ביאור:לשון תהפוכות במשלי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בספר משלי חוזרת תכונה אחת והיא לשון תהפוכות:
1. משלי ב יב: "להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות"
2.משלי ב יד: "השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע"
3.משלי ו יד: "תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח"
4.משלי ח יג: "יראת ה' שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי"
5.משלי י לא: "פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת"
6.משלי י לב: "שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות"
7.משלי טז כח: "איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף"
8.משלי טז ל: "עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה"
9.משלי כג לג: "עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות"
(ישנם גם ביטויים דומים לזה).
מהי לשון תהפוכות זו? לפי דעתי היא הנטייה לומר דבר והיפוכו, לא להתחייב על כלום ובעצם לא לומר דבר. שהרי לכל צד יש גם צד שני, יש מחד ויש מאידך..., אם כך כיצד תדע היכן למקם את עצמך במארג זה? אלא שהחכמה היא לדעת את מקומך-אתה, לדעת את זווית ראייתך, לאחר שמיעת כל הדעות. יש גם מלכוד ב'דרך האמצע' הרמב"מיסטית-אריסטוטלית מבחינה זו, שהרי גם אם נכון שצריך להיות מאוזן עליך, כאמור, גם למצוא את עצמך. דווקא אז אתה פתוח יותר לשמוע גם דעות מתנגדות. ועוד יש להוסיף שאמירת דבר והיפוכו יש בה ממד של צחוק, והרי בגאולה השלמה ימלא שחוק פינו... אלא שבכל אופן בממד הרצינות יש לומר אמירה ברורה.
נראה שלכך התכוונו גם בברית החדשה כשכתבו, השניה לקורינטים 1:
18 אָכֵן נֶאֱמָן הָאֱלֹהִים כִּי־דְבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא הָיָה הֵן וָלֹא׃ 19 כִּי בֶן־הָאֱלֹהִים יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא בְתוֹכֲכֶם עַל־יָדֵינוּ עַל־יָדִי וְעַל־יְדֵי סִלְוָנוֹס וְטִימוֹתִיּוֹס הוּא לֹא הָיָה הֵן וָלֹא כִּי־הָיָה בוֹ הֵן בִּלְבָד׃ 20 כִּי כָּל־הַבְטָחוֹת הָאֱלֹהִים כֻּלָּן בּוֹ הָיוּ הֵן וּבוֹ הָיוּ אָמֵן לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים עַל־יָדֵינוּ׃
ובכל זאת אסיים בהיפוך מה:
קהלת ז יד: "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-10-11.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2802_0