ביאור:עברי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עברי = מבני עבר
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
כמה מאבותינו נקראו עברים . הכינוי הזה בא תמיד כניגוד לכנענים, מצרים או פלשתים:
- בראשית יד יג: " "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" "," "וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" " - אברהם נקרא עברי, בניגוד לבעלי בריתו שהיו אמורים ( פירוט ).
- בראשית לט יד: " "וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ, " "וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר 'רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל" "גָּדוֹל. ותדבר" "אליו כדברים האלה לֵאמֹר בָּא אֵלַי העבד העברי אשר הבאת לָנוּ לְצַחֶק בי" " - יוסף נקרא עברי, בניגוד למצרים; וכך גם בראשית מא יב.
- (בראשית מג לב): "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם, כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם"- בני ישראל נקראו עברים, בניגוד למצרים. כך גם בהמשך:
- שמות א טו: " "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית" "פּוּעָה. וַיֹּאמֶר" "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הוּא" "וָחָיָה. וַתֹּאמַרְןָ" "הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלְּדֹת וְיָלָדוּ" "
- שמות ב ו: " "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים" "זֶה. וַתֹּאמֶר" "אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיֶּלֶד" " ( פירוט ), וכן שם פסוקים 11, 13.
- (שמות ג יח): "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו 'ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ'", וכן שמות ה ג, שמות ז טז, שמות ט א, שמות ט יג, שמות י ג.
- שמואל א ד ו: " "וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה, וַיֹּאמְרוּ 'מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים?' וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא" "אֶל הַמַּחֲנֶה... הִתְחַזְּקוּ" "וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם" " - בני ישראל בימי שמואל נקראו עברים, בניגוד לפלשתים. וכך גם בדור הבא, בימי שאול:
- שמואל א יג ג: "וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים... וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל וְכָל הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו... וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אמר[אָמְרוּ] פְּלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית", וכך גם שמואל א יד יא-כא, שמואל א כט ג.
- (יונה א ט): "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם ' עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה"- יונה הנביא כינה את עצמו עברי ביחס למלחי הספינה - וממה שידוע לנו, מסתבר שהם היו צורים או צידונים - כלומר כנענים.
מסתבר שהכינוי עברים מתייחס לצאצאיו של עֵבֶר, נינו של שֵם בן נוח. עבר היה, כנראה, הצאצא הבולט ביותר של שם, כמו שעולה מ (בראשית י כא): "וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל". עבר היה הצאצא האחרון של שם שחי מעל 400 שנה (ראו בראשית יא); בנו, פלג, חי רק כ-200 שנה. לכן עבר האריך ימים יותר מרוב צאצאיו. חז"ל אף מספרים, שיעקב אבינו למד ב" "בית מדרשם של שם ועבר" ", ואכן שם ועבר עדיין היו בחיים בימי יעקב. מכל הסיבות הללו, ייתכן שכל בני שם - כל הגזע השֵׁמִי - נקראו בתנ"ך עִבְרִים.
לעומת זאת, הכנענים, המצרים והפלשתים הם מבני חָם בן נוח (ראו בראשית י); כאשר אבותינו נפגשים עם בני חם, הם נקראים עברים.
אולם, כאשר אבותינו נפגשים עם אנשים אחרים מבני שם - כגון עמונים, אדומים, ארמים או כשדים - הם נקראים בשמות יותר ספציפיים, כגון: יִשְרָאֵלִים (צאצאיו של ישראל - יעקב), או יְהוּדים (על שם יהודה - הצאצא הבולט והמוביל של ישראל אחרי גלות עשרת השבטים).
עבד עברי
[עריכה]החוקים להגנה על זכויות העבד בתורה מתייחסים בפרט לעבד עברי:
- (שמות כא ב): "כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבד, ובשבעת יצא לחפשי חנם"
- (דברים טו יב): "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, ועבדך שש שנים, ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך"
נראה שהדבר בא כניגוד לשיעבוד מצרים. כפי שקראנו למעלה, המצרים תיעבו את העברים, שיעבדו אותם וסירבו לשחררם (הם היו "אנטי-עברים", או "אנטי-שמים"). לאחר שה' שיחרר את בני ישראל, הוא ציווה עליהם לקיים "הפליה מתקנת", ולשחרר את אחיהם העבריים לאחר שש שנות עבדות, כך שמצב השיעבוד הנצחי של העברים במצרים לא יחזור עוד לעולם.
גם ירמיהו הנביא, שנים רבות אחר-כך, השתמש בביטוי עברי הנזכר בהקשר זה, למרות שבתקופתו, העברים היחידים שהחוק היה רלבנטי לגביהם היו גם יהודים:
- ירמיהו לד ט: " "לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ" "אִישׁ... מִקֵּץ" "שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ וְלֹא שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם" "
ארץ העברים
[עריכה]כשיוסף מספר לשרי פרעה איך הגיע לכלא, הוא אומר:
- (בראשית מ טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור"
יש מפרשים, ש"ארץ העברים" היא איזור שכם - הארץ שאותה כבשו בני יעקב ה"עברים" מידי הכנענים.
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]חכמי המדרש דרשו את התואר עברי, שנאמר ביחס לאברהם, בכמה דרכים:
1. " "שהוא מבני בניו של עבר" " (רבי נחמיה, וכפי שהסברנו למעלה) ;
2. " "כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" " (רבי יהודה) .
3. " "שהוא מעבר הנהר, והוא מֵשִׂיחַ בלשון עברי" " (רבנן, וכך גם רש"י ) .
לענ"ד, כמו שצאצא של שם נקרא שמי, כך גם צאצא של עבר נקרא עברי, צאצא של ישראל נקרא ישראלי, וצאצא של יהודה נקרא יהודי; ולכן מסתבר יותר פירושו של רבי נחמיה.
עוד על התואר עברי, ראו:
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עברי - מבני עבר
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-02-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ivri