חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשס״א, 509; תשס״ב, 511; תשס״ה, 100; תשס״ו, 245; תשס״ח, 23, 28; תש״ע, 516, 938; תשע״א, 1170; תשע״ז, 331; תשע״ט, 34.


1.
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״א, תשע״ז, תשע״ט]
בחוק זה –
”אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית“ – אחד מאלה:
(א)
”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – מי שוועדת אבחון כמשמעותה בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, מצאה כי הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
(ב)
(נמחקה);
(ג)
אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת (PDD – Pervasive Developmental Disorder) לרבות אדם הסובל מאוטיזם;
”בגיר“ – מי שמלאו לו 18 שנים;
”ועדה“ – כמשמעותה בסעיף 4;
”חסר ישע“ – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
”מוסד“ –
(1)
בית ספר שלומדים בו קטינים, מוסד חינוכי ששוהים בו קטינים, מעונות לקטינים, מעונות יום ומשפחתונים לקטינים (החל מיום 1.9.2019: ובכלל זה מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018), מרכזי תרבות נוער וספורט, מכוני כושר ומועדוני ספורט שבהם מתאמנים בין השאר קטינים, גן ילדים, גן חיות, גן שעשועים, תנועת נוער, עסק שבין עיסוקיו הסעת קטינים, עסק העוסק בין השאר בארגון טיולים לקטינים או באבטחת קטינים, בריכת שחיה הפתוחה גם לקטינים, קייטנה, פנימיה או מועדון שבהם שוהים קטינים, מרפאות ובתי חולים לילדים, מחלקות ילדים בבתי חולים;
(2)
(א)
מקום, מהמפורטים להלן, שבו נמצאים בני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע:
(1)
(2)
מעון יום או מרכז טיפולי;
(3)
מרכז עבודה שיקומי;
(4)
מועדון שבין מטרותיו מתן שירות לקבוצה של בני אדם כאמור;
(ב)
עסק, מהמפורטים להלן, למתן שירותים לבני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע, שבין עיסוקיו:
(1)
מתן שירותי נופש לקבוצה של אנשים כאמור;
(2)
הסעת אנשים כאמור;
(3)
אבטחת קבוצות של אנשים כאמור;
(3)
(א)
בית חולים או מרפאה כהגדרתם בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 (בחוק זה – חוק טיפול בחולי נפש);
(ב)
בית חולים או מחלקה המיועדים לאשפוז חולים סיעודיים; בפסקה זו, ”חולה סיעודי“ – חולה גריאטרי או תשוש נפש, לרבות חולה שמצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע, הדורש מעקב רפואי מיומן במסגרת אשפוז, במשך 24 שעות ביממה לתקופה ממושכת;
(ג)
מסגרת שיקום המיועדת לנכי נפש כהגדרתם בסעיף 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000, שהיא שירותי שיקום המנויים בפרט א(2) או (3) לתוספת לחוק האמור, שירותי ליווי, הכשרה והשגחה המנויים בפרט ב(1) לתוספת האמורה או מסגרת המספקת שירותי תיאום טיפול המנויה בפרט ז לתוספת האמורה;
(4)
גוף אחר, שבין עיסוקיו מתן שירותי חונכות, הדרכה, הוראה, בידור או אבחון לקטינים, לבני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע, טיפול בהם, השגחה עליהם או ליווי שלהם בהליכים משפטיים;
”מעסיק“, לענין קבלת אדם לעבודה במוסד באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית שהמוסד נתון לפיקוחם – האחראי במשרד הממשלתי או ברשות המקומית על קבלת אדם לעבודה במוסד; לענין קבלת אדם לעבודה במוסד שלא באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית – מנהל המוסד ובמוסד שהוא תאגיד גם התאגיד;
”עבודה“ – בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות במתן שירותים, המאפשרת למבצעה, במסגרת עבודתו, להיות בקשר קבוע או סדיר עם קטינים, עם אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או עם חסרי ישע;
”עבירת מין“ –
(1)
עבירה לפי חוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), כמפורט להלן:
(א)
עבירה לפי סעיף 214(ב) עד (ב3);
(ב)
עבירה המנויה בסימן ה׳ בפרק י׳, למעט עבירה לפי סעיף 352;
(ג)
עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג;
(2)
2.
איסור העסקה ועיסוק [תיקון: תשס״ח]
(א)
מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד, בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר.
(ב)
בגיר שהורשע כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בעבודה במוסד.
(ג)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו ממועד ההרשעה בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ועד 20 שנים לאחר ההרשעה, ואם נידון למאסר – 20 שנים לאחר שחרורו של הבגיר מבית הסוהר בשל אותה עבירה.
3.
אישור המשטרה
(א)
מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה.
(ב)
אישור המשטרה יינתן באחד מאלה:
(1)
הבגיר לא הורשע בעבירת מין כאמור בסעיף 2(א) או אם הורשע, חלפה תקופת האיסור כאמור בסעיף 2(ג);
(2)
הועדה פטרה את הבגיר מהאיסור כאמור בסעיף 4(ב).
(ג)
משטרת ישראל תרכז את כל הנתונים הנדרשים לענין חוק זה.
(ד)
אישור המשטרה יינתן על פי בקשתו של בגיר, ובלבד שאותו בגיר המציא למשטרה תעודה מהמוסד כי הוא מועסק בו או מועמד לעבודה בו, או על פי ייפוי כוח מטעם אותו בגיר למעסיק או למוסד, ובלבד שהמעסיק או המוסד יצהיר שהוא מוסד לפי חוק זה.
(ה)
לענין סעיף זה, ”אישור המשטרה“ – אישור שניתן בתקופת השנה שקדמה לקבלה לעבודה.
4.
הערכה על ידי ועדת מומחים [תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״א, תשע״א־2]
(א)
שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ימנה ועדה שתהיה מורכבת משופט בית משפט שלום שישמש כיושב ראש הועדה, ושני מומחים לענין דפוסי התנהגותם של עברייני מין ולענין הטיפול בהם; הודעה על מינוי הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב)
הועדה מוסמכת, לפי בקשת בגיר שחל לגביו איסור עיסוק לפי חוק זה (להלן – המבקש), להעריך בתוך תקופת האיסור, את הצורך בהמשך תחולת האיסור ולתת לו פטור מן האיסור, לתקופת האיסור, כולה או חלקה.
(ג)
לא תיתן הועדה פטור מן האיסור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנעה, לאחר שקיבלה הערכת מסוכנות, שהמבקש אינו מהווה סיכון לקטינים, לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע; בסעיף זה, ”הערכת מסוכנות“ – כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006.
(ד)
החלטת הועדה תימסר למבקש; פטרה הועדה את המבקש מתקופת האיסור, כולה או חלקה, תודיע גם למי שאחראי במשטרה על מתן אישורים לפי חוק זה.
(ה)
לפני מתן החלטתה, תיתן הועדה הזדמנות למבקש או למי מטעמו ולנציג היועץ המשפטי לממשלה להשמיע את טענותיהם.
(ו)
הועדה מוסמכת לקבל מהמשטרה כל מידע הנחוץ לצורך החלטתה, לרבות מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו־11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981 (להלן – חוק המרשם).
(ז)
לא תדון הועדה בבקשה נוספת של מבקש שבקשתו נדחתה, לפני תום שנתיים מיום דחיית הבקשה.
5.
עונשין
(א)
העובר על הוראות סעיף 2(א) או 3(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
העובר על הוראות סעיף 2(ב), דינו – מאסר שנה.
6.
סייג לאחריות פלילית
(א)
מעסיק שהעסיק בגיר בלא אישור המשטרה לא יישא באחריות פלילית לפי סעיף 3(א) אם ההעסקה היתה בנסיבות מיוחדות שבהן לא היה סיפק בידו לקבל את האישור, ובלבד שהעסקת הבגיר היתה למשך זמן סביר, באותן נסיבות, שאינו עולה על 30 ימים, והמעסיק פעל בלא דיחוי לקבל אישור המשטרה לפי הסעיף האמור.
(ב)
מעסיק המקבל שירותים ממעסיק אחר שהוא מוסד לא יישא באחריות פלילית לפי סעיף 3(א) אם וידא שהמוסד קיבל אישור כנדרש לפי אותו סעיף.
7.
העסקה באמצעות קבלן כוח אדם
הוראות חוק זה החלות על מעסיק יחולו גם על מעסיק בפועל של בגיר באמצעות קבלן כוח אדם, ועל בגיר המועסק כאמור.
8.
פיטורין
הופסקה עבודתו של עובד לפי הוראות סעיף 2 ובשל כך הוא פוטר בידי מעסיקו, יהיה המעסיק, על אף הוראות כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, פטור ממתן הודעה מוקדמת לפיטורים; העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, זולת אם בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הפיטורים היו בנסיבות מיוחדות, שאינן מצדיקות מתן פיצויי פיטורים כולם או חלקם.
9.
סמכות בית הדין לעבודה
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בענין הנוגע להפסקת עבודה או לפיטורין לפי חוק זה.
מרשם פלילי
(א)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק המרשם לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), אין בהוראות חוק המרשם כדי לפגוע בהוראות סעיפים 2, 3 ו־4 לחוק זה.
מוסדות נוספים [תיקון: תשס״ה, תשע״א]
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע מוסדות נוספים המיועדים למתן שירות לקטינים, לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע שהוראות חוק זה יחולו עליהם.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ב]
(א)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות סדרי הגשת בקשות לקבלת אישור המשטרה ולמעט לענין סעיף 4.
(ב)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף 4.
תחולה לעניין סעיף 3 [תיקון: תשס״ח־2]
הוראות סעיף 3 יחולו, לענין נשים, במועד שיקבע השר לביטחון הפנים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שהשר לביטחון הפנים ידווח אחת לשנתיים לועדת החוקה חוק ומשפט בדבר היקף עבריינות המין בקרב נשים בישראל.
תקופת הביניים – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ב]
(א)
בסעיף זה –
”תקופת הביניים“ – התקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה;
”בגיר“ – כהגדרתו בסעיף 1, למעט אישה;
”מעסיק“ – לרבות מעסיק בפועל כמשמעותו בסעיף 7.
(ב)
בתקופת הביניים לא יקבל מעסיק לעבודה במוסד בגיר, אלא אם כן נתן לו הבגיר ייפוי כוח, שבו הוא מייפה את כוחו של המעסיק או המוסד לבקש אישור מהמשטרה, כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה.
(ג)
מעסיק שקיבל בגיר לעבודה בתקופת הביניים והוא עודנו מועסק במוסד ביום התחילה, יפנה למשטרה לפי סעיף 3(ד) בתקופה שמיום התחילה ואילך, לצורך קבלת אישורה כי אין מניעה להעסקת הבגיר לפי חוק זה, ורשאי הבגיר לפנות למשטרה כאמור בעצמו.
תחילה [תיקון: תשס״ב]
תחילתו של חוק זה ביום כ״ז באדר א׳ התשס״ג (1 במרס 2003) (בחוק זה – יום התחילה), בכפוף להוראות סעיף 13א.
תחולה והוראת מעבר [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשס״ח־2]
(א)
הוראות חוק זה יחולו על בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר, אם הורשע בעבירה כאמור, בתוך חמש השנים שקדמו ליום כניסתו לתוקף של חוק זה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
הוראות חוק זה לא יחולו על בגיר המועסק במוסד לעניין המשך העסקתו באותו מוסד, אם הורשע לפני תחילתו של חוק למניעת העסקה של עברייני מין (תיקון מס׳ 4), התשס״ח–2007 (בסעיף זה – התיקון), ובלבד שביום תחילתו של התיקון, יש בידו אישור המשטרה להעסקתו באותו מוסד.


נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשס״א (25 ביולי 2001).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • עוזי לנדאו
    השר לביטחון הפנים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.