ביאור:מ"ג ויקרא ז יב
אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ[עריכה]
אם על תודה יקריבנו. אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא, שהן צריכין להודות, שכתוב בהן (תהלים קז, כא_כב) יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם, ויזבחו זבחי תודה (ברכות נד:). אם על אחת מאלה נדר, שלמים הללו שלמי תודה הן וטעונות לחם האמור בענין, ואינן נאכלין אלא ליום ולילה כמו שמפורש כאן:
אם על תודה. שנדר בלשון תודה. ולא הזכיר לשון שלמים. וסתם תודה מביא קרבן על שניצל מצרותיו כמו שאמרו חכמים ארבעה צריכין להודות
אם על תודה. טעמו שיתן תודה לשם שנמלט מצרה:
וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן:[עריכה]
והקריב על זבח התודה. ארבעה מיני לחם, חלות ורקיקין ורבוכה, ג' מיני מצה, וכתיב על חלת לחם חמץ וגו'. וכל מין ומין עשר חלות, כך מפורש במנחות (דף עז:). ושעורן חמש סאין ירושלמיות, שהן שש מדבריות, עשרים עשרון (שם עו:):
והקריב על זבח התודה. פירשו בו עם זבח התודה, וכן, על חלות לחם חמץ, עמהן. והנכון שהוא "על" כמשמעו, שיוסיף על הזבח לחם. וכן, על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו, שיביא חלות לחם חמץ ועליהם יוסיף להביא קרבנו שהוא לחם המצה הנזכר, והכל יביא על הזבח. ועשה עיקר לחם החמץ, ושאר הלחם עליו, בעבור שהוא מרובה כנגד כל שאר המינין. ושנה הכתוב לומר על זבח תודת שלמיו, למה שדרשו בו (מנחות עח:) שאין הלחם קדוש קדושת הגוף עד שישחט הזבח, ושישחט עליו, כלומר על מנת שיקדש הלחם עמה: וכתב רש"י, והקריב על זבח התודה, ארבעת מיני לחם, חלות ורקיקים ורבוכה שלשת מיני מצה, וכתיב, על חלות לחם חמץ. וכל מין ומין עשר חלות. כך מפורש במנחות (עז.). ושיעורן חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות, עשרים עשרון: ולא הזכיר הרב בעשרים עשרונות הללו שמהן עשרה לחמץ, עשרון לחלה, ועשרה למצה שלש חלות לעשרון, דרשו כן (שם עז:) מן הכתוב הזה, על חלות לחם חמץ, כנגד חמץ הבא מצה. נמצאו עשרים עשרון, עשרה לחמץ ועשרה למצה, עשרה לחמץ עשרון לחלה, עשרה למצה שלש חלות לעשרון. נמצאו ארבעים חלות:
ורבותינו פירשו כל החלות ארבעים הם ופירשו שמנן וכמה וכמה עשרונים
חלות מצות. כרצונו אך לא פחותים משנים וכן רקיקי מצות:
[מובא בפירושו לפסוק י"א] ודרשו רז"ל כי משקל עשר של חמץ כמשקל שלשים של מצות, וכן נראה מן הכתוב שחלק אותן, והלשון מוכיח, כי הזכיר חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסלת מרבכת חלות בלולות בשמן, הודיענו בזה השואתן כי כל מין מהן עשר, והזכיר אח"כ על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו.
מרבכת. לחם חלוט ברותחין כל צרכו:
מרבכת. הנבחר בפירושים בעיני שהיא מובחרת וחלות מצות ורקיקים אפויים וחלת המרבכת אינה כן: