ביאור:מ"ג בראשית לח כג
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח לָהּ
[עריכה]פירוש "תקח לה"
רש"י
תקח לה. יהיה שלה מה שבידה:
רשב"ם
תקח לה. מה שבידה. כי לא אשלח עוד אליה.
אבן עזרא
תקח לה. עזוב אותה ותקח הערבון: (...) ואני הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה. וזה אות כי תקח לה הערבון:
פֶּן נִהְיֶה לָבוּז
[עריכה]פירוש. מאיזה בוז יהודה חושש?
רש"י
פן נהיה לבוז. אם תבקשנה עוד יתפרסם הדבר ויהיה גנאי כי מה עלי לעשות עוד לאמת דברי:
רשב"ם
פן נהיה לבוז. לחזור אחר הקדשות:
אבן עזרא
פן נהיה לבוז. ללעג שנתתי חותם ופתיל ומטה ערבון על דבר קל כזה:
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ:
[עריכה]פירוש. מה יהודה אומר כאן?
אבן עזרא
ואני הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה. וזה אות כי תקח לה הערבון:
ספורנו
הנה שלחתי. ולא שקרתי באמונתי.
מה מרומז בכך שכל הענין סביב גדי עזים?
רש"י
הנה שלחתי הגדי הזה. ולפי שרמה יהודה את אביו בגדי עזים שהטביל כתנת יוסף בדמו רמוהו גם אותו בגדי עזים (ב"ר):