יבמות לה א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
וגזרו רבנן קטנה משום גדולה ומי גזרינן קטנה משום גדולה והתנן אאם היו קטנות שאינן ראויות לילד מחזירין אותן מיד אמר רב גידל אמר רב הוראת שעה היתה מכלל דהואי אלא כהוראת שעה היתה וחילוף לא שכיח לישנא אחרינא אמרי לה אמר שמואל כולן צריכות להמתין שלשה חדשים חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה [אבל] קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין ג' חדשים במאי אי במיאון האמרה שמואל חדא זימנא אי בגט הא קאמר שמואל דבעיא דאמר שמואל מיאנה בו אינה צריכה להמתין שלשה חדשים נתן לה גט צריכה להמתין שלשה חדשים אלא בזנות וזנות בקטנה לא שכיח גיורת ומשוחררת דשכיח בהו זנות ליגזור הוא דאמר כרבי יוסי דתניא בהגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין ג' חדשים דברי רבי יהודה רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד אמר רבה מ"ט דרבי יוסי קסבר אשה מזנה משמשת במוך כדי שלא תתעבר א"ל אביי בשלמא גיורת כיון דדעתה לאיגיורי מנטרה נפשה כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ובין זרע שנזרע שלא בקדושה שבויה ושפחה נמי דשמעי ממרייהו ומנטרי נפשייהו אלא יוצאת בשן ועין היכי משכחת לה וכי תימא כל דממילא מודה ר' יוסי והתנן אנוסה ומפותה צריכה להמתין ג' חדשים דברי ר' יהודה רבי יוסי גמתיר ליארס ולינשא מיד אלא אמר אביי אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר ואידך חיישינן שמא לא נתהפכה יפה יפה:
ואם היו כהנות כו':
כהנות אין ישראלית לא אימא אם היו נשי כהנים נשי כהנים אין נשי ישראלים לא והאמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין דאשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה פסולה לכהונה אמר רבא הכי קאמר האם היו כהנות נשואות לישראל נפסלו מן התרומה דבי נשייהו:
רש"י
[עריכה]
וגזרו רבנן קטנה וכו' - וגבי גיורת קטנה לא גזור משום דלא שכיחא:
מכלל דהואי - בתמיה וכי מעשה כזה אירע בימי חכמים והא שנים שקידשו קתני ולא תני מעשה:
אלא כהוראת שעה היתה - ולא היתה דלא גזרינן בה מ"ט חילוף לא שכיח:
חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה - מדקתני בהאי חוץ גדולה מכלל דצריכות להמתין דקאמר בגדולות קמיירי:
גיורת ומשוחררת גדולה דשכיחא בהו זנות לגזור - שימתינו כדי להבחין בין זרע שנזרע שלא בקדושה לזרע שנזרע בקדושה:
הוא דאמר כרבי יוסי - דלא גזר דמפרש טעמא דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר ומיהו בישראלית גזר שמואל זנות אטו נשואין שמתעברת ולא סבר כר' יוסי דלא גזר בהו כדאמר לקמן באנוסה ומפותה אבל בגיורת לא גזור זנות שבנכרית משום נשואין דבנכרית דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאיגיורי מתהפכת נמי כדי להבחין בין זרע קדושה לזרע שלא בקדושה כדלקמן:
מנטרא נפשה - וממטיא מוך בהדה ומזומן לה:
אלא יוצאה בשן ועין - דלא הות ידעת מעיקרא דעתידה להשתחרר לא מיטרחא ומזדהרא לאתויי מוך בהדה:
אנוסה ומפותה - ישראלית והרי אונס ממילא הוא ואין לה מוך:
מתהפכת - ואף יוצאה בשן ועין נמי ליכא השתא למפרך דכיון דהיפוך קל הוא לה ואין בו טורח מתהפכת היא דכל אשה מזנה אינה רוצה להתעבר:
כהנות - בנות כהנים:
ישראלית לא - בתמיה הואיל ואשת כהן היא אפילו בת ישראל נמי אסורה לבעלה כהן:
נשי כהנים - אם בעליהן כהנים נפסלו להן דאשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה:
נשי ישראלים לא - בתמיה וכי אם בעליהם של אלו ישראלים מי לא מיפסלו נמי לכהונה שאם ימותו אלו לא ינשאו לכהנים:
והאמר רב עמרם כו' ואנהרינהו לעיינין ממתניתין - כלומר הביא לנו ראיה ממשנתנו ואותה משנה לקמן בהבא על יבמתו (דף נו.):
אשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה - מוהיא לא נתפשה (במדבר ה) הא נתפשה מותרת אפ"ה פסולה לכהונה אם ימות בעלה:
אם היו כהנות - בנות כהנים ואפילו נשואות לישראל דלא מהני האי זנות לאסרן לבעליהן:
נפסלו מתרומה דבי נשייהו - שאם ימות בעלה וזרע אין לה אינה שבה אל בית אביה כנעוריה דפסיל לה האי זנות כדתניא לקמן באלמנה לכהן גדול (דף סח.) כהנת לויה וישראלית שבא עליה גר עמוני כו' ויליף טעמא מובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה ואע"ג דמותבינן ואימא נבעלה לפסול חייבי כריתות ומשנינן כי תהיה כתיב הנך דאית בהו הוייה אלמא זנות דחייבי כריתות לא פסיל מאכילת תרומה הא הדר מייתינא התם קרא אחרינא כי תהיה אלמנה וגרושה למעוטי כותי ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה ומההוא קרא נמי נפקא לן חייבי כריתות דהא אין לו אלמנות וגירושין בה ומעיקרא פרכינן הכי ואימא חייבי כריתות ולא חייבי לאוין:
תוספות
[עריכה]
חוץ מגיורת ושפחה משוחררת גדולה. והא דתניא בהחולץ (לקמן דף מב.) לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים כר' יהודה אתיא דחייש שמא לא נתהפכה יפה יפה א"נ אפילו כרבי יוסי וה"ק לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין אם ידוע שנבעלה ולא נתהפכה ועוד אר"י דיש לחלק דלא מינטרא נפשה כלל כשמתגיירת עם בעלה כיון שכל הזרע מאותו איש ואין חוששת להבחין בין זרע שנזרע מבעלה זה בקדושה לשלא נזרע בקדושה:
גיורת ומשוחררת דשכיחא לגזור. פירוש לגזור שיהיו צריכות להמתין ולא לגזור אטו בת ישראל קאמר דמהא לא הוה משני מידי:
אשה מזנה מתהפכת. וכן גיורת ומשוחררת כיון דדעתה לאיגיורי אבל יוצאה בשן ועין מודה בה רבי יוסי:
כהנות אין ישראלית לא. ובכתובות (דף נא.) גבי הא דתנן ובכהנת אהדרינתיך למדינתיך לא דייק הכי אלא דוקא הכא משום דכי משני אימא נשי כהנים אכתי אית ליה פירכא אחריתי נשי כהנים אין נשי ישראלים לא:
אע"פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה. פי' בקונט' טעמא דשמעתין משום ובת כהן כי תהיה לאיש זר ולר"י נראה דמבת איש כהן לא שמעינן אשת איש וכל חייבי כריתות הנאסרות ע"י קדושין משום דלא הוי זר אצלה מעיקרא והכי משמע בהבא על יבמתו (לקמן דף נו:) דקאמר רבא אשת כהן שנאנסה ובא עליה לוקה משום זונה ומשום טומאה ואי מבת כהן כי תהיה לאיש זר שמעינן נמי אשת איש א"כ יהא לוקה נמי מהאי קרא דלכהונה נמי אסורות מק"ו דלקמן בפרק אלמנה (דף סח: ושם) דלא חשיב לה התם אזהרה מן הדין אלא גילוי מלתא בעלמא הוא וה"נ משמע כן קצת מדקאמר אף על פי שמותרת לבעלה פסולה לכהונה ואי פסולה מקרא דבת כהן פשיטא דאין לחלק בין אונס לרצון ואי היא גופה אתא לאשמועינן דשייך קרא דבת כהן בחייבי כריתות דע"י קדושין כיון דשייך בהו ממזרות אע"ג דלא הוי זר אצלה מעיקרא אם כן לישמעינן הכי בהדיא וממילא ידענו דלא שייך בהאי קרא לפלוגי בין אונס לרצון באשת איש טפי מבשאר [פסולי כהונה] אלא לר"י נראה דפסולה מן הכהונה מטעם טומאה וזונה כדאמר בהבא על יבמתו (לקמן דף נו: ושם) וללישנא דאמר התם דכל באונס לא מיקריא זונה פסולה לכהונה משום טומאה גרידא ומיהו קשה לר"י כיון דלא כתיב טומאה אאשת ישראל שנבעלה באונס דכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת אם כן אמאי פסולה לכהונה דבכלל איסור טומאה הוי בעל ובועל ותרומה וגם כהונה וכי שרי לבעלה תשתרי נמי לכהונה ואמר ר"י דההוא קרא דלא נתפשה לא מיירי אלא בטומאה דבעל גרידא דנטמאה קמא אית לן לאוקמי לבעל ולענין בעל שרי אונס בישראל אבל ונטמאה בתרא דנפקא לן מינה איסור תרומה וכהונה לא מפליג בה בין אונס לרצון בין אשת כהן לאשת ישראל ויש לאסור בכל ענין דכיון דאשכחן באשת כהן דאפילו באונס אסורה אין לנו לחלק בין אונס לרצון לענין תרומה וכהונה אפילו באשת ישראל ומיהו גבי בועל אע"ג דלא כתיב ביה לא נתפשה יש לחלק בין אונס לרצון באשת ישראל דסברא הוא דלא נאסרה על הבועל אלא כשנאסרה על הבעל ולפי פר"י אין פסולה זונה לתרומה מקרא דבת כהן אלא שמא מטעם דכלליה קרא בהדי חללה פסולה לתרומה כמו חללה ובפרק החולץ (לקמן דף מד: ד"ה הכא) כתב ר"י מזה
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ג (עריכה)
נג א מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה כ"ג, סמג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף ח':
נד ב מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף ה':
נה ג מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף ו':
נו ד מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה ז', סמג לאוין קכח, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"א:
נז ה מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ז' והלכה י:
ראשונים נוספים
אמר שמואל כולן צריכות להמתין ג' חדשים פירש קודם שיתארסו וינשאו חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה פי' קטנה פחות מי"ב שנים ויום אחד שאינ' מתעבר' דבדידה גופא ליכא למגזר ולא גזרינן אטו גדולה כיון דגיורת דלא שכיח הא גיורת גדולה או ישראל י' קטנ' צריכה להמתין ו' חדשים וכדדייק ואזיל. וק"ל הא דשמואל כמאן אי כר' יוסי אפי' בגיור' גדול' שריא כדתניא לקמן בהדיא ואי כר"י דאסר בגיור' גדול' כדלקמן מ"מ הא שרו בקטנה בת ישראל דאפי' בנשואין לא גזר בה אטו גדול' כדתניא לקמן בפ' החולץ (יבמות דף מ"ב ע"ב) הרי שהיתה רדופה לבית אביה או שהיתה זקנה או קטנה או עקרה כלן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד ואעפ"י שיש גורסין רבי יוסי במקום רבי יהודה ליתא לההיא נוסחא כדבעינן לפרושי בדוכתה ואי כר' מאיר הא משמע דר' מאיר בנשואין הוא דגזר בקטנה וזקנה וחברותיה אבל בזנות דלא שכיח לא גזר מדלא תני סתם גיורת ומשוחרר' גדולה ואנוסה ומפותה וי"ל דלעולם הא דשמואל ר"מ היא והא דלא מני התם גיורת ומשוחררת ואנוסה ומפותה משום דלא קתני התם אלא אותם שחולק בהם רבי יהודה ואילו באידך רבי יהודה נמי אוסר כדאית' לקמן הילכך אפילו דר' מאיר כר' יוסי ס"ל דאשה מזנה מתהפכת וגזר בה אטו נשואין כיון דרבי יהודה מודה בה לא תני להו התם ומאי דאסר שמואל בגיורת גדולה אפשר היינו משום לתא דגופה שאינה מתהפכת יפה יפה כר' יהודה א"נ כרבי יוסי ס"ל אלא דגזר זנות אטו נשואין ומשום דליכא הכרחה בהא לא גזרי בהאי לישנא קמא דאיהו דאמר כר' יוסי כי היכי דאמרינן לאידך לישנ' אחריני אמרי לה וכו' דהיאך לישנא שרי בגיורת אפילו גדולה ובקטנה בת ישראל בזנות ולא גזר זנות אטו נשואין וכדר' יוסי:
ה"ג הגיורת והשבויה שנפדו ושנתגיירו צריכו' להמתין ג' חדשים דברי ר' יהודה ולא גרסי' יתרות על בנות ג' שנים ויום א' כדגרסי במקצת נסחי דהא ר' יהודה אפילו בקטנה בת ישראל לא גזר כדאיתא במתני' דפרק החולץ:
אלא יוצאה בשן ועין מאי איכא למימר פירוש דמסתמא כי קתני והשפחה שנשתחררה בכל אנפא משמע ואפי' כשיוצאה בשן ועין:
כל דממילא מודה ר' יוסי פי' ושפחה דקתני היינו שנשתחרר' בכסף ע"י אחריה או בשטר על ידי עצמו ונקיט לה סתם משום דאידך לא שכיחא:
אלא אמר רבא אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר פרש"י ז"ל ואפילו יוצאה בשן ועין נמי דכיון דהפוך דבר קל הוא לה רוצה היא להתהפך על הספק ואע"ג דלא מסקא אדעת' דתשחרר דעיבור גנאי הוא לה ולפום שמעתין משמע דהא אוקימנא האי דשמואל כר' יוסי לאו לגמרי בכל דבריו דהא לרבי יוסי אנוסה ומפותה אינה צריכה להמתין ואפילו כשהיתה בעולה קודם לכן דאפשר דמתעברה בביאה זו דאונס או של מפתה דבהא איצטריך לאיידי ואילו לשמואל צריכה להמתין אלא אם כן באנוסה ומפותה דקרא שהיו בתולות ואין אשה מתעברה בביאה ראשונה אלא על ידי מיעוך דהא לא מפיק מכלליה אלא גיורא ומשוחררת גדולה ומשום דלא שכיחי אי נמי קטנה בת ישראל דלא שכיח אבל אנוסה ומפותה לא אלא דהנהו כר' יהודה ס"ל דחייש שמא לא נתהפכ' יפה יפה ומיהו שמואל לאו מההוא טעמא אסר דהא בההוא נמי טעמא כר' יהודא ס"ל אלא דס"ל דכיון דבת ישראל היא גזרי בה אטו נשואי גדולה וכדפרשי"י וכפר"ח ז"ל אבל ר' אלפס ז"ל משמע שהו' סובר דלשמואל אף באנוסה ומפותה סבר לה כר' יוסי ופוסק הלכה כר' יוסי בגיורת ומשוחררת ובאנוסה ומפותה דר' יוסי ור' יהודה הלכה כר' יוסי ואע"ג דהא קי"ל הלכה כר' מאיר בגזרותיו סבירא לן דמודה ר"מ בהני דלא גזרי בהו משום דלא שכיחי דכיון דבדידהו ליכא למיחש שהרי מתהפכת לא גזרו בהו אטו נשואין והא נמי חוץ מאנוסה ומפות' משום דכיון דשמואל אתא לאשמועינן כרבי יוסי דאשה מתהפכת יפה כיון דנקט גיורת ושפחה שהן מתהפכות כ"ש בבת ישראל דמתהפכת דגנאי הוא להן העיבור ואי משו' גזיר' כי היכי דגיורת ושפח' לא שכיחי ולא גזרי בה אנוסה ומפותה נמי לא שכיחי ולא גזרי בה לד"ה תדע דאפי' ר' יהודה לא אסר בהן אלא דחייש שמא לא נתהפכה יפה יפה הא לאו הכי משום גזירה לא הוה אסר בהו זנות אטו נשואין והיינו טעמא דאמרן דזנות אונס ומפתה שאינו אלא בששה חדשי' של נערות בלבד ודלא נסיב לה אונס ומפתה לא שכיח וכן דעת רבותי ועיקר ובהכי סליק פרקא בס"ד:
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק ג (עריכה)
אמר שמואל וכולן צריכות להמתין ג' חדשים חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה, אבל קטנה ישראלית א"צ להמתין ג' חדשים. פי' כל גדולות הנבעלות צריכות להמתין חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה, כדמפרשי' לקמן טעמא ודוקא בת ישראל גדולה צריכה להמתין, אבל בת ישראל קטנה לא, במאי אי במיאון הא אמר שמואל דלא בעעי', אי בגט האמר שמואל חדא זימנא, פי' דצריכה להמתין דא"ש מיאנה אינה צריכה להמתין ג"ח נתן לה גט צריכה להמתין ג"ח, פי' מיאון דלא שכיח בגדולה לא גזרי' קטנה אטו גדולה אבל גט דמשתכח בגדולה גזרו קטנה אטו גדולה אלא בזנות דזנות בקטנה לא שכיח ולא גזרי' מזנה קטנה אטו גדולה, א"ה גיורת ומשוחררת דשכיחי זנות ליגזרו הוא דאמר כר"י דתנן הגיורת והשפחה והשבויה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין ג"ח דברי ר"י מתיר ליארס ולינשא מדי מ"ט א"ר אשה מזנה משמשת במוך כדי שלא תתעבר א"ל אביי בשלמא גיורת כיון דדעתא לאגיורי מיכשרא נפשה, פי' כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שאל בקדושה שבויה נמי כיון דלא ידעא היכא מטיא מנטרא נפשה, שפחה כיון דשמעה ממרה דבעי לשחררה מנטרא נפשה אלא יוצאה בשן ועין היכי משכחת לה וכ"ת כל דממילא מודה ר"י והתנן אנוסה ומפותה צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד אלא א"ר אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר, ואידך אמימור לא נתהפכה יפה פי' ושמואל ס"ל כר"י בגיורת ומשוחררת ולאו מטעמי' דאילו ר"י סבר משום דמתהפכא וחשדא פי' אנוסה ומפותה ושמואל לא פטר אלא גירות ומשוחררת הוי משום דידעי ומשמשת במוך אבל אנוסה ומפותה הוה מחייב משום דלא מתהפכה יפה וכיון דקאי שמואל כר"י באנוסה ומפותה הל' כוותי' ולא כר' יוסי וכך פי' גם ר"ח ז"ל אבל רבינו יצחק פסק כר' יוסי דקיי"ל בכל דוכתא ר' יהודה ור' יוסי ה"ל כר' יוסי, ולא היא שהרי שמואל ס"ל כר' יהודה והו"ל כאמוראי:
ואם היו כהנות נפסלו מן הכהונה אסיקנא דה"ק אם הי' כהנות נשואות, לשמולא נפסלו מתרומה דבי נשייהו פי' היום ומחר אם נתאלמנו אי נתגרשו וזרע אין להן מישראל אין חוזרין לתרומת אביהן מפני שנפסלו מבעילה זו ונתחללו אטג דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה כדכתיב והאי לא נתפסה הא נתפסה מותרת אפ"ה נפסלה מן הכהונה דא"ר עמרם הא מילתא א"ל ר"ש ואנהרינהו לעינינו ממתניתן אשת ישראל שנאנסה אע"פ שמותרת לבעלה אסורה לכהונה פי' משנה שהבאי ראי' ממנה האי לקמן בהבא על יבמתו:
אבל קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין. פ"ה מדקאמר חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה משמע דהאי דקאמר דבת ישראל צריכה להמתין מיירי בגדולה מכלל אבל קטנה אינה צריכה להמתין ולא נהירא דדלמא ה"ק וכולן צריכות להמתין אפילו קטנה חוץ מגיורת ומשוחררת ואף גדולה אינה צריכה להמתין י"ל דאי הכי הו"ל אף גדולה אי הוה מיירי קודם לכן בקטנה א"נ מפרש הר"ם דכולה מלתא דשמואל היא ואיהו נמי קאמר ואזיל וקטנה בת ישראל א"צ להמתין משום דסבר לה כר' יוסי ולא הוי מכל וכל כר' יוסי דאי סבר לה כר' יוסי היכי אסור הגדולה בזנות וקאמר דצריכה להמתין הא רבי יוסי מתיר לקמן באנוסה ומפותה מיד לכן נ"ל דודאי בהא לא סבר לה כר' יוסי והוי טעמיה משום דגזר זנות אטו נשואין וא"ל בגיורת נמי נגזר זנות אטו נשואין דהא אפילו נשואין נמי שרי משום דמנטרא נפשה ומתהפכה כדמשמע לקמן וא"ת ולגזור זנות דשבויה וגיורת אטו זנות דיוצאה בשן ועין דצריכה להמתין כדמשמע לקמן וי"ל דטעמא דשרי הוי משום דאשה מזנה משמשת במוך ולהכי שרי בגיורת ושבויה שמזמנת מוך וביוצאה בשן ועין לא שייך לומר כן וצריכה להמתין כמו שאפרש לקמן ובזנות דבת ישראל אחר דכיון דבת ישראל ומזנה ודאי אינה מזמנת מוך והשתא לא הוי טעמא דשמואל משום דגזר זנות אטו נשואין וגם אינו סובר טעם של היפוך ואינו רק אלא לר' יוסי:
אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר. ופ"ה יוצאה בשן ועין מאי איכא למימר וי"ל שאני היפוך דקיל ואם כן אף היא מתהפכת ול"נ דא"כ עיקר התירוץ חסר מן הספר. ועוד קשה שהרי ודאי אינה מתהפכת שהיא רוצה להוליד עבדים כיון שאינה יודעת כלום מתחלה שתצא לחירות כי ממילא בא אליה זה החירות לכן נ"ל דאי תקשי לך יוצאה בשן ועין מאי איכא למימר נאמר דביוצאה בשן ועין דממילא מודי ר' יוסי דצריכה להמתין דשמא מעוברת היא כי שמא לא נתהפכה ואי תקשי לך מאנוסה ומפותה נימא כדמתרץ תלמודא דודאי מתהפכת היא שלא תתעבר ואין טורח גדול בדבר:
אע"פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה דכתיב ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה. ואע"ג דאמרינן לקמן ואימא בחייבי כריתות אמר קרא כי תהיה בהנך דאית הויה ולא למעט חייבי כריתות אתא דגלי קרא (בזר) [דכי תהיה לאיש זר] הכא ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה ומחייבי כריתות לית בהו אלמנות וגירושין אלא ה"ק ואימא חייבי כריתות ולא חייבי לאוין אמר קרא כי תהיה וגו' לרבות חייבי לאוין:
מתוך: תוספות חד מקמאי על יבמות/פרק ג (עריכה)
אמר שמואל כולן צריכות להמתין שלשה חדשים חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה וקטנה בת ישראל בזנות דזנות בקטנה [לא שכיח] אבל קטנה יוצאה בגט או במיתת הבעל צריכה להמתין שלשה חדשים יוצאה במיאון אין צריכה להמתין ג' חדשים ואף על גב דר"י ס"ל אנוסה ומפותה אינה צריכה להמתין ג' חדשים דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר וקי"ל דר' יהודה ור"י הלכה כר"י הכא כיון דקאי שמואל באנוסה ומפותה כוותיה דר' יהודה מסתברא דהלכה כותיה בהא ואע"ג דאמרינן בשלהי פרק אלמנה לכהן גדול בנשואין חששו לזנות לא חששו דמשמע [דהלכה] כר' יוסי לתרומה קא' אבל לא ליוחסין אבל הגיורת ומשוחררת גדולה ס"ל לשמואל דכיון דדעתה לאגיורי מנטרא נפשה בין זרע כשר לזרע פסול כך פרש"י ז"ל והראב"ד פי' דבגיורת ומשוחררת איכא תרי ספיקא ספק זינתה ספק לא זינתה ואת"ל זינתה שמא נתהפכה יפה יפה אבל באנוסה ומפותה ליכא למימר אלא חד ספק ולפום האי טעמא יוצאה במיאון צריכה להמתין ג' חדשים ומאי דאמר שמואל דאמר כר' יוסי סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא ס"ל כוותיה בחדא בגיורת ומשוחררת גדולה ופליג עליה בחדא בבת ישראל ומסתברא דלית הלכתא לא כר' יהודה ולא כר"י אלא כשמואל וזה שלא כדברי הרב ז"ל ואף לדברי הרב אלפס בזנות הוא הלכה כר"א כל מן הנשואין כל הנשים אפי' קטנות ואפילו עקרות ואפילו איילונית לא ינשאו ולא יתארסו דגזרינן הא אטו הא. הא דתנן כהנות פסולות מן התרומה ה"ה לישראלית וה"ה לנשי ישראל דאשת ישראל שנאנסה אע"פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה אלא ה"ק אם היו היו כהניות נשואות לישראל פסולין לתרומה דבי נשייהו:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה