לדלג לתוכן

התורה והמצוה על דברים כב כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ"ב • פסוק כ"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ב, כ"ג:

כִּ֤י יִהְיֶה֙ נַעֲרָ֣ בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כב כג:

קג.

כי יהיה נערה . פרט לבוגרת, היינו שעברו עליה י"ב שנים וששה חדשים. וקטנה, שהיא פחותה מי"ב שנים ויום א'. פלוגתא דר"מ וחכמים (סנהדין סו ע"ב). " בתולה " פרט לשכבר נבעלה.

" מאורשה לאיש ". פרט לשנכנסה לחופה ולא נבעלה.

" ומצאה איש בעיר ". תיבות " ומצאה בעיר " מיותר, דלא הוה ליה לכתוב, רק " ושכב איש עמה "! ומדכתב בלשון "מציאה", אשר ע"פ רוב יבא להמוצא רק במקרה; והסבה שמצאה, היא אבדת זולתו. לכן דרש כאן, שהיא סבבה הדבר על שיצאת.

ומ"ש "לא היה מתסקף לה", ר"ל לא היה מעלל בה. " עלילות דברים " הנאמר לעיל, תרגם אונקלוס "תסקופי מלין".

ודרש אח"כ " בעיר ", לפרש למה יחשוב יציאתה סבת הדבר. מפני שבעיר יש פרוצים, ופרצה קוראה לגנב.

" ושכב עמה ". היותר נכון לגרוס בספרי, "כל שכיבה וכו' ". ורמז, שכל מקום שנכתב שם "שכיבה" בענינים כאלה, פי' תשמיש.





קיצור דרך: mlbim-dm-22-23