לדלג לתוכן

ביאור:מדרש תנחומא וירא ה - מעומד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ה

וד' אמר המכסה.
ילמדנו רבינו: המתרגם בתורה - מהו שיהא מסתכל בס"ת ומתרגם?
כך שנו רבותינו:
המתרגם - אסור לו להסתכל בס"ת ולתרגם,
כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה,
והקורא - אסור ליתן עיניו חוץ לתורה,
שלא נתנה התורה אלא בכתב - שנאמר וכתבתי על הלוחות את הדברים...פרשת כי תשא פרשה ?,


"ואסור למתרגם ברבים ליתן עיניו בתורה".
א"ר יהודה בן פזי מקרא מלא! שנאמר:
כתב לך את הדברים האלה - הרי התורה שנתנה בכתב
כי על פי הדברים האלה - הרי תרגום שנתן על פה,
א"ר יהודה בר סימון:
כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל -
על ידי מה? ע"י כתב לך ועל ידי על פי
אם קיימת מה שבכתב - בכתב, ומה שבע"פ - על פה: כרתי אתך ברית,
ואם שָניתָ מה שבכתב - על פה, ומה שבע"פ - בכתב: לא כרתי אתך ברית.
אמר רבי יהודה בר שלום:
בקש משה שתהא המשנה - אף היא בכתב,
וצפה הקדוש ברוך הוא שאומות עתידין לתרגם את התורה -
ולהיות קוראין אותה יונית, והן אומרין: "אנו הן של ישראל!".
אמר לו הקב"ה למשה: אכתב לו רובי תורתי, ואם כן כמו זר נחשבו הושע
וכל כך למה?
מפני שהמשנה היא מסטורין של הקדוש ברוך הוא
ואין הקב"ה מוסר מסטורין שלו אלא לצדיקים
שנאמר סוד ה' - ליראיו מזמור אלהי בך חסיתי,
וכן אתה מוצא:
אפילו בשעה שהכעיסו הסדומים לפני הקדוש ברוך הוא, וביקש הקב"ה להפכן,
לא נמלך אלא באברהם.
שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?,
וכתיב ומְצא חן ושכל טוב - בעיני אלהים ואדם, משלי
שאין לך אדם שהוא חביב לפני המלך - ואינו חביב לפני בני פלטרין שלו,
וכשהוא חביב לפני בני פלטרין שלו - אינו הוא חביב לפני המלך,
והצדיקים: הן חביבין לפני הקדוש ברוך הוא, והן חביבין לפני המלאכים, ולפני הבריות,
מנין? שכן אתה מוצא - כשהיה המלאך בא אצל דניאל, היה קורא אותו: "איש חמודות" שלש פעמים:
ויאמר אלי: דניאל איש חמודות!
הבן בדברים אשר אנכי דובר אליך ועמוד על עמדך - כי עתה שלחתי אליך!
ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד!... ביאור:דניאל י
וכתיב: ויאמר: אל תירא איש חמודות, שלום לך חזק וחזק... שם
וכתיב ואני באתי להגיד כי חמודות אתה: ובין בדבר, והבן במראה... מעט קודם, שם
ולמה, איש חמודות?
אשרי אותו האיש שכך שמע - שבשר המלאך ואמר לו 'איש חמודות' -
- שאתה נחמד לפני הקב"ה, ונשתבח בעליונים.
- ואתה חמוד על דורך.
ואף בצלאל נשתבח לפני הקדוש ברוך הוא: נשתבח בעליונים ובתחתונים:
שנאמר: ראה קראתי בשם בצלאל תרומה,
וכתיב: ראו! קרא ה' בשם בצלאל! כי תשא,
- ראה - בעליונים, ראו - בתחתונים,
הוי אומר ומְצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.


דבר אחר: ומְצא חן - זה אברהם,
שהיה חביב על הבריות - שנאמר: שמעֵני אדניקניית מערת המכפלה, חיי שרה.
ומנין שהיה חביב על הקב"ה ועל המלאך? - שנאמר: וה' אמר: המכסה אני מאברהם?...
אמר רבי לוי:
למה גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם?
שהיה מהרהר על דור המבול, לומר שאי אפשר שלא היה בהם עשרים צדיקים או עשרה שיתלה להן הקב"ה בזכותן,
לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא: גולה אני לו, שלא יהא אומר שמא אף בסדום היו צדיקים.
תדע לך שכן!
לא הספיק לומר לו, "וה' אמר: המכסה אני מאברהם?
כיון שאמר ליה כל אותו ענין, מה השיבו? ויגש אברהם ויאמר: האף תספה צדיק עם רשע?
א"ר לוי:
הוא הדבר שאמר אברהם, הוא הדבר שאמר איוב.
אלא: איוב - בלעה פנה, אבל: אברהם בלעה בשילה,
איוב אמר: אחת היא - על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה ביאור:איוב ט - מעומד,
אבל אברהם אמר: האף תספה צדיק עם רשע?, חזר ואמר: "חלילה לך מעשות כדבר הזה!".


דבר אחר: למה גילה הקב"ה לאברהם?
א"ר יהודה בר לוי:
משל למלך שהיה לו פרדס. - עמד ונתנו לאוהבו במתנה.
לאחר ימים, הוצרך המלך לקוץ מתוכו חמש קורות.
אמר המלך אעפ"י שהוא מִשֶּלִי, ונתתי אותו במתנה לאוהבִי,
אינו דין שאקיץ ממנו כלום עד שאמלך באוהבי?
אף כך הקדוש ברוך הוא: כיון שעלה אברהם לארץ ישראל,
אמר ליה שא נא עיניך וראה, מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה,
כי את כל הארץ אשר אתה רואה - לך אתננה! וירא,
לפיכך: כשבקש להחריב חמשת כרכים האלו, אמר אינו מחריבן חוץ מדעתו של אברהם.
ואם תאמר שלא היו מארץ כנען? ראה מה כתיב אחריו!
ויהי גבול הכנעני: מצידון, באכה גררה עד עזה, באכה סדמה ועמורה ואדמה וצבוים - עד לשע. שם, מעט קודם
לפיכך כשבא להחריבן, נמלך באברהם, שנאמר: וה' אמר המכסה...: