מ"ג דברים יד יב
כתיב:
וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה.
מנוקד:
וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעׇזְנִיָּה.
עם טעמים:
וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעׇזְנִיָּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדֵין דְּלָא תֵיכְלוּן מִנְּהוֹן נִשְׁרָא וְעָר וְעָזְיָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדֵין דְּלָא תֵיכְלוּן מִנְהוֹן נִישְׁרָא וְעוּזָא וּבַר גּוֹזָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְדֵין דְּלָא תֵיכְלוּן מִנְהוֹן נִישְׁרָא וְעַדְיָא וּבַרְגְּזָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ר’ שמעון אומר, נאמר כאן "איה" ונאמר להלן (שם) "איה". מה "איה" האמורה כאן, עשה (חולין סו) את הראה מין איה; אף איה האמורה להלן, עשה את הראה מין איה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
צט.
מאמר זה נמצא בספרא שמיני פז , בשם ר’ ישמעאל. ופי’ שנשר מיותר, דהשתא כל האמורים שי”ל סימן טהרה אסורים כ”ש נשר, שא”ל שום סימן טהרה! וגם למה כפל במשנה תורה?
לז”א משום שבפ’ שמיני כתוב " יאכלו " בנפעל, למד שם דאוסר להאכיל אחרים, ובמ”ת כתיב " יאכלו " בקל. והוסיף " והראה והדיה ". ונוכל לומר שלכן כתב מינים אלה במ”ת ולא בתו”כ, מפני שעל ראה ודיה אין חייב רק האוכל לא המאכיל; ולכן לא נכתב בתו”כ, ששם חייב את המאכיל. לכן כפל לכתוב שם נשר, להראות שאין שנוי בין הכתובים בתו"כ ובמ"ת. דהא החזיר אף נשר הבלתי צריך, כי שוים בדיניהם.
ור”ש [ובתו”כ גרס ר”ע] אמר שראה הוא מין איה. ונקרא "ראה" על שרואה למרחוק. וכן אמר ר’ אבהו בחולין.
[ בילקוט יש פה נוספות על הספרי. והגר”א גרסם בגירסתו, וכבר נזכרו כולם בספרא שמיני, וא”צ לכפלם].
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •