דברים רבה ה טו
טו. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" ראה כמה הוא כחו של שלום בוא וראה ב"ו אם יש לו שונא הוא מבקש ומחזר מה לעשות לו מהו עושה לו הולך ומכבד לאדם גדול ממנו שיעשה לאותו שונא רעה אבל הקב"ה אינו כן אלא כל עובדי כוכבים מכעיסין אותו והן ישנים וכל הנפשות עולות אצלו מנין שנאמר (איוב יב, י): "אשר בידו נפש כל חי" ובבקר הוא מחזיר לכל אחד ואחד נשמתו מנין שנאמר (ישעיה מב, ה): "נותן נשמה לעם עליה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף ב"ו אם יעשה לחברו רעה אינה זזה מלבו לעולם אבל הקב"ה אינו כן אלא היו ישראל במצרים והיו המצרים משעבדין אותם בטיט ובלבנים לאחר כל הרעות שעשו לישראל חס הכתוב עליהן ואמר (דברים כג, ח): "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" אלא רדפו אחר השלום שנאמר (תהלים לד, טו): "בקש שלום ורדפהו".
דבר אחר מהו "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
מעשה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש וכו' (ויק"ר ט, ט) הלכה אותה אשה לביתה שהיה ליל שבת ומצאה הנר שלה שכבה אמר לה בעלה היכן היית עד עכשיו אמרה לו שומעת הייתי לרבי מאיר דורש והיה אותו האיש ליצן אמר לה בכך וכך אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של רבי מאיר. יצאה לה מביתו נגלה אליהו זכור לטוב על רבי מאיר אמר לו הרי בשבילך יצאה האשה מביתה. הודיעו אליהו זכור לטוב היאך היה המעשה מה עשה רבי מאיר הלך וישב לו בבהמ"ד הגדול באתה אותה אשה להתפלל וראה אותה ועשה עצמו מתפסק. אמר מי יודע ללחוש לעין אמרה לו אותה אשה אני באתי ללחוש רקקה בפניו א"ל אמרי לבעליך הרי רקקתי בפניו של רבי מאיר א"ל לכי התרצי לבעליך ראה כמה גדול הוא כחו של שלום.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר עקיבא תדע לך כמה גדול הוא כחו של שלום שאמר הקב"ה בשעה שאדם מקנא לאשתו השם הקדוש הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי להטיל שלום בין סוטה לבעלה.
אמר ר"ל גדול הוא השלום שאמר הכתוב דברים של בדאי ליתן שלום בין יוסף לאחיו. בשעה שמת אביהן היו מתיראין שלא ינקום להן ומה אמרו לו (בראשית נ, טז): "אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף" ואין אנו מוצאים שצוה יעקב אבינו אלא אמרו הכתובים דברי בדאי מפני דרכי שלום.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה לציון שנאמר (תהלים קכב, ו): "שאלו שלום ירושלים".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה בשמים שנאמר (איוב כה, ב): "עושה שלום במרומיו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה לקרובים ולרחוקים שנאמר (ישעיה נז, יט): "שלום שלום לרחוק ולקרוב".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שלא נתנו הקדוש ב"ה לרשעים שנאמר (שם מח, כב) "אין שלום אמר ה' לרשעים".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה לפנחס בשכרו שנאמר (במדבר כה, יב): "הנני נותן לו את בריתי שלום".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף גדול השלום שאין הקב"ה מבשר את ירושלים שיהיו נגאלים אלא בשלום שנאמר (ישעיה נב, ז): "משמיע שלום וגו'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר לוי חביב הוא השלום שכל חותמיהם של ברכות אינן אלא בשלום קריאת שמע חותמת בשלום "פורס סוכת שלום". התפלה חותמת בשלום. ברכת כהנים חותמת (במדבר ו, כו): "וישם לך שלום".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שאין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום מנין שנאמר (ישעיה סו, יב): "הנני נוטה אליה כנהר שלום" אמר דוד מבקש הייתי לשמוע מהו שיחתו של הקב"ה על ישראל ושמעתי שהיה עסוק בשלומן שנאמר (תהלים פה, ט): "אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו וגו'".
א"ר שמעון בן חלפתא ראה מה חביב השלום כשבקש הקב"ה לברך את ישראל לא מצא כלי שהוא מחזיק כל הברכות לברכן בו אלא השלום מנין שנאמר (שם כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום":
מסורת חכמים
[עריכה]לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה: