ביאור:מ"ג ויקרא כג כט

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

ויקרא כג · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד

כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:

מהו הבנין הדקדוקי של "תענה"?

אבן עזרא

כי כל הנפש אשר לא תעונה. זה מהבנין שלא נקרא שם פועלו וזה אות כי מי שנדע שאינו שומר זו המצוה כאשר נשמרנו נכריחנו להתענות וטעם שלא יעשו מלאכה. שלא תהיינה הנפשות מתעסקות חוץ מבקשת כפור העונות:

מדוע העובר על עינוי נענש בכרת והעובר על השביתה באבדן נפש?

ספורנו

[מובא בפירושו לפסוק כ"ח] ובהיות שרוב מי שיחטא בענין הענוי יעשה זה לתאבון בלבד, ורוב מי שיחטא בעשות מלאכה חוטא להכעיס, ענש כרת על הבלתי מתענה, וענש אבדן הנפש על עשית מלאכה.