ביאור:מ"ג בראשית כז כא
וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא:
[עריכה]מדוע חושד יצחק שאין זה עשו? קושיא על רש"י
רש"י
גשה נא ואמשך. אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך:
רמב"ן
גשה נא ואמשך בני. לשון רש"י, אמר בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו. וכן בבראשית רבה. ואני תמה, כי לא היה עשו רשע בעיני אביו, ואולי היה חושב בלבו כי בעבור היותו איש שדה ולבו על הציד, איננו מזכיר שם שמים מפחדו שלא יזכירנו במקום שאינו טהור ומבלי כוונה, ונחשב לו זה בעיני אביו ליראת שמים. ועל דרך הפשט יהיה זה בעבור טביעות הקול:
מהו הבנין הדקדוקי של "ואמשך"
אבן עזרא
ואמושך. קל השי"ן להקל על הלשון: