התורה והמצוה על דברים יד כט
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ד • פסוק כ"ט |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • יא • יב • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּ֠ר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יד כט:
קיח.
ובא הלוי . כבר באר שממ"ש בשנה השלישית שנת המעשר , מבואר שאין בו רק מעשר אחד. אבל עדיין לא ידענו מי נדחה - אם מעשר ראשון או מעשר שני!
ופירש ר' יהודה שידעינן ממ"ש ובא הלוי , מבואר שגם בשנה הג' יקח הלוי חלקו ממעשר ראשון. וראב"י למד לה ממ"ש נתתי כל מעשר בישראל לנחלה. כמ"ש בספרי ( קרח מט ) ומובא בר"ה יב.
קיט.
ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך . מבואר שבדברים ששוה בהם ליתר עניי ישראל, כגון לקט שכחה, אין חייב במעשרות.
קכ.
והלוי והגר והיתום . וגבי מתנת ענייים אמר לעני ולגר . ולמדינן מפה שדבר בישראל, לא בגר תושב ועניי עכו"ם. ומשם למדינן שמדבר בעניים, ע"פ הכלל שהשמות הבאים ביחוס א', מוקשים זל”ז. וכ"ה בספרא קדושים כא .
ומ"ש ואכלו ושבעו התבאר ( ראה קיז ).
ומ"ש "מכאן אמרו" (פאה פ”ח).
קכא.
אשר בשעריך . כפל זה ללמד שאין מוציאין המעשר לח"ל. כ"כ הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פ"ו).
ופי', שמשפחה זו הוצרכו שנה זו בח"ל, ולא רצו להוציא להם מעשר עני, ונתנו להם ככרי זהב לפרנסה.
והגר"א גורס, שאין מוציאין את העניים חוצה. וגרס "ולא רצו להוציאם" ועיין בז"א.
<< · התורה והמצוה על דברים · יד · כט · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-14-29