התורה והמצוה על דברים יד כג
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ד • פסוק כ"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • יא • יב • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יד כג:
קו.
מעשר דגנך וגו' ובכורות בקרך . הנה עיקר הדבור פה הוא ממעשר שני ומצותיו. ולמה הוסיף " ובכורות בקרך ", שע"ז הזהיר כבר למעלה - לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וכו' , ובכורות בקרך ( ראה לד )? ע"ז אמר ר' יוסי ג' דברים בשם ג' זקנים, שכולם פירשו שבא להקיש בכור ומעשר זל"ז. וכפי הכלל ב אילת השחר קס , שכל שני שמות הבאים במשפט א', הם מוקשים זל"ז.
ור"ע למד שבא להקיש בכור למעשר, שלא יביאנו מח"ל, כמ"ש בתמורה כא.
ובן עזאי מקיש מעשר לבכור, שלא יאכל רק תוך החומה, לא בכל הרואה.
ור' ישמעאל מקיש מעשר לבכור, שלא יעלנו בזה"ז (כמ"ש בתמורה שם ובמכות יט וזבחים ס).
ור' ישמעאל לא ס"ל כר"ע, לענין שגם בדיעבד לא יביא בכור מח"ל, כמ"ש התוס' בתמורה שם.
ואחרים פי' שמקיש בכור למעשר, שיאכל משנה לחברתה (ומובא בתמורה שם, ובראש השנה ב, וזבחים כט).
<< · התורה והמצוה על דברים · יד · כג · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-14-23