצים סגורים והוספת עוד לשמור כל ארחותי לבל אברח והלא רגלי סגורים ואיך אוכל לברוח ועוד תוסיף להכאיב אותי כי תחקוק נקבי עצי הסד מצומצמים לפי מדת שרשי רגלי הם עצמות הרגל והמה דוחקים בשר הרגל ומצערים ביותר ור"ל הנה תייסר אותי במכאוב על מכאוב אשר לא אוכל לשאת
"ותשם בסד רגלי". לבל יוכלו לנוע ממקומם. וחוץ מזה תשמור כל ארחותי שאני הולך. הגם שאיני הולך בכחי כי רגלי בסד. ור"ל הגם שמעשי מוכרחים תשמור ארחותי להענישני כאילו אני הולך בבחירתי. והלא אם "על שרשי רגלי תתחקה" לדרוש השרש שממנו יוצא תנועת רגלי. הלא אז תראה כי.
