ירושלמי סנהדרין ג

סנהדרין פרק ג: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ג >>

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג א (עריכה)

הלכה א משנה

דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד דברי ר"מ וחכמים אומרים שני הדיינים בוררין להן עוד אחד

הלכה א גמרא

אמר רבי זירא שמתוך שביררו מרדף זכותו מאי טעמא דר מאיר כדי שיתבררו שלשתן מדעת אחת ומאי טעמא דרבנן לאו כולא מינך מיבחר ומיסב מה דאת בעי אלא אנא ואת מבחרין ומסבין מה דנן בעיין וקשיא על דרבנן מת אחד לא נמצאו שלשתן מתבררין מדעת אחת

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ב (עריכה)

הלכה ב משנה

זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי ר מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראיה שהן קרובים או פסולין אבל אם היו כשרים או מומחין מפי בית דין אינו יכול לפוסלן

הלכה ב גמרא

כיני מתניתא זה פוסל דיינו של זה הא דיינו לא ריש לקיש אמר בערכאות שבסוריא אמרו הא בדיני תורה לא ר יוחנן אמר אפילו בדיני תורה היך אמרין תרין בני נש הוה לון דין באנטוכיא אמר חד לחבריה מה דרבי יוחנן אמר מקבל עלי שמע ר יוחנן ומר לא כל מיניה מיטרפא בעל דיניה אלא שמעין מיליהון תמן ואין הוות צורכא כתבין ומשלחין עובדא לרבנן א"ר לעזר זה אמר בטיבריא וזה אמר בציפורי שומעין לזה שאמר בטיבריא ולעולם זה פוסל וזה מביא א"ר זירא בטפילה זנו אמר ר לא והאי דמר רבי לעזר זה אומר בטיבריא וזה אומר בציפורי באינון דהוון יתיבין בחדא משכנא מן הכא להכא שבעה מילין מן הכא להכא תשעה מילין אמר רבי יוסי ואת שמע מינה תרין בני נש הוה לון דין בטיבריה זה אומר בבית דין הגדול וזה אומר בבית דין הקטן שומעין לזה שאמר בבית דין הגדול

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ג (עריכה)

הלכה ג משנה

זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי ר"מ וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרין אינו יכול לפוסלן

הלכה ג גמרא

ריש לקיש אמר כיני מתניתא עדו הא עידיו לא ור יוחנן אמר אפילו עידיו דתני לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן מודה ר יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן אמר זעירא והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול עדות זה רבי חנינה בעי ואין עד אחד זוקקו לשבועה מכל מקום אמר ר זעירא פסול צריך ליפסל בבית דין קרוב אין צריך ליפסל בבית דין אמר רבא בר בונא בשם רב שלשה כגמר דין

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ד (עריכה)

הלכה ד משנה

א"ל נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר ר מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחייך ראשך ר מאיר אומר יכול הוא לחזור בו וחכ"א אינו יכול לחזור בו

הלכה ד גמרא

אמר לו נאמן עלי אביך קיבל עליו בפני שנים יכול הוא לחזור בו בפני שלשה אין יכול לחזור בו שמואל אמר בשלא נטל מזה ונתן לזה אבל נטל מזה ונתן לזה [אינו] יכול הוא לחזור בו ר יוחנן וריש לקיש אמרו אפילו נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו קיטה במקטיה דנקוט קיבל עליו יכול לחזור בו ר חייה בר בא אמר בשאמר לו יאמר לי אביך ואין לי עמך עסק אבל אם אמר לו יאמר אביך ואני מקבל עלי עילא היה רוצה להודות לו ר יוסי בן חנינה אמר ואפילו אמר יאמר לי אביך ואני מקבל עלי לא מצינו עדות יוצא מפי קרוב

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ה (עריכה)

הלכה ה משנה

אילו הן הפסולין המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים אמר ר"ש מתחילה לא היו קורא אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית ר יהודה אומר אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא אבל אם יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר

הלכה ה גמרא

המשחק בקוביא זה המשחק בפסיפסין
אחד המשחק בפשיפשין ואחד המשחק בקליפי אגוזים ורימונים לעולם אין מקבלין אותו עד שישבר פסיפסיו ויבדק ויחזרו בהן חזרה גמורה

המלוה בריבית אין מקבלין אותן עד שיקרע שטרותיו ויבדק ויחזרו בהן חזרה גמורה

ומפריחי יונים אחד הממרה יונים ואחד הממרה שאר בהמה חיה ועוף אין מקבלין אותן עד שישברו פגימיו ויחזרו בהן חזרה גמורה

סוחרי שביעית אי זהו תגר שביעית זה שיושב ובטל כל שני שבוע כיון שבא שביעית התחיל מפשט ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית ולעולם אין מקבלין אותו עד שתגיע שביעית אחרת ויבדק ויחזור בו חזרה גמורה
תני ר יוסי אומר שתי שביעיות ר נחמיה אומר חזרת ממון לא חזרה דברים שיאמר להם הא לכם מאתים זה וחלקום לעניים מה שכנסתי מפירות עבירה

הוסיפו עליהן הרועין והחמסנין והגזלנין וכל החשודין על הממון עדותן בטילה אמר רבי אבהו ובלבד ברועין בהמה דקה

אמר רב הונא מאן תנא מפריחי יונים ר ליעזר דתנינן תמן מפריחי יונים פסולין מן העדות אמר ר מנא קומי רבי יוסי עוד הדא דסנהדרין כרבי ליעזר א"ל דברי הכל היא הכא אמר ר יוסי יודעין היינו שפסול מעדות ממון מה בא להעיד אלא כשם שפסול מעדות ממון כך פסול מעדות נפשות

ועידי החדש כעידי נפשות אינון דתנינן זה הכלל כל עדות שאין אשה כשירה להן אף הן אינן כשירין לה מאן תניתה רבנין רבנין כר ליעזר מודין ליה ופליגין עלוהי ר יונה בשם רב הונא אמר כולא כר ליעזר ואתייא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתני עד זומם פסול מכל עדיות שבתורה דברי ר מאיר א"ר יוסי במה דברים אמורים בזמן שנמצא זומם בעדות נפשות אבל אם נמצא זומם בעדות ממון אין פסול אלא מאותה עדות בלבד ותייא דרבי יוסי כרבנין ודרבי מאיר כרבי ליעזר

ר שמעון אומר מתחילה לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית א"ר יודן אימתי בזמן שאין להן אלא היא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר היך עבידא יושב ובטל כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל פושט את ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול אבל אם היה עסוק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשט את ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית אף על פי שאין עמו מלאכה אחרת כשר רבי בא בר זבדא רבי אבהו בשם רבי לעזר הלכה כרבי יודה דמתניתא

איקלס רבי בא בר זבדא דמר שמועה משום דזעיר מיניה

תני ר חיי לחומרא היך עבידא יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשט ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית אף על פי שיש עמו מלאכה אחרת פסול

לא בדא ר בא בר זבדא רבי אבהו בשם ר לעזר הלכה כר יהודה דמתני תמן ר בא בר זבדא דמר שמועה משום זעיר מיניה אוף הכא כן

א"ר יוסי בי ר בון תמן אין מלכות אונסת ברם הכא המלכות אונסת

בראשונה כשהיתה המלכות אונסת הורי ר ינאי שיהו חורשין חרישה הראשונה חד מומר לעכו"ם הוה איעבר בשמיטתא חמתון רמיין קובעתיה אמר לון האסטו שרה מרדה שרא לכון מירמא קובעת א"ר יעקב בר זבדי קשייתה קומי רבי אבהו לא כן אמר זעירא ורבי יוחנן בשם רבי ינאי רבי ירמיה ר יוחנן בשם ר שמעון בן יהוצדק נמנו בעליית בית נתזה בלוד על התורה מניין אם אמר עובד כוכבים לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים יעבור ואל ייהרג הדא דתימר בינו לבין עצמו אבל ברבים אפילו על מצוה קלה אל ישמע לו כגון פפוס ולליינוס אחיו שנתנו להן מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן אמר לא אתכוין משמדתהון אלא מגבי ארנונין מה הן רבים רבנן דקיסרין אמרין עשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל ר בינא זעירא חמוניה פרי חורי חמרא בשבתא ר יונה ור יוסי הורון למפי לארטיקנס בשובתא א"ר מני קשיתה קומי ר יונה אבא ולא כן א"ר זעירא ר יוחנן בשם ר ינאי רבי ירמיה רבי יוחנן בשם ר שמעון בן יהוצדק נמנו בעליית בית נתזה וכו לא אתכוון משמדתהון אלא איתכוון מיכול פיתא חמימא כמה הן רבים רבנין דקיסרי אמרי עשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל ר אבונא בעי רבי אמי עכו"ם מהו שיהו מצווין על קידוש השם אמר ליה ונקדשתי בתוך בני ישראל ישראל מצווין על קידוש השם ואין העכו"ם מצווין על קידוש השם רבי ניסי בשם רבי לעזר שמע לה מהדא

לדבר הזה יסלח ה לעבדך וגו ישראל מצווין על קידוש השם ואין העובדי כוכבים מצווין על קידוש השם רבי בא בר זמינא הוה מחיט גבי חד בר נש ברומי אייתי ליה בשר נבילה אמר ליה אכול א"ל לי נא אכיל א"ל אכול דלא כן אנא קטיל לך א"ל אין בעית מיקטול קטול דלי נא אכול בשר נבילה א"ל מאן מודע לך דאילו אכלתה הוינה קטלין לך אי יהודי יהודי אי ארמאי ארמאי אמר רבי מנא אילו הוה רבי בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן מיזל הוה בהדא טייב בזמן זה מהו ר ירמיה סבר מימר בטל הדין בטלה גזירתא ר יוסי סבר מימר לעולם הגזירה במקומה עד שיעמיד בית דין אחר ויבטלה ודכוותה מאימתי אדם זוכה לפירותיו בשביעית ר ירמיה סבר מימר משיתנם לתוך כליו רבי יוסי סבר מימר אפילו נתונים בתוך כליו לא זכה סבר דינון דידיה ולית אינון דידיה רבי מנא כד עאל פרוקלא בציפורי הורי מפקא נחתומיא בשוקא רבנין דנוה הורו מפי חמיע בפיסחא א"ר יוסי בי רבי בון אני פי מלך שמור אני פי מלך מלכי המלכין אשמור שאמר לי בסיני אנכי ה אלהיך ועל דברת לא יהיה לך אלהים אחרים על פני שבועת אלהים לא תשא את שם ה אלהיך לשוא כד כד הזה נבוא ההוא גברא וההן כלבא שניהן שוין רב יהודה בשם רב הלכה כרבי יהודה

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ו (עריכה)

הלכה ו משנה

ואילו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו א"ר יוסי זו משנת ר עקיבה אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשיו וכל הקרוב לו באותה שעה היה קרוב ונתרחק כשר ר יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב

הלכה ו גמרא

מכיון דתנינן אחיו מה צורכה למיתני אחי אביו לומר בנו וחתנו של חתן אחי אביו מכיון דתנינן אחי אביו מה צורכה למיתני אחי אמו לומר בנו וחתנו של חתן אחי אמו מכיון דתנינן בעל אחותו מה צורכה למיתני בעל אחות אביו לומר בנו וחתנו של חתן בעל אחות אביו מכיון דתנינן בעל אחות אביו מה צורכה למיתני בעל אחות אמו לומר בנו וחתנו של חתן בעל אחות אמו והתנינן חורגו לבדו רב אמר אם חתן חמותו אסור בעל וחרגתו לא כל שכן תיפתר שיש לה בנים וחתנים ממנו אגיסו אית תניי תני יש לו בנים וחתנים אית תניי תני אין לו בנים וחתנים מאן דמר יש לו בנים וחתנים ממנה ומאן דמר אין לו בנים וחתנים ממקום אחר רב נפק למיתרי משכון לרבי חייה רבה עבר בחד אתר ואשכח רבי יוחנן יתיב ומקשי תנינן חורגו לבדו אשת חורגו מהו בעל חורגתו מהו אשה כבעלה ובעל כאשתו וקמת אשר חורגו כחורגו והבעל כאשה רב חסדא בעי דור שלישי מהו שיהא מותר באשת ראשון משה מהו שיהא מותר באשת פינחס ריש לקיש אמר מקבלין דור שני ודור שלישי מדוחק רבי יוחנן אמר אפילו מריוח כחדא אגיסיה דרב הונא הוה ליה דין עם חד בר נש אמר כל מה דרב הונא אמר אנא מקבל עלי שמע רב הונא ואמר כהדין יודעני כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי יודה

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ז (עריכה)

הלכה ז משנה

האוהב והשונא אי זהו האוהב זה שושבינו והשונא כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך

הלכה ז גמרא

רבי טבליי רבי אבינא בשם רב בשבעת ימי המשתה שנו

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ח (עריכה)

הלכה ח משנה

כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין אותן לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומר לו אמור האיך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהיא חייב לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז

הלכה ח גמרא

רבי יוסי בשם רבי יוחנן אם היה מתכוין למסור לו עדות עדותן קיימת כיצד דינין הדיינין יושבין והנידונין עומדין והתובע פותח בדבריו ראשון שנאמר מי בעל דברים יגש אליכם ומניין שהמוציא מחבירו עליו הראיה רבי קריספא בשם רבי חנניה בן גמליאל יגש אליכם יגש ראיותיו רבי יוחנן בעי ביבמה מי מרדף אחר מי התיב רבי לעזר והכתיב ועלתה יבמתו השערה אמר רבי יוחנן יפה לימדני רבי לעזר רבי ברכיה ורבי חלבו רבי בא בשם רבי ינאי התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע אמר רבי סימון צריך הדיין לשנות טענותיהן שנאמר ויאמר המלך זאת אומרת זה בני חהי ובנך המת וגו רב הונא כד הוה חמי סהדי בכוונא הוה חקר וכד הוה חמי הכן הוה מכוון רב הונא מיקל לדיינא דאמר מקבלין עליכון חד סהיד אלא יימרון אינון רב הונא כד הוה ידע זכו לבר נש בדינא ולא הוה ידע ליה הוה פתח ליה על שם פתח פיך לאלם רבי אבהו בשם רבי יוחנן המכמין עידיו אחורי גדר לא עשה כלום כהדא חד בר נש אשגח למיגוס גו אריסטון א"ל הב לי מה דאת חייב לי אמר ליה אין בתר דקמון אמר ליה לי נא חייב לך כלום אמר ליה אית לי סהדין אמר ליה לא אמרית אלא בגין דלא מיערבב מגוסתך אתא קומי רבי אמי ומר הדא דמר ר יוחנן המכמין עידיו אחורי גדר לא עשה כלום

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג ט (עריכה)

הלכה ט משנה

היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין נושאין ונותנין בדבר שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינן ואפילו שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין

הלכה ט גמרא

מיעוט שעירים שנים מה תלמוד לומר שני שיהו שניהן שוין כבשים מיעוט כבשים שנים מה ת"ל שני שיהו שניהן שוין מיעוט צפרים שנים מה תלמוד לומר שתי שיהו שוות מיעוט חצוצרות שתים מה תלמוד לומר שתי שיהו שוות התיב רבי חגי לרבי יסא והכתיב ועמדו שני האנשים מעתה מיעוט אנשים שנים מה תלמוד לומר שני שיהו שוין והכתיב לא תטה משפט גר יתום הרי גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום אם כן למה נאמר שני מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה נאמר כן שני ונאמר להלן וישארו שני אנשים מה להלן אנשים ולא נשים אף כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים הרי למדנו שאין האשה דנה ולא מעידה ר יוסי בי ר בון בשם רבי יוסף נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שנים עדים אם כן מה ת"ל שני שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד אומר כל צורכו ולאחד אומר לו קצר דבריך א"ר יהודה שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב רבי ישמעאל אומר אומרין לו לבוש כשם שהוא לבוש או הלבישהו כשם שאת לבוש אמר רבי בא בשם רב הונא צריכין העדים לעמוד בשעה שמעידין שנאמר ועמדו שני האנשים רבי ירמיה בשם רבי אבהו אף הנידונין צריכין לעמוד בשעה שמקבלין דינן שנאמר אשר להם הריב לפני ה כתיב לא יומתו אבות על בנים והלא כבר נאמר איש בחטאו יומת מה ת"ל לא יומתו אבות על בנים לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים לא יומתו בעדות אבות מניין שלא יהו העדים קרובין של נידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהן נהרגין ומניין שלא יהו העדים קרובין של דיינין הגע עצמך שאם הוזם אחד מהן כלום נהרג עד שיוזם חבירו אם את אומר כן לא היה נהרג על פיו ומניין שלא יהו הדיינין קרובין זה לזה אמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי דיינין מה עדים אין קרובין זה לזה אף דיינין אין קרובין זה לזה אין לי אלא אבות ובנים שאר קרובין מניין א"ר זעירא ובנים לרבות שאר קרובין עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל מניין תני רבי שמעאל ושפטו העדה והצילו העדה שלא יהא העדה לא קרובי מכה ולא קרובי מוכה א"ר יוסי אם אתה אומר כן נמצאת אומר בית דין גואלי הדם מיכן שלא יהו הדיינין קרובי הנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובי הנידונין אמרה תורה הרוג ע"פ עדים הרוג על פי דיינין מה הדיינין אינן קרובי הנידונין אף העדים לא יהו קרובי הנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן הן נהרגין בכשירים ולא בפסולים שנאמר אם לא יגיד ונשא עונות את שמגיד וחבירו משלם ממון צא פסול שאפילו מגיד אין חבירו משלם ממון בפני בית דין להוציא עד אחד בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשנים יכול יהא חייב תלמוד לומר ראה או ידע את שהוא כשר להעיד עדות תורה יצא עד אחד שאין כשר להעידות עדות תורה שלא בפני ב"ד אם לא יגיד ונשא עונו את שמגיד ומשלם ממון יצא חוץ לב"ד שאפילו מגיד אין חבירו משלם ממון ומניין לשני עדים הוא ועד אחד הרי כאן שנים וכר ישמעאל דר ישמעאל אמר כל מקום שכתוב בתורה עד סתם הרי הוא בכלל שני עדים עד שיודיעך הכתוב שהוא עד אחד אשכח תני רבי ישמעאל עד אחד מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי איפשר לומר אחר ראוי לצרפו ולחייבו משום שבועת עדות ואת מחייבו משום שבועת ביטוי קרוב מהו לחייבו עליו משום שבועת ביטוי ייבא כהדא דמר רבי בא בר שמואל שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה נמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר או כהדא אמר לו היכן שורי אמר לו איני יודע מה אתה סח והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד משביעך אני ואמר אמן פטור רב אמר פטור משבועת פיקדון וחייב בשבועת בטוי א"ר יוחנן מאחר שמצוה להפיסו אין חייב משום שבועת ביטוי על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר תני רבי ישמעאל ונשא עונו קרבן מנן ליה בית דין ילפין אגדה אגדה מה אגדה שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין כהדא אין מקבלין עדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת רב יהושע בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה רבי ירמיה בשם רב מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעידי בכורה ובעידי חזקה רבי בא בשם רבי ירמיה אף בעידי סימנין כן מה דפשיטא בשזה אומר ראיתי שתי שערות בגבו וזה אומר ראיתי שתי שערו בגפו אחד אומר ראיתי שערה אחת בגבו ואחד אומר ראיתי שערה אחת בכריסו ולא כלום כל שכן גבו וגפו שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסו רב יוסי ורב הושעי בר רב שמי חד אמר פסול וחד אמר כשר מאן דמר פסול כמעיד על חצי סימן ומאן דמר כשר אני אומר שמא נשרו אחד אומר שתי שערות בגבו ואחד אומר שתי בכריסו ר בא אמר דברי הכל כשר א"ר חגיי ד"ה פסול ר יוסי אומר במחלוקת א"ר לרבי חגיי הא רבי יודן אמר דכוותי א"ל ועל רביה אנא פליג כל שכן עלוי א"ר מנא יאות א"ר חגא אילו שטר שחתום בארבעה חותמות זה מעיד על שנים וזה מעיד על שנים וקרא עליו ערער שמא כלום הוא ואין כל חתימה צריכה שני עדים והכא כל סימן צריך שני עדים רבי חיננא שמע להן משני חזקה אילו אחד מעיד שאכלה שנה ראשונה שניה ושלישית ואחד מעיד שאכלה רביעית חמישית וששית שמא כלום הוא ואין כל חזקה וחזקה צריכה שני עדים והכא כל סימן וסימן צריך שני עדים כהדא אין שומעין מן העדים אלא אם כן באו שניהן כאחת רבי נתן אומר שומעין דברי ראשון ולכשיבא שני שומעין את דבריו רבי יונתן הוה יתיב מקשי איפשר אית הכא בר נש דשמע הלכה כר נתן א"ל רבי יוסי בר חנינה הא רבי שמעון בן יקים אמר יקום לעיל כיון דסלק אמר ליה שמעת הלכה כר נתן אמר ליה שמעתי מודה ר יהושע בן קרחה לרבי נתן א"ל ולהדא צורכה א"ל ולא אתכוון ר יוסי בר חנינה אלא מסקא רבי שמעון בן יקים לעיל בגין דהוא אינשא רבא רב חסדא בעי מהו לקבל עדים שלא בפני בעל דין רבי יוסי בשם ר שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ועבדון ליה גזר דין אם בא ועירער עררו קיים אדם ששלחו אחריו בית דין שלשה פעמים ולא בא ר יהושע בן לוי אמר מקבלין העדות בלא בעל דין ועבדין ליה גזר דין כהדא כהנא דמך ושבק ירתו לרבי יאשיה וקביל רבי לעזר סהדו דלא באפוי וזכי לרבי יאשיה ולא עוד אלא דשבק ספרים כתב רבי לעזר לירתוי ספרים שזכת בהן ארץ ישראל אין מוציאין אותם חוצה לארץ רבי ניסי בשם ר לעזר אם כתב על מנת להוציא מוציא ר חייה בר בא בעא קומי רבי יוסי מהו להוציא אמר ליה לעובד מוציא ר חייה בר בא בעא קומי רבי יוסי מהו להוציא אמר ליה לעובד את שאיל לי א"ל לא ובאיש לרבי זעירא דלא אמר ליה עובדא בגין מידע מהו אמר ר ירמיה הוה ליה דין עם חד בר נש וקבלון לשהדייא דלא באפוי דרבי ירמיה וחייבון לר ירמיה והוה יתיב ומצטער איפשר מקבלין עדים בלא בעל דין רבי הונא רבי פינחס ר חזקיה חוקוק לא עלין בפירקא בההוא יומא דחק רבי הונא ועאל ושכח רבי ירמיה מצטער ואמר איפשר מקבלין עדים בלא בעל דין אפילו עמהן באותה העיר א"ל כן חמת דעתון דרבנן

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג י (עריכה)

הלכה י משנה

גמרו את הדבר היו מכניסין אותן גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ומניין כשיצא לא יאמר אני הוא המזכה וחביריי מחייבין ומה אעשה ורבו עלי על זה נאמר הולך רכיל מגלה סוד

הלכה י גמרא

אמר רבי יוחנן כופין את המחייב שיכתוב זכאי ר"ש בן לקיש אמר המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי מתניתא פליגא על ריש לקיש מניין כשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבין מה עבד לה רבי יוחנן דלא יהא מאן דהוא מימר כמה בעית מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי מאי טעמא דריש לקיש דלא ייתי חורן ויסבור דכוותיה ויימר אוף פלן הוה תמן אוף הוא טעה

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג יא (עריכה)

הלכה יא משנה

כל זמן שהוא מביא ראיה סותר את הדין אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום הביא בתוך שלשים יום סותר לאחר שלשים יום אינו סותר אמר רשב"ג מה יעשה לא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים

הלכה יא גמרא

אמר ר אושעיה תמן שאיפשר להן להוסיף דנין אילו כנגד אילו ברם הכא אי איפשר להן להוסיף רבי יוחנן וריש לקיש תרויהון מרין אפילו הכא איפשר להן להוסיף

מתוך: ירושלמי סנהדרין ג יב (עריכה)

הלכה יב משנה

אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה אמר אין לי ראיה ולאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי זה אינה כלום אמר רשב"ג מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים ולא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ראה שהוא מתחייב ואמר קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך אפונדתו הרי זו אינה כלום

הלכה יב גמרא

רבי יוחנן בשם רב הושעיה תלתא אמורין חד אמר כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין וחד אמר הביא בתוך שלשים סותר לאחר שלשים אינו סותר וחד אמר לעולם אין סותר עד שיביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר והתנינן אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים שיש לו ראיה ומצא ראיה כו רבי לא ור זירא חד אמר עד שיבטל ראיותיו וחד אמר עד שיכפר בראיותיו רבי לוי הוה ליה דין עם חד בר נש על עסק בתים והוון דיינין קומי ר לעזר לאחר גמר דין הביא ראיה שאל לר יוחנן א"ל כל זמן שמביא ראיה סותר הדין ר אבמכיס הוה ליה דין עם חד בר נש על עיסק ריחייא והוון אידיינין קומי רבי לעזר לאחר גמר דין הביא עדים שאל לרבי יוחנן א"ל אדיין את לזו כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין ולמה תרין עובדין רבי לוי לא איתעביד ליה גזר דין רבי אבמכיס איתעביד ליה גזר דין אשר הדיינין מה שיהיה צריך בית דין רבי הושעיה בשם שמואל רב בניי בשם שמואל חד אמר יתקיים או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינים וחד אמר אפילו בכתב אחד ובדיין אחד