מדרש תנחומא וירא ה

ילמדנו רבינו: המתרגם בתורה, מהו שיהא מסתכל בספר תורה ומתרגם? כך שנו רבותינו: המתרגם- אסור לו להסתכל בספר תורה ולתרגם. כדי שלא יאמרו 'תרגום כתוב בתורה'. והקורא- אסור ליתן עיניו חוץ לתורה, שלא נִתנה התורה אלא בכתב. שנאמר: וכתבתי על הלוחות את הדברים" (שמות לד א). ואסור למתרגם ברבים ליתן עיניו בתורה.
אמר רבי יהודה בן פזי: מקרא מלא! שנאמר: "כתב לך את הדברים האלה" (שמות לד כז)- הרי התורה שנִתנה בכתב; "כי על פי הדברים האלה" (שמות לד כז)- הרי תרגום שנִתן על פה.
א"ר יהודה בר סימון: "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל"- על ידי מה? ע"י "כתב לך" ועל ידי "על פה"; אם קיימת מה שבכתב בכתב ומה שבע"פ על פה כרתי אתך ברית. ואם שנית מה שבכתב על פה, ומה שבע"פ בכתב- לא כרתי אתך ברית.

א"ר יהודה בר שלום בקש משה שתהא המשנה אף היא בכתב, וצפה הקדוש ברוך הוא שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יונית והן אומרין אנו הן של ישראל, א"ל הקב"ה למשה אכתב לו רובי תורתי וא"כ כמו זר נחשבו (הושע ח) וכ"כ למה מפני שהמשנה היא מסטורין של הקדוש ברוך הוא ואין הקב"ה מוסר מסטורין שלו אלא לצדיקים שנאמר (תהלים כה) סוד ה' ליראיו, וכן אתה מוצא אפילו בשעה שהכעיסו הסדומים לפני הקדוש ברוך הוא וביקש הקב"ה להפכן לא נמלך אלא באברהם שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, וכתיב (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, שאין לך אדם שהוא חביב לפני המלך ואינו חביב לפני בני פלטרין שלו, וכשהוא חביב לפני בני פלטרין שלו אינו הוא חביב לפני המלך, והצדיקים הן חביבין לפני הקדוש ברוך הוא והן חביבין לפני המלאכים ולפני הבריות, מנין שכן אתה מוצא כשהיה המלאך בא אצל דניאל היה קורא אותו איש חמודות שלש פעמים (דניאל י) ויאמר אלי דניאל איש חמודות הבן בדברים אשר אנכי דובר אליך ועמוד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד, וכתיב (דניאל י) ויאמר אל תירא איש חמודות שלום לך חזק וחזק, וכתיב (דניאל ט) ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה, ולמה איש חמודות, אשרי אותו האיש שכך שמע שבשר המלאך ואמר לו איש חמודות שאתה נחמד לפני הקב"ה ונשתבח בעליונים ואתה חמוד על דורך, ואף בצלאל נשתבח לפני הקדוש ברוך הוא נשתבח בעליונים ובתחתונים שנאמר (שמות לא) ראה קראתי בשם בצלאל, וכתיב (שמות לה) ראו קרא ה' בשם בצלאל, ראה בעליונים ראו בתחתונים, הוי אומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, דבר אחר ומצא חן זה אברהם שהיה חביב על הבריות שנאמר (בראשית כג) שמעני אדני. ומנין שהיה חביב על הקב"ה ועל המלאך? שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם, א"ר לוי למה גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם, שהיה מהרהר על דור המבול לומר שאי אפשר שלא היה בהם עשרים צדיקים או עשרה שיתלה להן הקב"ה בזכותן, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא גולה אני לו שלא יהא אומר שמא אף בסדום היו צדיקים, תדע לך שכן לא הספיק לומר לו וה' אמר המכסה אני מאברהם כיון שאמר ליה כל אותו ענין מה השיבו ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע, א"ר לוי הוא הדבר שאמר אברהם הוא הדבר שאמר איוב אלא איוב בלעה פנה אבל אברהם בלעה בשילה, איוב אמר (איוב ט כב) אחת היא ע"כ אמרתי תם ורשע הוא מכלה, אבל אברהם אמר האף תספה צדיק עם רשע חזר ואמר חלילה לך מעשות כדבר הזה, דבר אחר למה גילה הקב"ה לאברהם א"ר יהודה בר לוי משל למלך שהיה לו פרדס עמד ונתנו לאוהבו במתנה, לאחר ימים הוצרך המלך לקוץ מתוכו חמש קורות, אמר המלך אעפ"י שהוא משלי ונתתי אותו במתנה לאוהבי אינו דין שאקיץ ממנו כלום עד שאמלך באוהבי, אף כך הקדוש ברוך הוא כיון שעלה אברהם לארץ ישראל אמר ליה (בראשית יג) שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה, לפיכך כשבקש להחריב חמשת כרכים האלו אמר אינו מחריבן חוץ מדעתו של אברהם, ואם תאמר שלא היו מארץ כנען, ראה מה כתיב אחריו (בראשית י) ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמורה ואדמה וצבוים עד לשע. לפיכך כשבא להחריבן נמלך באברהם שנאמר וה' אמר המכסה: