ירושלמי סנהדרין ג ו
<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ג · הלכה ו | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ו משנה
[עריכה]ואילו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו א"ר יוסי זו משנת ר עקיבה אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשיו וכל הקרוב לו באותה שעה היה קרוב ונתרחק כשר ר יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב
הלכה ו גמרא
[עריכה]מכיון דתנינן אחיו מה צורכה למיתני אחי אביו לומר בנו וחתנו של חתן אחי אביו מכיון דתנינן אחי אביו מה צורכה למיתני אחי אמו לומר בנו וחתנו של חתן אחי אמו מכיון דתנינן בעל אחותו מה צורכה למיתני בעל אחות אביו לומר בנו וחתנו של חתן בעל אחות אביו מכיון דתנינן בעל אחות אביו מה צורכה למיתני בעל אחות אמו לומר בנו וחתנו של חתן בעל אחות אמו והתנינן חורגו לבדו רב אמר אם חתן חמותו אסור בעל וחרגתו לא כל שכן תיפתר שיש לה בנים וחתנים ממנו אגיסו אית תניי תני יש לו בנים וחתנים אית תניי תני אין לו בנים וחתנים מאן דמר יש לו בנים וחתנים ממנה ומאן דמר אין לו בנים וחתנים ממקום אחר רב נפק למיתרי משכון לרבי חייה רבה עבר בחד אתר ואשכח רבי יוחנן יתיב ומקשי תנינן חורגו לבדו אשת חורגו מהו בעל חורגתו מהו אשה כבעלה ובעל כאשתו וקמת אשר חורגו כחורגו והבעל כאשה רב חסדא בעי דור שלישי מהו שיהא מותר באשת ראשון משה מהו שיהא מותר באשת פינחס ריש לקיש אמר מקבלין דור שני ודור שלישי מדוחק רבי יוחנן אמר אפילו מריוח כחדא אגיסיה דרב הונא הוה ליה דין עם חד בר נש אמר כל מה דרב הונא אמר אנא מקבל עלי שמע רב הונא ואמר כהדין יודעני כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי יודה