חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים מתוך

חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017

ס״ח תשע״ז, 1120; תשפ״ד, 189.

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: הממונה

פרק ג׳: הפעלת צהרון וניהולו ומחיר מרבי

פרק ד׳: פיקוח

פרק ה׳: צו הגבלה מינהלי

פרק ו׳: עיצומים כספיים

פרק ז׳: הוראות שונות

תוספת

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשפ״ד]

בחוק זה –

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”חוק לימוד חובה“ – חוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

”חוק לפיקוח על איכות המזון“ – חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע״ז–2016;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.10.2024): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”ילד“ ו”מוסד חינוך“ – כהגדרתם בחוק לימוד חובה;

”הממונה“ – מי שהשר מינה לפי סעיף 2;

”מפעיל צהרון“ – בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, וכן מנהל צהרון או בעלים של צהרון;

”מרכז קהילתי“ – מבנה ציבור המיועד או משמש דרך כלל לקיום פעילות קהילתית או חברתית;

”צהרון“ – מסגרת חינוכית בלתי־פורמלית לילדים עד כיתה ג׳, המשמשת לשהות יומית של ילדים כאמור חמישה ימים בשבוע ופועלת לאחר שעות הלימודים או בתקופות של חופשות לימודים במהלך שנת הלימודים, ומתקיים בה אחד אלה:

(1)

היא פועלת בשטח מוסד חינוך, למעט מוסד חינוך שהמדינה או רשות מקומית אינן משתתפות בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

(2)

היא מופעלת על ידי רשות מקומית או מי מטעמה בשטח מרכז קהילתי;

(3)

היא מופעלת על ידי חברה ממשלתית בשטח מרכז קהילתי;

”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;

”השר“ – שר החינוך.

פרק ב׳: הממונה

2.

מינוי ממונה

(א)

השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חוק זה; הממונה יהיה אחראי לפיקוח על הפעלת צהרונים לפי חוק זה.

(ב)

הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

פרק ג׳: הפעלת צהרון וניהולו ומחיר מרבי

3.

הפעלת צהרון וניהולו

לא יפעיל אדם צהרון ולא ינהל אותו, אלא בהתאם להוראות לפי חוק זה.

4.

תצהיר של מפעיל צהרון

(א)

מפעיל צהרון יגיש לממונה תצהיר כי הוא עומד בהוראות לפי חוק זה; התצהיר ייחתם בידי המפעיל או מי שמורשה לכך מטעמו, ואם הוא תאגיד – בידי מורשה חתימה של התאגיד; לעניין מפעיל צהרון המנוי בפסקה (2) להגדרה ”צהרון“ – הרשות המקומית שהצהרון פועל בתחומה תגיש תצהיר כאמור לממונה.

(ב)

השר יקבע הוראות לעניין התצהיר, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הגשתו, המסמכים שיצורפו לו והפרטים שיכלול, ובין היתר פרטים לעניין הספקה של מזון לצהרון, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של צהרונים.

5.

הודעה לרשות המקומית

מפעיל צהרון שאינו רשות מקומית או מי מטעמה יודיע לרשות המקומית שהוא פועל בתחומה על פתיחת הצהרון והפעלתו, והכול כפי שיקבע השר.

6.

תנאים לפתיחת צהרון ולהפעלתו

השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע תנאים לפתיחת צהרון ולהפעלתו, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגים שונים של צהרונים או לפי מספר הילדים השוהים בצהרון או גילם, כמפורט להלן:

(1)

תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של הצהרון, ובכלל זה תנאים פיזיים, בטיחותיים וסביבתיים, ובלבד שתקנות בעניין תברואה והזנה ייקבעו בהסכמת שר הבריאות;

(2)

תנאים הנדרשים מממלאי תפקידים בצהרון, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של ממלאי תפקידים, ובכלל זה תנאים לעניין ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות ועמידה בבחינות מקצועיות;

(3)

השירותים שיינתנו בכל סוג צהרון, לרבות סדר היום, התכנית החינוכית והמזון שיוגש, והוראות לעניין איכות השירותים, תדירותם ובידי מי יינתנו (בחוק זה – סל השירותים);

(4)

תקן ממלאי תפקידים בצהרון והיחס בין מספרם ובין מספר הילדים השוהים בצהרון.

7.

סייגים להפעלת הצהרון ולהעסקת עובדים בצהרון

(א)

לא יפעיל אדם צהרון ולא יעסיק אדם עובד בצהרון אם התקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא הורשע בעבירת מין כהגדרתה בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001;

(2)

נודע לממונה כי הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעבוד בצהרון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

(ב)

לא יעסיק אדם עובד בצהרון אם נודע לממונה כי יש בהתנהגותו משום השפעה מזיקה על ילדים.

(ג)

נודע לממונה כי התקיים בעובד בצהרון סייג מהסייגים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא לדרוש כי העובד יפוטר, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; לא קוימה הוראת הממונה לעניין זה, יחולו הוראות פרק ה׳.

(ד)

מי שרואה את עצמו נפגע על ידי דרישת פיטורין כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי להשיג על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני המנהל הכללי של משרד החינוך.

8.

תזונה ומזון בצהרון

(א)

לא יתקשר מפעיל צהרון בקשר למכירה ולהספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל אלא עם ספק מזון מורשה כהגדרתו בחוק לפיקוח על איכות המזון (בסעיף זה – ספק מזון מורשה), שהציג לפניו את הרישיון שבידו והצהיר בכתב כי המזון שהוא מוכר או מספק לצהרון עומד בתנאים לפי סעיף 4 לאותו חוק.

(ב)

ספק מזון לא ימכור ולא יספק מזון לצהרון אלא אם כן הוא ספק מזון מורשה והמזון עומד בתנאים לפי סעיף 4 לחוק לפיקוח על איכות המזון.

(ג)

מפעיל צהרון יפרסם בצהרון, באופן גלוי וזמין לכול, בתחילת כל חודש, פירוט תפריט יומי של המזון המסופק בצהרון; מפעיל יתעד פרסום כאמור וישמור העתק צילומי מכל פרסום; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום כאמור.

(ד)

מפעיל יביא לידיעת הילדים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים ויפרסם בצהרון באופן גלוי וזמין לכול את העניינים האלה:

(1)

ההוראות והתנאים שנקבעו בחוק לפיקוח על איכות המזון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת יידוע כאמור;

(2)

פרטי ספק המזון המורשה שעמו התקשר למכירה או להספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל; הוחלף ספק המזון המורשה במהלך שנת הלימודים, יפרסם המפעיל את פרטי הספק המורשה החדש באופן האמור בסעיף קטן זה בלא דיחוי.

9.

קביעת מחיר חודשי מרבי לצהרון ושיעור השתתפות המדינה

(א)

השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו –

(1)

מחיר חודשי מרבי לעניין שירות של צהרון שייגבה בעד כל ילד השוהה בצהרון, בין היתר על בסיס עלות הצהרון ותקורה סבירה; מחיר כאמור ייקבע בין היתר בהתחשב באמות המידה המפורטות להלן, ורשאי השר לקבוע מחירים חודשיים מרביים שונים בהתאם לאמות מידה אלו:

(א)

אופן ההתאגדות של מפעיל הצהרון;

(ב)

סל השירותים שנקבע לפי סעיף 6(3) הניתן בצהרון;

(ג)

האזור שבו פועל הצהרון;

(ד)

מספר הילדים ושכבות הגיל של הילדים השוהים בצהרון;

(2)

את שיעור השתתפות המדינה בעלות צהרונים, ורשאי השר לקבוע בדרך האמורה שיעורי השתתפות שונים, בין היתר על בסיס אמות המידה כאמור בפסקה (1).

(ב)

מפעיל צהרון לא ייתן שירותי צהרון במחיר העולה על המחיר החודשי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (א).

10.

חובות רשות מקומית

(א)

התקשרה רשות מקומית עם מפעיל צהרון, תותנה ההתקשרות בקיום הוראות חוק זה.

(ב)

רשות מקומית תגיש לממונה, בכל שנה, במועד שיקבע השר, רשימה של הצהרונים הפועלים בתחומה.

פרק ד׳: פיקוח

11.

הסמכת מפקחים

(א)

השר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

(ב)

לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

12.

סמכויות מפקחים

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי הוראות סעיף 13 –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)

להיכנס בכל עת סבירה למקום שמופעל בו צהרון, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

13.

זיהוי מפקחים

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

14.

הפרעה למפקח

הפריע מפעיל צהרון או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף 12, רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב שלפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה להפעיל את סמכותו לפי פרק ה׳.

פרק ה׳: צו הגבלה מינהלי

15.

צו הגבלה מינהלי

(א)

היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפתיחת צהרון או להפעלתו לפי חוק זה (בסעיף זה – הפרת תנאי), וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלומם או בבטיחותם של ילדים השוהים בו או שיש יסוד סביר לחשד שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממפעיל הצהרון לקיים את התנאי כאמור (בפרק זה – התראה) באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.

(ב)

נמסרה התראה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי מפעיל צהרון לפנות לממונה בכתב, בתוך 14 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:

(1)

מפעיל הצהרון לא ביצע את הפרת התנאי;

(2)

המעשה שביצע מפעיל הצהרון, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרת תנאי.

(ג)

קיבל הממונה בקשה לביטול התראה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים באותו סעיף קטן או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפעיל הצהרון, בצירוף נימוקים.

(ד)

ניתנה התראה לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות, בצו, כי המקום לא ישמש להפעלת צהרון או כי השימוש במקום ייעשה במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בפרק זה – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין אחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילות הצהרון יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הילדים השוהים בו, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי, בלי שנתן התראה קודם לכן.

(ו)

לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל צהרון שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; ואולם, הממונה רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.

(ז)

הממונה יקבע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין ביצועו, ובכלל זה הוראות בדבר מסירת הודעה להורי הילדים השוהים בצהרון שלגביו ניתן הצו על מתן הצו ועל הטעמים לנתינתו.

(ח)

עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בצהרון שלגביו ניתן, ויומצא למפעיל הצהרון ולמנהלו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.

(ט)

צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו; הממונה רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות.

(י)

על החלטת הממונה לפי סעיף זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה, ולעניין צו הגבלה מינהלי – בתוך תקופת הצו.

16.

תוקף צו הגבלה מינהלי

הגשת ערעור לפי סעיף 15(י) אינה מתלה את תוקפו של צו הגבלה מינהלי, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, יידון הערעור במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

פרק ו׳: עיצומים כספיים

17.

הגדרות – פרק ו׳

בפרק זה –

”מפעיל צהרון“ – למעט מנהל צהרון ובעלים של צהרון;

”הסכום הבסיסי“ – 3,000 שקלים חדשים, ולגבי מפעיל צהרון המפעיל יותר מחמישה צהרונים – 6,000 שקלים חדשים.

18.

עיצום כספי בגובה מחצית הסכום הבסיסי

הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בגובה מחצית הסכום הבסיסי:

(1)

לא פרסם בצהרון פירוט תפריט יומי, באופן גלוי וזמין לכל, בתחילת כל חודש, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);

(2)

לא הביא לידיעת הילדים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים את הפרטים המפורטים בסעיף 8(ד), בניגוד להוראות אותו סעיף;

(3)

לא מסר מסמך לפי דרישת מפקח, בניגוד להוראות סעיף 12(2);

(4)

הפר הוראה לפי חוק זה המנויה בחלק א׳ לתוספת.

19.

עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי

הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בגובה הסכום הבסיסי:

(1)

לא הודיע מפעיל צהרון שאינו רשות מקומית או מי מטעמה לרשות המקומית שהוא פועל בתחומה על פתיחת הצהרון והפעלתו, בניגוד להוראת סעיף 5;

(2)

הפר הוראה לפי חוק זה המנויה בחלק ב׳ לתוספת.

20.

עיצום כספי בגובה כפל הסכום הבסיסי

הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בגובה כפל הסכום הבסיסי:

(1)

התקשר בקשר למכירה או להספקה של מזון לצהרון שהוא מפעיל עם ספק מזון שאינו ספק מורשה או בלי שהתקיימו בספק המזון התנאים בסעיף 8(ב), בניגוד להוראות אותו סעיף;

(2)

הפר הוראה לפי חוק זה המנויה בחלק ג׳ לתוספת.

21.

עיצום כספי בגובה פי שלושה מהסכום הבסיסי

הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בגובה פי שלושה מהסכום הבסיסי:

(1)

לא הגיש תצהיר על עמידתו בהוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)

לא קיים צו הגבלה מינהלי, בניגוד להוראות סעיף 15;

(3)

הפר הוראה לפי חוק זה המנויה בחלק ד׳ לתוספת.

22.

עיצום כספי בגובה מחצית הסכום הבסיסי המוכפל במספר הילדים השוהים בצהרון

הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בגובה מחצית הסכום הבסיסי המוכפל במספר הילדים השוהים בצהרון:

(1)

נתן שירותי צהרון במחיר העולה על המחיר המרבי שנקבע לפי הוראות סעיף 9(א), בניגוד להוראות סעיף 9(ב);

(2)

הפר הוראה לפי חוק זה המנויה בחלק ה׳ לתוספת.

23.

הודעה על כוונת חיוב

(א)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי מפעיל צהרון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 18 עד 22 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותם סעיפים, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 24;

(4)

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 26, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

24.

זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 23 רשאי לטעון טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

25.

החלטת הממונה ודרישת תשלום

(א)

הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 24, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 27.

(ב)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד)

לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 24, בתוך התקופות האמורות באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

26.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 18 עד 22, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

27.

סכומים מופחתים

(א)

הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סעיפים 18 עד 22, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סעיפים 18 עד 22, ובשיעורים שיקבע.

28.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 24 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 33 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 15 יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

29.

המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 25.

30.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד]

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

30.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]

(החל מיום 1.10.2024): לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

31.

גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

32.

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 18 עד 22 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

33.

ערעור [תיקון: תשפ״ד]

(א)

על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.

(ב)

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.10.2024): החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

34.

פרסום

(א)

הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד החינוך את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5)

פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;

(6)

שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

(ב)

הוגש ערעור לפי סעיף 33, יפרסם הממונה, בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ד)

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ה)

השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

35.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]

(א)

תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 18 עד 22, המהווה עבירה.

(ב)

שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.10.2024): הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

פרק ז׳: הוראות שונות

36.

ייחוד סמכות הפיקוח על המחירים

הוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996, לא יחולו על מחיר בעד שירות של צהרון.

37.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מסמכויות פיקוח הנתונות לפי כל דין.

38.

אי־תחולה ופטור

(א)

הוראות חוק זה לא יחולו על מסגרות שמשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים משתתף בתקציבן ועל קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990.

(ב)

השר רשאי לפטור מתחולת חוק זה צהרונים שפועלים במקרקעין בבעלות גוף פרטי או שנשכרו מגוף פרטי, ובלבד שמפעיל הצהרון הוא גוף פרטי; לעניין זה, ”גוף פרטי“ – מי שאינו משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו או מוסד אחר ממוסדות המדינה או רשות מקומית, לרבות תאגיד שבידי רשות מקומית לפחות מחצית מההון או מחצית מכוח הצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממנהלי התאגיד.

39.

תיקון התוספת

השר, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

40.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

41.

תחילה ותחולה

(א)

תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע״ח; ואולם, תחילתם של סעיפים 4 ו־8 ושל פרק ו׳ בתחילת שנת הלימודים התשע״ט.

(ב)

הוראות חוק זה יחולו על צהרונים שאינם מופעלים על ידי רשות מקומית או מי מטעמה או על ידי חברה ממשלתית החל בשנת הלימודים התשע״ט.