ירושלמי סנהדרין ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה[עריכה]

זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי ר"מ וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרין אינו יכול לפוסלן

הלכה ג גמרא[עריכה]

ריש לקיש אמר כיני מתניתא עדו הא עידיו לא ור יוחנן אמר אפילו עידיו דתני לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן מודה ר יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן אמר זעירא והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול עדות זה רבי חנינה בעי ואין עד אחד זוקקו לשבועה מכל מקום אמר ר זעירא פסול צריך ליפסל בבית דין קרוב אין צריך ליפסל בבית דין אמר רבא בר בונא בשם רב שלשה כגמר דין