התורה והמצוה על דברים יג יג
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ג • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יג יג:
עא.
כי תשמע. . מלשון זה מבואר, שאין מצוה עליך לחזור אחר הדבר לשמוע, ועז"א שהחיזור אינו מן המצוה. רק אם תשמע אז אתה מחויב לדרוש ולחקור, ולא לרטוש ולעזוב הדבר. וכן אמר במדרש רבה (צו פרשה ט), כל המצות כתיב בהן " כי תראה ”, " כי תפגע ", " כי יקרא ", אם באת מצוה לידך - אתה זקוק לעשותה, ואם לאו - אי אתה זקוק לעשותם. ובארתי בארך ( ויקרא יב ).
ומ"ש "ודרשת מן התורה וכו' עד מן התלמוד” - מחקו הגר"א. ויל"פ (=ויש לפרש) שר"ל שתדרוש תחלה אם הוא עבודת גלולים שחייב עליה כפי משפטי התורה. וחקרת אם יש עדים. ואם יסופק לך - תשאל מן התלמוד, ר"ל תשאל לב"ד הגדול.
עב.
באחת עריך. . משמע רק עיר אחת ולא שתים? אבל כבר בארתי באילת השחר ע , שיש הבדל בשם המספר " אחת " בין כשבא אחריו שמוש המ"ם, ובין כשבא אחריו ה"א הידיעה או כשבא בסמיכות:
- שאם יכוין על האחדות להוציא הריבוי - בא אחריו שמוש המ"ם. ואנקמה נקם אחת משתי עיני (שופטים טז), בחר לך אחת מהנה (דה"א כא). שר"ל אחת ולא שתים.
- אבל אם יכוין על הכללות, ר”ל כל אחת שיהיה, בא אחריו ה"א הידיעה או הסמיכות.
ואם היה הכוונה רק אחת ולא שתים, היל”ל "באחת מעריך"! משא"כ לשון " אחת עריך" - ר"ל כל עיר שתהיה. ואינו מוציא רק (=אלא) שלש, שמעוט לשון רבים הוא שנים. וז"ש “יכול אף לא שתים - ת"ל באחת עריך ". ר"ל מדלא אמר “באחת מעריך".
וממ"ש אשר ה' א-להיך נותן לך - ממעט ח"ל [כן גריס הגר"א].
וממ"ש לשבת שם - ממעט ירושלים, שסובר שלא נתחלקה לשבטים, כמ"ש למעלה ( ראה ט ). שכן סובר ר"ש סתמא דספרי.
<< · התורה והמצוה על דברים · יג · יג · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-13-13