הגאון מווילנה על משלי יא לא
<< | הגאון מווילנה על משלי • פרק י"א • פסוק ל"א |
• כ • כג • כד • כה • כח • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם
אַ֗֝ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃
(משלי יא לא): "הן צדיק בארץ ישולם" - ואם תאמר 'אם כן, למה הרשעים (איוב כא יג): "יבלו בטוב ימיהם", והצדיקים (רש"י על בראשית לז ב) חייהם אינם חיים? ולמה אינם אוכלים פירותיהם בעולם הזה (השוו יג כב)? על זה אומר "הן צדיק בארץ ישולם", שהוא צריך להשלים עצמו כאן בעולם הזה, ו(קהלת ז כ): "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", לכן יש לו ייסורים בעולם הזה.
ואם כן אדרבה, אם הצדיק, על דבר שעשה כך, "אף כי רשע וחוטא" - כל שכן שיהיו להם [לרשעים] ייסורים, כמו שאמרו (תלמוד בבלי נדרים נ ב) "אם לעושי רצונו [בעולם הזה] כך, לעוברי רצונו [לעולם הבא] על אחת כמה וכמה".
ואמר "רשע וחוטא", כי "רשע" הוא היפך ה"צדיק", וה"חוטא" הוא החסר ממצוות עשה, שאינו לומד תורה שהיא מצוות עשה, וזהו היפך "צדיק" ו"חכם" שאמר למעלה.
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם, אף כי רשע וחוטא", העניין כמו שנאמר (תהלים א ה): "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים", היינו, כי הרשע הוא שעבר על לא תעשה, לכן לא תהיה לו תקומה במשפט, אבל החטאים הם חסרים ממצוות עשה, אבל לא עברו על לא תעשה, ויקומו במשפט, כי ((תלמוד בבלי מנחות מא ב) "אעשה לא מענשינן", אך לא יקומו "בעדת צדיקים", שהם עשו מצוות עשה.
וזהו "הן צדיק" - שעשה מצוות עשה, אך "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ממצוות עשה אחת, ובארץ הוא יושלם, מכל שכן מי שהוא "רשע וחוטא".
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם" - שהוא נשלם בארץ, ואמר "בארץ" ולא "על הארץ", כי הוא נשלם מחיבוט הקבר, וזהו "בארץ".