יבמות כח ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת התם איסור מצוה לחודה הכא איסור מצוה ואחותה ס"ד אמינא ליקום איסור מצוה במקום איסור ערוה ותתייבם קמ"ל ותתייבם כיון דמדאורייתא רמיא קמיה קא פגע באחות זקוקתו סד"א משום מצוה עבוד רבנן קמ"ל:
היתה אחת מהן כו':
הא תו ל"ל היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי צריכא דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח אבל הכא דליכא שני דקא מוכח אימא לא ואי אשמועינן הכא אדרבה תרווייהו מוכחי אהדדי אבל אידך לא צריכא:
זו היא שאמרו וכו':
זו היא למעוטי מאי למעוטי איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה הא תו ל"ל היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי מהו דתימא כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה היכא דאיכא למיגזר משום שני אבל היכא דליכא למיגזר משום שני אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה ולהאי [אוקימנא] איסור מצוה במקום איסור ערוה ולייבמו קמ"ל אמר רב יהודה אמר רב וכן תני ר' חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה ואחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא מ"ט כיון דבתו באונסין הוא דמשכחת לה בנשואין לא משכחת לה בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי ואביי מתרגם אף בתו (באה) מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא באונסין תיהוי אי בעיא בנשואין תהוי אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא כיון דאליבא דר"ש הוא דמשכחת לה אליבא דרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קמיירי ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחי ואליבא דר"ש וסימניך מת נולד וייבם מת נולד וייבם ראובן ושמעון נשואין שתי אחיות לוי ויהודה נשואין שתי נכריות מת ראובן נולד יששכר וייבם לוי מת שמעון נולד זבולן וייבם יהודה מתו לוי ויהודה בלא בנים ונפלו להו קמי יששכר וזבולן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה ל"ל ייבם יהודה בלא ייבם יהודה נמי משכחת לה משום צרה הא תינח צרה צרה דצרה מאי איכא למימר כגון דהדר ויבמינהו נמי גד ואשר:
מתני' אשלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ור"ש פוטר היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות:
גמ' תניא ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר (ויקרא יח, יח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהן:
היתה אחת מהן כו':
הא תו למה לי היינו הך לר"ש איצטריך סד"א הואיל ואמר ר"ש שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות לגזור משום ב' אחיות דעלמא קמשמע לן:
איסור מצוה כו':
רש"י
[עריכה]
איסור מצוה - אם היתה האחת אסורה על האחד איסור מצוה אינו מותר באחותה הואיל והיא מדאורייתא רמיא קמיה הואי אידך אחות זקוקתו הלכך בעו חליצה:
התם - בפרק כיצד:
איסור מצוה לחודה - לא אשמעינן אלא יבמה שנפלה לפניו שהיא אסורה עליו איסור מצוה חולצת:
והכא אשמועינן איסור מצוה ואחותה - שנפלו לו משני אחין דאחותה לא מייבמא דלא תימא אוקי איסור מצוה במקום ערוה ותתייבם אחותה ולא תיהוי כאחות זקוקתו:
משום מצוה עבוד רבנן - שתתקיים מצות יבום ולא העמידו איסור זיקה שהוא מדבריהם לאסור את אחותה היכא דהיא עליו איסור מצוה קמ"ל:
הכא ליכא שני דמוכח - שהרי שתיהן מתייבמות ואתי למישרי אחות זקוקה בעלמא ואימא לא לייבמן קמ"ל:
תרוייהו מוכחי אהדדי - שזה לא יכול לישא את האחרת אלא זו וכן זו מוכחא מילתא שזו אסורה על זה וזו על זה לפיכך ליכא אחות זקוקתו:
היינו הך - דהא בהדיא קתני לה לעיל איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת:
כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום ערוה - להתייבם אחותה היכא דאין איסור מצוה אלא באחת על האחד ולשני שתיהן זקוקות דאי שרית לייבומי להאי שהאחת אסורה עליו אתי שני נמי לייבומי וקא פגע באחות זקוקתו:
בכולן אני קורא בהן - בכל חמש עשרה עריות דבפ"ק אפשר להן להיות שתי אחיות נופלות לשני אחין והאחת אסורה על זה משום אחת מכל העריות הללו ומותרת לזה והשניה אסורה על זה משום אותו שם ערוה עצמו ומותרת לזה ומתוך כך נמצאו שתי אחיות מתייבמות ולא פגעו באחות זקוקה וכולן פירשתי בפ"א (דף ט:):
באונסין - בבתו מאנוסתו כגון ראובן אנס אשה והוליד בת ובא שמעון ואנס אנוסת אחיו והוליד בת ונישאו בת ראובן ובת שמעון ללוי ויהודה אחי אביהן והרי הן אחיות מן האם בת שמעון מותרת לראובן ובת ראובן מותרת לשמעון ונמצאו שתי אחיות מתייבמות וכן בת בתו וכן כולן אע"ג דכל חמשה בבי דרישא משתכחי בנשואין הואיל ובתו לא משתכחא שיהו שתי בנות של שני אחין אחיות מן האם שאי אפשר שנשא יבמתו שיש לה בת לא תני בהו האסורה לזה כו' הואיל וכולן איסור שם בת הן:
דאליבא דרבי שמעון היא דמשכחת בה - האסורה לזה כדמפרש רב ספרא לקמיה:
בפלוגתא לא איירי - רבי חייא:
האסורה לזה - אשת לוי האסורה ליששכר שבא ומצאה אסורה עליו מזיקת ראובן שלא היה בעולמו ומותרת לזבולן שכשנולד כבר נתייבמה ללוי ובייבם ולבסוף נולד שרי ר"ש ואשת יהודה אסורה לזבולון משום שמעון שלא היה בעולמו וכשנולד מצאה באיסור ומותרת ליששכר:
בלא ייבם יהודה נמי - שרי ליששכר ובחמשה אחי משכחת לה מת ראובן נולד יששכר ייבם לוי מת שמעון נולד זבולון ומת לוי בלא בנים ונפלו אשת לוי ואשת שמעון לפני יששכר וזבולון אשת לוי אסורה ליששכר מפני ראובן בעלה הראשון ומותרת לזבולון ואשת שמעון מותרת ליששכר שהרי בעולמו היה ואסורה לזבולון:
ומשום צרה - האי דנקט ייבם יהודה משום צרה דבעי אשכוחי נמי בצרה האסורה לזה מותרת לזה אם באו יששכר וזבולון לייבם לנשי לוי ויהודה הראשונה אשת לוי אסורה ליששכר משום צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו וכן אשת יהודה על זבולון וכגון שהיו הצרות אחיות זו לזו ונכריות קרי להו אצל נשי ראובן ושמעון דאיכא נמי השתא בצרות האסורה לזה מותרת לזה ואחותה כשהיא יבמתה כו' ואי לא ייבם יהודה לא מיתוקם מילתא דרבי חייא באיסור צרתה דאם נפלו שתי נשים משמעון שתיהן אשת אח שלא היה בעולמו הן:
צרה דצרה מאי איכא למימר - היכי קרית האסורה לזה מותרת לזה באיסור וצרות צרה דהא צרות צרותיהן נמי תנן בפ"ק:
כגון דהדר יבמינהו גד ואשר - לנשי לוי ויהודה הראשונות ולהם נשים וייבם גד את אשת יהודה ואשר ייבם אשת לוי ומתו גד ואשר ונפלו לפני יששכר וזבולון ואם באים לייבם נשי גד ואשר הראשונות אשת גד צרת אשת יהודה שהיתה צרת אשת שמעון שלא היה בעולמו אסורה לזבולון ומותרת ליששכר וכן אשת אשר על יששכר ומותרת לזבולון:
בשעה שנעשו צרות זו לזו - כגון השתא שנפלו לפניו ונעשו שתי אחיות צרות זו לזו בזיקה:
ליגזור משום שתי אחיות דעלמא - אע"ג דהא נמי מרישא שמעינן התם הוא לרבנן לא גזרינן דאי נמי אתי למישרי אחיות דעלמא ליכא אלא איסור אחות זקוקה דרבנן אבל לר"ש דאמר איסור אחות זקוקה ערוה גמורה היא דרחמנא פטרה וקיימא עליה באיסור אשת אח ליגזור היכא דאחותה אסורה משום ערוה ולא זקוקה ליה ונימא לא לייבם לאחותה דלא ליתי לייבומי אחות זקוקה דעלמא קמ"ל:
תוספות
[עריכה]אבל הכא דליכא שני דמוכח. ואם תאמר הא נמי ידעינן מההיא דפ"ב כדאמרינן לעיל (דף כ.) ויש לומר דהתם איכא ערוה דקמוכח שאינה לא חולצת ולא מתייבמת אבל הכא שתיהן מתייבמות וליכא הוכחה:
שנעשו צרות זו לזו כו'. היינו דוקא כשנפלו לפני יבם אחד אבל כשנפלו לפני שני יבמין מודה רבי שמעון כדתניא לעיל רבי שמעון אומר יקיימו:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ג (עריכה)
יד א מיי' פ"ו מהל' יבום הלכה כ"ה, סמ"ג עשין נא, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ו':
ראשונים נוספים
לרבי שמעון איצטריך וכו'. פירוש דלרבנן אחיות דעלמא אי נמי מיבם חדא ליכא אלא איסור זיקה דרבנן אבל לר' שמעון דאיכא איסור כרת אימא נגזר קמ"ל כדפירש"י ז"ל.
הא תו למה לי היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי צריכא דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דקא מוכח אבל הכא דליכא שני דקא מוכח כו': ואם תאמר הא תנא בפרקין דכיצד (לעיל כ, א) אף על גב דליכא שני דמוכח וכדאמרן לעיל, יש לומר דלא דמי דהתם ליכא שני כלל, אבל הכא דאיכא שני וכל חד וחד מיבם כיון דליכא שני דלא מיבם דלוכח עלייהו, אמרי האי מיבם חדא, ואידך אחא מיבם לאידך, וליכא הוכחה כלל דמאי דלא מיבם ראובן ללאה ומיבם לרחל שיהא משום שאסור ליבם איסורי מצוה ואיסורי קדושה (עיין תוס' ד"ה אבל).
מה לי חד מה לי תרי פי' דמתני' לכל חד וחד הוא דאמרינן שיהא אסור כערוה ומותר באחותה אבל הכא דליכ' שני דמוכח כדאמרינן לעיל בסמוך י"ל דהתם ליכא אלא חד ייבם כלל אבל הכא דאכא שנים שאתה אומר לייבום הוה אמינא כי צריך היה שלישי שיהא שני לכל חד וחד לאוכוחי בעלמא:
לוי ויהודה נשואין שתי אחיות נכריות פי' נכריות לאחיות דראובן ושמעון אבל הן עצמן אחיות דאל"כ לא הוי אחותה שהיא יבימתה דצרות וכדפרש"י ז"ל:
למה לי ייבם יהודה בלא ייבם יהודה נמי משכחת לה פי' ונימא דמתו שמעון ולוי ונפלו לפני יששכר וזבולון יששכר אסור באשת לוי דהוי ליה נולד ואח"כ ייבם ומותר באשת שמעון דהא בעולמו היה לגמרי וזבולון אסור באשת שמעון דהוי ליה נולד קודם ייבום ומותר באשת לוי אליבא דר' ישמעאל דהוה ליה ייבם ואח"כ נולד. ופרקינן דנקט ייבם יהוד' משום צרה פי' לאשמועינן דאשת שמעון שלא היה בעולמו של לוי אוסרת צרתה אשת יהוד' שהיה בעולמו ופרכי' ואכתי והיכי אתי' בצרת צרה ואוקימנ' דלבתר שמתו יהודה ולוי יבימנהו גד ואשר לנשי יהודה ולוי נכריות שהיו להם שהן צרות והיו לגד ואשר נשים אחרו' מתו גד ואשר בלא בנים ונפלו לפני יששכר וזבולון הרי יששכר אסור באשת גד שהיתה לו קודם שייבם אשת יהודה וזבולון אסור באשת אשר שהיתה לו קודם שייבם לאשת לוי משום צרת צרה כי אשת ראובן היה ערוה ואשתו של לוי נעשת צרת ערוה ואשת אשר נעשה צרת צרה וזה פשוט:
ליגזור משום שתי אחיות דעלמ' ואע"ג דלרבנן לא גזרינן הני היינו משום דאפי' אחיות דעלמ' ליכא אלא איסור זיקא דרבנן אבל לר"ש דאחיות דעלמא אסורות מן התורה בכרת הוה ס"ד דניגזו' בהני אמטולתייהו:
והא גבי ערוה לא גזרינן פי' ואפילו היא ג"כ איסור מצוה או איסו' קדוש' דסתמא תנן לה וכפי' רז"ל אבל רש"י ז"ל פי' כפשט' בערוה גרידתא וקמא מחוור טפי ופרקי דערוה דרבנן מגמר גמירי לה אינשי פי' וכ"ע ידעי דמשום דהוי ערוה אינה חולצת אבל אחיות דעביד ר"ש ערוה משני בתים לשני אחים או לא' א' לא משמע להו לאינשי שיהו ערוה זו לזו לפטרן שתיהן מן החליצ' ומן הייבום וכיון דאיכא בהני איסור מצוה או איסור קדושה ולא חלצי אתו למימר הכי דאיסור מצוה ואיסור קדושה דעלמא:
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק ג (עריכה)
מתניתין ג' אחין ב' מהם נשואין ב' אחיות אשה ובתה או אשה ובת בתה הרי אלו חולצת ולא מתיבמות. פי' לפי ששתיהן זקוקות לו מזיקת שני אחיו וזיקה הוי כקצת קידושין ואם מייבם חדא מינייהו קא נסיב אחות זקוקתו בחיי' וזקוקותו היא כאשתו וכמו אחות אשתו אסורה אף אחות זקוקתו אסור המיהו חליצה בעי' דלא אלים למהוי כאחות אשה ממש ולהפטר בלא כלום ור"ש פוטר, היתה א' מהן עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתיבמות תניא ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן היבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשית צרה זו לזו לא יהא לך לקוחין אפי' בא מהן פי' אז נעשית האחיות צרות זו לזו בשעת שנופלת שתיהן לפניו ביבום ששתיהן זקוקות לו ונעשית צרה זו לזו בזיקה ודוקא בג' אחין פליג ר"ש משום דבחד אחא הלימא זיקא אלב בד' אחין שנפלו לפני שני יבמין לא אלימא זיקה ולא יקראו צרות עד שיהא לא' ומש"ה אר"ש בברייתא גבי ד' אחין אם כנסו יקיימו, וקיי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה