התורה והמצוה על דברים יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ד • פסוק י"ב |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • יא • יב • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ד, י"ב:

וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעׇזְנִיָּֽה׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יד יב:

צט.

מאמר זה נמצא בספרא שמיני פז , בשם ר’ ישמעאל. ופי’ שנשר מיותר, דהשתא כל האמורים שי”ל סימן טהרה אסורים כ”ש נשר, שא”ל שום סימן טהרה! וגם למה כפל במשנה תורה?

לז”א משום שבפ’ שמיני כתוב " יאכלו " בנפעל, למד שם דאוסר להאכיל אחרים, ובמ”ת כתיב " יאכלו " בקל. והוסיף " והראה והדיה ". ונוכל לומר שלכן כתב מינים אלה במ”ת ולא בתו”כ, מפני שעל ראה ודיה אין חייב רק האוכל לא המאכיל; ולכן לא נכתב בתו”כ, ששם חייב את המאכיל. לכן כפל לכתוב שם נשר, להראות שאין שנוי בין הכתובים בתו"כ ובמ"ת. דהא החזיר אף נשר הבלתי צריך, כי שוים בדיניהם.

ור”ש [ובתו”כ גרס ר”ע] אמר שראה הוא מין איה. ונקרא "ראה" על שרואה למרחוק. וכן אמר ר’ אבהו בחולין.

[ בילקוט יש פה נוספות על הספרי. והגר”א גרסם בגירסתו, וכבר נזכרו כולם בספרא שמיני, וא”צ לכפלם].





קיצור דרך: mlbim-dm-14-12