ביאור:מ"ג בראשית כז מה
עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק מ"ד] עד אשר תשוב וגו'. פי' בעבור זמן על המאורע החמה מעצמה מתקררת מרתיחתה, ואומ' עוד עד שוב אף אחיך פי' כי לא יועיל זה לבד אלא עד שוב אף אחיך ממך פי' שהגם שיזכירוך לפניו לא יחרה אפו, והוא אומרו ממך אז הוא סימן ששכח המעשה וכו'.
[מובא בפירושו לפסוק מ"ד] עד אשר תשוב חמת אחיך. על הבכורה: עד שוב אף אחיך. על הברכה, ועל כן הזכיר הכתוב ב' חמות:
וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק מ"ד] ושלחתי וגו' פי' אני אשלח אחריך כשיהיה כן אבל אתה לא תבא בשום אופן:
לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד:[עריכה]
למה אשכל. אהיה שכולה משניכם. (לימד על) הקובר את בניו קרוי שכול וכן ביעקב אמר כאשר שכלתי שכלתי:
גם שניכם. אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו כמו שמפורש בפ' המקנא לאשתו (סוטה יב):
גם שניכם. אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם:
למה אשכל. פחדה שמא יהרוג זה את זה. או יהרגוהו אם יהרוג אותך. ויש דרש שביום אחד מתו שניהם:
גם שניכם וגו'. פי' לו יהיה שימות גם הוא, או על ידך או על ידי גואלי הדם, אף על פי כן אין מרפא לשברך במה שימות גם הוא עמך ביום אחד, ולעולם אינה מקפדת אלא על מיתת יעקב ולא על עשו: