ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק חמישי

ירושלמי תרומות, פרק ה, הלכה א

מתני’: ^ה_אסאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, או למעשר ראשון, או למעשר שני, או להקדש, בין טהורין בין טמאין, ירקבו. ^ה_באם טהורה היתה אותה סאה, ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה. ^ה_גואם למעשר ראשון נפלה, _{אינו חייב למכור לכהן אלא} יקרא שם לתרומת מעשר _{על מעשר אחר ויהיה הכל חולין.} ואם למעשר שני או להקדש נפלה, הרי אלו יפדו. ^ה_דואם טמאין היו החולין _{והתרומה לא הוכשרה לקבל טמאה, ואפילו הוכשרו ונגעה בחיטים הטמאים לא נטמאה התרומה כיוון שלא היה כביצה במקום אחד לפי שהחיטים מופרדים} יאכלו נקודים או קליות, או ילושו במי פירות, או יתחלקו לעיסות קטנות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה. ^ה_הסאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תירום ותישרף. שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה. וחכמים אומרים, _{רואים כאילו בכל סאה יש חלק אחד ממאה מהתרומה הטמאה. וכיוון שדין הסאה שמעלה כתרומה מדרבנן. חוששים שמא אותו חלק טמא יטמא אותה, לכן} תעלה ותאכל נקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה. ^ה_וסאה תרומה טהורה _{שלא הוכשרה לקבל טמאה ואפילו הוכשרו ונגעה בחיטים הטמאים לא נטמאה התרומה כיוון שלא היה כביצה במקום אחד לפי שהחיטים מופרדים} שנפלה למאה חולין טמאים. תעלה ותאכל נקודים או קליות, או תלוש במי פירות, או תתחלק לעיסות קטנות , כדי שלא יהא במקום אחד כביצה:

גמ’: סאה תרומה טמאה כו'. תני רבי חייא רבי חייא רבה°. טבל מעלה את התרומה, ופירות שביעית מעלין את התרומה. כשמעלה מהטבל לתת לכהן קורא שם למעשרותיו ממקום אחר, שמא טבל עלה בידו. וכשמעלה מפירות שביעית מעלין וינתנו לאוכליהון _{מהכהנים. ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא גם עשירים ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי רק עניים.} אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כה עמוד ב] אמרה כן, שהטבל מעלה את התרומה. דתנן , סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין, או למעשר ראשון וכ"ו לא תעלה. מפני שנפלה לפחות ממאה הא מאה תעלה. ולא טבל הוא? _{שהרי מעשר ראשון טבול לתרומת מעשר} מכאן שהטבל מעלה . תמן תנינן. מדליקין בפת ושמן של תרומה _{שנטמאו.} חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר. ^ה_זלא שנו אלא פת ושמן. שדרך להדליק בהם . הא שאר כל הדברים, לא, דנראה כמפסיד תרומה בידים. אלא יניחם להירקב ויקברו . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. לא שניא. היא פת היא שמן היא שאר כל הדברים. רבי יודן קפודקיא רבי יודן קפודקיא° בעי. לשיטת חזקיה חזקיה בן רבי חייא° _{שסובר שרק פת ושמן התירו להדליק.} ^ה_חחיטין כפת? זיתים כשמן? אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. המדליק בפת של תרומה, ישרפו עצמותיו. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בעי קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, מהו להדליק? אמר לו אדליק. ומה דנפל לשבטך, נפל לך _{שאם עוברים איסור, כולם עוברים, שכבר נהגו הכהנים להדליק.} הכל מודים בשמן שהוא מותר. דאמר רבי אבא בר חייא רבי אבא בר חייא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כתיב , לך נתתיו למשחה. למשחה לגדולה. למשחה לסיכה. למשחה להדלקה. תנן, סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו. ניחא טהורין ירקבו, לפי שהכל נעשה מדומע ואסורה באכילה משום הטמאה, ואסורה בשריפה משום הטהורה, לכן ירקבו. אבל. טמאין למה ירקבו ולא ישרפו? על דעתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא°, ניחא שירקבו שהרי אסורים בשרפה. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, למה לא ידליק בהם? סבר רבי יוחנן רבי יוחנן° כהדא דרבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°, שמא ימצא בהן דרך עלייה כגון שיפלו לתוכן חולין בשוגג ויתבטל התרומה ויהיה הכל ראוי לאכילה. ואם ישרפם נמצא שהפסיד את התרומה .

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ה_א מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"א:

2 ה_ב מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ב':

3 ה_ג מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י':

4 ה_ד מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"ב:

5 ה_ה מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"ג:

6 ה_ו מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"ג:

[ע"ב]

7 ה_ז מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה י"ב:

8 ה_ח מיי' פי"ב מהל' תרומות הלכה י"ב:

-----------------------------------דף כו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כו עמוד א] ובדבר שאין דרכו להיאכל , ^ה_ט אבל בדבר שדרכו להיאכל ידליקם מיד שמא יבא בהן לידי תקלה. והרי במשנה נאמר סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, או למעשר ראשון, או למעשר שני, או להקדש, בין טהורין בין טמאין, ירקבו כך שגם אם נפלו להקדש ירקבו. ועל פי ההסבר של רבי יוחנן רבי יוחנן° זה בגלל החשש שמא יפלו לתוכן עוד הקדש ויתבטלו . ולא כן סברינן מימר ^ה_י אין להקדש אלא מקומו ושעתו? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° באמת אם היה מוצא מי שיפדה את ההקדש בדמי עצים היה מותר לשרפם. אך כאן שאמרה המשנה ירקבו, תיפתר שחרב אותו המקום ולא מצא למוכרו אפילו בדמי עצים. תנן, אם טהורה הייתה אותה סאה, ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה . הדא אמרה בסאה תרומה טהורה שהתערבה בפחות ממאה סאין טהורין. אבל סאה תרומה טהורה שנפלה לפחות ממאה סאין טמאין , הדא היא דתנינן, אם טמאין היו אותן חולין יאכלו נקודים או קליות, או ילושו במי פירות, או יתחלקו לעיסות קטנות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה. _{אבל קדם לישה אף אם התרומה הוכשרה ונגעה בחיטים הטמאים לא נטמאה התרומה כיוון שלא היה כביצה במקום אחד לפי שהחיטים מופרדים} תנן, נפלה לפחות ממאה מעשר ראשון, אם התרומה טהורה יקרא שם לתרומת מעשר, ואם התרומה טמאה, ירקבו. משמע שאינו יכול לעשות את שאר המעשר תרומת מעשר על מקום אחר כיוון שדינם שירקבו . על דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ניחא. דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי יונה רבי יונה° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, מנין שמצוה להפריש תרומת מעשר מן הטהור על הטמא? דכתיב , (במדבר קרח יח כח). ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן. עשה שינתן לאהרן בכהונתו, שיוכל לאכלה בטהרה. וכאן אם יעשה את המעשר תרומת מעשר על מעשרות אחרים, הרי לא יוכל לתת אותם לכהן לאכילה, משום שדינם להרקב בגלל התרומה הטמאה שמעורבת בהם. אבל על דעתיה דכהנא. דו אמר שמצוה להפריש מן הטהור על הטמא דכתיב את מקדשו ממנו. דהיינו טול מן המקודש _הטהור שבו _{אף אם הכהנים לא יכולים לאוכלו.} למה לא יכול לעשות את שאר המעשר תרומות ומעשרות על מקום אחר . ואמור אוף הכא טול מן המקודש שבו. שהרי המעשר טהור? אף על גב דכהנא אמר תמן טול מן המקודש שבו, מודי הוא שאינו תורם אלא מדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן לשימוש כלשהו. וכאן כיון שאינו ראוי לכהן אפילו להדלקה, שהרי הדין שירקב. במקרה כזה מודה כהנא שאינו ראוי לעשות ממנו תרומה. תנן, ואם טמאין היו החולין, והתרומה טהורה . יאכלו נקודים או קליות, או ילושו במי פירות, או יתחלקו לעיסות קטנות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה . והדין ניקודים כהדא חצי ביצים. _{היינו שלא יהיה בחלק הטמא כדי ביצה ויטמא את התרומה.}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כו עמוד ב] תנן, סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תירום ותישרף. שאני אומר, סאה שנפלה היא סאה שעלתה . אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° . °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כדעתיה. כמה דהוא אמר תמן. (משנה זבחים ח ה) אברים של בעלי מום שנתערבו באברי תמימים, אם קרב ראש אחד מהן, יקרבו כל הראשים. דאני אומר כל הפסולין עלו בידו. והראש שקרב, הוא מהקרבן בעל המום והשאר מהתמימים, לכן יקרבו. כן הוא אמר הכא, כל הטמאים עלו בידו. דסאה שנפלה היא סאה שעלתה . רבי זעירא רבי זעירא° בעי. מנין לנו שמה שאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שהסאה שעלתה תישרף, זה בגלל שהוא סובר דסאה שנפלה היא סאה שעלתה? אולי לא אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אלא מפני גדירה לחומרה, ומה ששורף את הסאה שהעלה הוא משום ספק שמא הטמאה עלתה בידו? וכי לא מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בסאה שעלתה מתוך טבל שהוא צריך לקרות שם למעשרותיה? אין תימר סאה שנפלה היא סאה שעלתה, לא יהא צריך לקרות שם למעשרותיה. רואים שלא אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אלא לחומרה . אמר רבי מנא רבי מנא° . יאות אמר רבי זעירא רבי זעירא° . דתנינן דבתרה, סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין, תיאכל נקודים . ולית °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פליג ורבי אליעזר לא חולק. ואם היה סבור דתרומה שעלתה היא זו שנפלה, היה צריך לומר שתאכל כמות שהיא, שהרי סאה שנפלה היא סאה שעלתה והיא הרי היתה טהורה . אמרין חברייא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. יאות אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° שדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא שסאה שעלתה היא שנפלה, שאם לא כן, אלא מה שעלה חל עליו שם תרומה טהורה מדרבן. אז איך אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שתישרף? וכי שורפין את התרומה מפני גדירה _{חומרה דרבנן?} אמר לון והא תנן, על ששה ספקות שורפין את התרומה, על ספק בית הפרס, ועל עפר הבא מארץ העמים, על ספק בגדי עם הארץ, ועל ספק כלים הנמצאין, על ספק הרוקין, על ספק מי רגלי אדם שהן כנגד מי רגלי בהמה. על ודאי מגען שהוא ספק טומאתן, שורפין את התרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף על ספק מגען ברשות היחיד. וחכמים אומרים, ברשות היחיד, תולין לא שורפים ולא אוכלים. וברשות הרבים, טהור. וכי ששה ספיקות דתנינן לא מפני גדירה הן _{חומרה דרבנן} ושורפין אותם? אף הכא מפני גדירה הן ושורפין אותן. תנן, סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תירום ותישרף. שאני אומר, סאה שנפלה היא סאה שעלתה. וחכמים אומרים, תעלה ותאכל נקודים. חברייא אמרין, בעון קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. על דעת חכמים. למה תאכל ניקודים? מה נפשך, אם חוששים שמא תרומה טמאה עלתה בידו, היו צריכים לומר שתשרף כשיטת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ואם לא חוששים לכך לפי שהולכים אחר הרוב וחולין הן, אלא שמעורב בהן תרומה טמאה. למה צריך להקפיד לאכלם נקודים, הרי הם חולין ומה בכך שיטמאו? ואם אתה חושש שמא תרומה טמאה עלתה בידו, שישרוף ומה בכך. שאף אם חולין עלו בידו, הרי אין איסור לשרוף חולין. אמר להם _{רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°,} והכהן לאו לשום תרומה אכלה? שהרי חכמים אמרו שמעלה אחד ונותנה לכהן כתרומה. כלום תרומה טמאה נאכלת? אלא ודאי אחר שחכמים תקנו שמה שמעלה יהיה תרומה. צריך להקפיד שתשאר טהורה. ולכן אוכלה נקודים שלא תטמאה. וגם אי אפשר לומר שתשרף. שהרי אינה אלא ספק. דאי אתם מודים שאם נולד לה ספק טומאה במקומה _{מצד עצמה שמא נטמאה} שאינו יכול לשורפה שמא היא טהורה? מה לי נולד לה ספק טומאה במקומה _{שמא נטמא שמא לא.} מה לי נולד לה ספק טומאה במקום אחר _{שמא היא הטמאה ושמא היא אחרת שאינה טמאה. שהרי כשמוציא אחת הרי ספק שמא היא שנפלה.} אלא אי בעיתון למיקשייה, איקשון על הדא אם אתם רוצים להקשות תקשו על מה דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. שתי קופות, אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורים, ונפלה סאה תרומה טהורה לתוך קופה אחת ואין מאה כנגדה, אני אומר לתוך של תרומה טמאה נפלה, והחולין ייאכלו נקודים. ממה נפשך, אם תרומה נפלה לתוכן, הרי הכל מדומע ואסורים לזרים. ואם תולים שנפלה לתוך הקופה של תרומה, נמצא שמחזיק בידו חולין, ומדוע יאכלו נקודים? והדין נקודים שנאמרו כאן במשנה כהדא חציי סאין. _{לא כמו המקרה הקדם בו התרומה הייתה טהורה והחולין טמאים ולכן מותר ללוש רק פחות מביצה בכל פעם שלא יטמאו החולין הטמאין את התרומה. אבל כאן שהתרומה טמאה והשאר טהור. נמצא שבכל סאה שמעלה יש בו חלק אחד מק"א תרומה טמאה וכדי שלא תטמא את השאר צריך לעשות עיסיות שלא יהיה בעיסה שיעור של תרומה לטמא, כלומר, יעשה עיסה שחלק א' מק"א ממנה יהיה פחות מכביצה. כיצד יעשה? ילוש כל עיסה כחצי סאה. שבסאה יש קמ"ד ביצים. שהרי שש ביצים בלוג. ארבעה לוגין בקב. ששה קבין בסאה. נמצאו קמ"ד ביצים בסאה. אם תחלק את הסאה לק"א חלקים תקבל יותר מכביצה. לכן יעשה עיסה כחצי סאה ואז יהיה שם פחות מכביצה תרומה}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

9 ה_ט מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"א:

10 ה_י מיי' פ"ג מהל' ערכין וחרמין הלכה י"ט:
[ע"ב]

-----------------------------------דף כז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כז עמוד א] חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר. לא רק הסאה שמרים תאכל נקודים, אלא אפילו החולין שנשארו אחר ההרמה, לא ילושו אלא נקודים, מפני חלתן _{שיוכל להפריש ממנה חלה בטהרה.} מילתיה אמרה, איסור זרות בטל. _{שהרי מה שנשאר מותר לזרים אף שתרומה מעורבת בו,} וטומאה לא בטלה . מחלפה שיטתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא°? דתנינן תמן. קמח טמא שנתערב בקמח טהור. כשבא ליטול חלה, נוטל יותר מהשיעור ואומר הרי זה חלה חוץ מן הטמא שיש בו. כי אם יתן כשיעור בדיוק, מפסיד לכהן, כי יש שם חלק טמא שהחלה לא חלה עליו כפי שהתנה. ואיתמר עליה . כמה _מהטמא יהיה בעיסה ויוכל לעשותה בטהרה? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר שתות מד' קבין קמח טמא, בד' קבין קמח טהור. דבארבעה קבין יש תשעין ושש בצים . ושתות דידהו שישית שלהם, שש עשרה בצים. ובודאי חזקיה חזקיה בן רבי חייא° לא התכוון שיכול ללוש הכל כאחד שהרי אפילו כביצה מטמא. אלא כוונתו שיפריש מתוך התערובת כדי שיעור חלה שזה אחד מעשרים וארבע. ובתוך הכמות הזו לא יהיה כביצה מהטמא. _{ששיעור החלה על תשעים ושש ביצים זה ארבעה ביצים ורק שישית מזה טמא}, ואת זה ילוש בטהרה. ואת השאר אין צריך להקפיד ללוש בטהרה. והכא הוא אמר הכין שצריך ללוש את כל החולין בטהרה מפני חלתן? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תמן _{שאת השאר אין צריך להקפיד ללוש בטהרה} כשהפריש ואחר כך גיבל. ברם הכא, כשגיבל ואחר כך הפריש . אמר רבי אבהו רבי אבהו°. כל ימינו היינו טועין בדברי חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שאמר שתות מד' קבין בד' קבין , כמקל הזה של סומא. עד שלמדנוה מן חשבון גימטריא . קבא כמה עבד כמה ביצים יש בקב? עשרין וד' ביעין. כמה ארבע קבין עבדה? תשעין ושית ביעין. שתות דידהו, שית עשרה. אין יגבול שית ביצים, יש כאן כביצה טמאה, שהרי שישית מהערובת זה קמח טמא . ואין יגבול ארבע ביצים, אין כאן שיעור. שהרי שיעור חלה שהוא אחד מעשרים וארבע מתשעים ושש, זה בדיוק ארבע בצים, אבל הרי צריך להוסיף כנגד החלק הטמא, שהרי עליו לא רוצים שיחול שם חלה . הא כיצד הוא עושה? מיגבל חמש ומקדש ארבע. שיש כאן שיעור חלה מהטהור ואין כביצה מהטמא. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. שתות מארבע קבין שהם שש עשרה בצים, בחמש סאין _{הכוונה שאחר התערובת יהיו חמש סאין}. שהם שבע עשרה שיעורי חלה _{ששיעור חלה שבע רבעי הקב וביצה וחומש ביצה במדבריות ואחר שהגדילו המידות בשישית פעמים, הרי הם חמש רבעים} כך שבכל עיסה יהיה שיעור החיב בחלה ופחות מכביצה מקמח טמא. מילתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמרה, ובלבד שלא תהא כביצה טמאה נוגעת בגומא _{בעריבה היו כמה גומות וכיוון שאת החלה הפרישו קדם רק על הגומא שבא החלה צריך להקפיד שלא יגע בה כביצה טמא .} מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמרה, ובלבד שלא תהא כביצה טמאה נוגעת בעיסה. _{שהרי לרבי יוחנן לש את כל העיסה ואחר כך מפריש}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כז עמוד ב] אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לרבי ירמיה רבי ירמיה°. לא מסתברא דחזקיא ורבי יוחנן רבי יוחנן° לא חלקו אלא מה דאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, לשעבר בדיעבד. מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° להבא? אמר לו אף אנא סבר כן. ואיזו היא גומא, אם הפריש עיסה אחת בטהרה, כדי שתהיה חלה על הכל _{כשיטת חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שגם רבי יוחנן רבי יוחנן° מודה לה בדיעבד.} על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° ולא יהיה בה ביצה מהקמח הטמא? אמר רבי יונה רבי יונה° כיוון שלדעת רבי יוחנן רבי יוחנן° כמות הקמח הטמא שתות של ארבע קבין שזה שש עשרה בצים, בתוך חמש סאין קמח טהור _{הכוונה שאחר התערובת יהיו חמש סאין}, תיפתר, שגיבל אחת משבע עשרה מהחמש סאים, כדי שיהיה בה פחות מביצה מהקמח הטמא. אבל הרי נמצא שמפריש אחד משבעה עשר, וצריך להפריש רק אחד מעשרים וארבע כך שיכול לפטור בעיסה הזו עוד שבעה עיסות אחרות שיש בהם שיעור חלה שהם חמש רבעים כפול שבע שהם כסאתים נמצא דאתיא _{היינו שיכולה לפטור עוד} בעיסת סאתים. רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בעי. ולית הדא דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° _{שאומר שהתרומה הטמאה לא בטלה בטהורה} פליגא על רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° ? דאמר רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא°. ^ה_יא נבילה שהתערבה ברוב שחוטה , בטלה בשחוטה. בטל מגעה, והסיטה לא בטל. לפי שאי אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה, והוה מין בשאינו מינו ובטל ברוב. אבל רק מגעה בטל, שיכול לתלות שנגע בשחוטה שהיא הרוב, והסיטה לא בטל כיוון שכשמסיט את כל התערובת, ודאי הסיט את הנבלה. ממה שאמר שכיוון שאי אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה והוה מין בשאינו מינו. משמע שגם טמאה בטלה. ולמה אמרנו בדעת חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שאיסור זרות בטל במאה וטומאה לא בטלה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . תמן, אי אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה _{ותטמא טומאת נבילה} והוה מין בשאינו מינו ולכן הטמאה בטלה . ברם הכא, אפשר לחולין להיעשות כתרומה לענין טמאה. שאף החולין יכולים להיטמאות והוה מין במינו שלא בטל. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° . _{לא כמו שאמרנו שרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° הקשה ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא תירץ. אלא} רבי סימון קשייתה, ורבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° קיימה. תני, ^ה_יב סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה. הרי אלו מדומעין, ואין משלמין מהם קרן וחומש על מקום אחר אלא לפי חשבון החולין שבהם , ולא ממקום אחר עליהן, אלא לפי חשבון

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

11 ה_יא מיי' פ"א מהל' שאר אבות הטומאה הלכה י"ז:

12 ה_יב מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ג', מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ד':

-----------------------------------דף כח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כח עמוד א] ובדבר שאין דרכו להיבלל. אבל בדבר שדרכו להיבלל, הולכין אחר הרוב. אם רוב תרומה, תרומה. ואם רוב חולין, חולין:

ירושלמי תרומות, פרק ה, הלכה ב

מתני’: ^ה_יג סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורין, °בית שמאי בית שמאי אוסרין, ו°בית הלל בית הלל מתירין. אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי. הואיל וטהורה אסורה לזרים, וטמאה אסורה לכהנים. מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי. לא, אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה, תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה? לאחר שהודו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תרום ותשרף שאני אומר סאה שנפלה היא זו שעלתה. וחכמים אומרים, ^ה_יד אבדה במיעוטה. סאה תרומה שנפלה למאה. הגביהה ונפלה למקום אחר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים, ^ה_טו אינה מדמעת אלא לפי חשבון. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו. ונפל מן המדומע למקום אחר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים. ^ה_טז אין המדומע מדמע, אלא לפי חשבון. ואין המחומץ מחמץ, אלא לפי חשבון. ^ה_יז ואין מים שאובין פוסלין את המקוה, אלא לפי חשבון _{חשבון כלים כמבואר בבבלי}. סאה תרומה שנפלה למאה. והגביהה, ונפלה אחרת. הרי זו מותרת, ^ה_יח עד שתרבה תרומה לחולין. ^ה_יט סאה תרומה שנפלה למאה. ולא הספיק להגביהה, עד שנפלה אחרת, הרי זו אסורה. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר:

גמ’: רבי יודן בר פזי רבי יהודה בן פזי° ורבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי° הוון יתבון. אמרין, תנינן אחר שהודו. מי הודה למי? °בית שמאי בית שמאי ל°בית הלל בית הלל, או °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי? אמרין, נצא לחוץ ונלמד. נפקין יצאו ושמעון לרבי חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אחא רב אחא° שאמרו בשם רבי יודה בר חנינא רבי יודה בר חנינא°. לא מצינו שהודו °בית שמאי בית שמאי ל°בית הלל בית הלל, אלא בדבר זה בלבד. אמר רבי יונה רבי יונה°. רבי אביי רבי אביי° שמע לה מן הדא דתנן, ^ה_כ המערה יין תרומה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח, יעלה באחד ומאה. ואם תאמר °בית הלל בית הלל הודו ל°בית שמאי בית שמאי שלא תעלה, מאן תני הכא תעלה? לא °בית שמאי בית שמאי ולא °בית הלל בית הלל. אלא ודאי °בית שמאי בית שמאי הודו ל°בית הלל בית הלל שתעלה, והבריתא דברי הכל היא. אמר רבי חנינא בריה דרבי הלל רבי חנינא בריה דרבי הלל°. אולי °בית הלל בית הלל שנו אותה קודם שיודו ל°בית שמאי בית שמאי? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתין אמרה כן דתנן. אחר שהודו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תירום ותשרף. משמע שהתרומה בטלה אלא שצריך להרים אחת, ונחלקו מה לעשות באותה אחת שמרים , ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לאו שמותי הוא מבית שמאי? _{מכאן שבית שמאי הודו לבית הלל שהתרומה בטלה} אמר רבי חיננא רבי חיננא° . מתניתא אמרה כן דתנן, אחר שהודו אילו לאילו, תעלה. וקשה °בית שמאי בית שמאי מסלקין לון בשאלה ש°בית הלל בית הלל לא ענו עליה, ואתה אומר דאינון מודיי לון? אמר רבי אבין רבי אבין° . יש כאן תשובה שענו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי, אלא שנכתבה במקום אחר . כהדא דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. ומה ^ה_כא טהורה שהיא חמורה שהיא בעון מיתה אצל הזרים, עולה. ^ה_כב טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים, לא כל שכן? ומכח קל וחומר זה הודו °בית שמאי בית שמאי . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. סאה תרומה שנפלה למאה חולין והגביה ונפלה לתוך חולין אחרים. אפילו כל שהן מבטלין אותן. מתניתין פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן°, דתנן. אינה מדמעת אלא לפי חשבון. משמע שצריך בכל זאת מאה כנגד חלק התרומה שבה ולא די בכלשהו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כח עמוד ב] אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. רבי יוחנן רבי יוחנן° לא תני בדברי חכמים אינה מדמעת אלא לפי חשבון. אלא אינה מדמעת כל עיקר. רבי יהודה ברבי רבי יהודה ברבי° אמר. לדעת חכמים, והוא שירבו חולין _{שנפלה לתוכן בפעם השניה} על חשבון תרומה שבה, כדי שתבטל ברוב. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. והוא שנפלה למקום אחר שיש בו מאה כנגד חלק התרומה שבסאת המדומע . על דעתיה דרבי אלעזר שסובר שלדעת חכמים באותה סאה שהגביה יש חלק תרומה. וכנגדו צריך שיהיה מאה במקום השני. ולכאורה למה שלא יצטרפו חלק החולין שלמעלן _{שבמה שהרים} עם החולין שלמטן _{בערמה השניה} להעלות את חלק התרומה?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 ה_יג מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"ד:

14 ה_יד מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה י"ד:

15 ה_טו מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ג':

16 ה_טז מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ג':

17 ה_יז מיי' פ"ד מהל' מקוואות הלכה ב', מיי' פ"ה מהל' מקוואות הלכה א':

18 ה_יח מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ה':

19 ה_יט מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ו':

20 ה_כ מיי' פ"ח מהל' טומאת אוכלין הלכה ז':

21 ה_כא מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה א':

22 ה_כב מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה ג':

[ע"ב]

-----------------------------------דף כט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כט עמוד א] סבר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מימר, לדעת חכמים, כיוון שמדרבנן הסאה שהרים נחשבת כתרומה, החולין שלמעלן נעשו כחרסין. תנן, סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו. ונפל מן המדומע למקום אחר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים, אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון . אמר רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°. מה שאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שכל סאה שהרימו מהמדומע ונפלה לערמה אחרת, מדמעת כתרומה ודאי. דווקא כגון שהגביהו חמש סאים ונפלו לתוך חמשה מקומות. אבל אם נפלו כולן למקום אחד, אף °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מודי שדי במאה כנגד סאה אחת . רבי יצחק רבי יצחק°אמר. אפילו נפלו כולן למקום אחד היא המחלוקת. חילפיי אמר, על דעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס צריך מאה כנגד חלק התרומה שבסאה _{כשיטת חכמים,} אלא שהחולין שלמעלן _{כגון אם הרים חמש סאים אותם ארבע סאים נוספים} נעשו כחרסין ולא מצטרפים לבטל . והא רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר על דרבנן ברישא _{במקרה שסאה תרומה נפלה למאה חולין והרים סאה וחזרה ונפלה למקום אחר ושאלנו למה לא תיבטל במשהו שהרי במה שהרמנו יש מאה כנגד חלק התרומה ותרץ רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°,} שחולין שלמעלן נעשו כחרסין. אם כן מה בין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ורבנן? ברישא באמת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס חולק על חכמים וסובר שכל מה שהרים נעשה כתרומת ודאי וצריך מאה כנגדו . חומר הוא בסאה שעלת מתוך מאה. ששם כשמעלה אחד כנגד התרומה שנפלה, מתיר את כל השאר. לכן החמירו שנעשה כולו תרומה וצריך מאה כנגד כולו. אבל כאן שהסאה לא הורמה כתרומה לתקן את מה שנשאר, הרי היא אוסרת רק כנגד תרומה שבה .

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף כט עמוד ב] או אינו אלא קל? _{שאולי נאמר הפוך שדווקא בסיפא שעוסקת במדומע °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחמיר. שכשנפל למאה ומעלה אחד, אינו חמור ממדומע אלא קל יותר. שהרי כבר בטלה התרומה. אבל במדומע לא בטלה.} אלא אמרי כדאמרינן לדעת חילפיי שבכל מקרה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מצריך מאה כנגד חלק התרומה שבמה שהרים, אלא שהחולין שלמעלן נעשו כחרסין ולא מצטרפים לבטל. ומה שהקשנו שהרי לפי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° זה גם דעת חכמים ברישא. ואם כך מה בין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמים? לדעת חילפיי חילפיי° חכמים ברישא, לא סוברים כרבי אלעזר שהחולין שלמעלן נעשו כחרסין, אלא כרבי יוחנן רבי יוחנן° . דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בדעת חכמים , סאה של תרומה שנפלה לתוך מאה חולין. והעלה אחת, ונפלה לתוך חולין אחרים, אינה מדמעת דאפילו כל שהן מבטלין אותן. תני רבת התרומה עד שלא היה מאה חולין כנגדה, והלך והוסיף עד שהיה יותר ממאה , נעשה כמרבה מזיד, והתרומה לא בטלה, לפי שאין מבטלים איסור לכתחילה . והא תנינן מקוה ^ה_כג שהיו בו ארבעים סאה _{מכוונות} נתן סאה מי פירות ונטל סאה כשר. עד היכן? אמר רבי איסי רבי איסי° בשם רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° ורבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, עד רובו של מקוה משמע שאף שנותן מי פירות במזיד, בטלו . והכא את אמר הכין שאם הוסיף חולין במזיד לא בטל? תמן במקוה שהיה בו ארבעים סאה אפילו את מרבה עליו מי פירות הוא כשר, ואין איסור לתת מי פירות למקוה. וכל עוד יש ארבעים סאה בטלו המי פירות ונעשו כמים עד שיהיה רוב מקוה. ברם הכא בתרומה שנפלה לחולין. כל סאה וסאה צריכה מאה סאה להתירה. וכאשר אין והוא הולך ומוסיף, הרי בה לבטל את האיסור במזיד, ואין מבטלים איסור לכתחילה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . מזה שרבי יוחנן רבי יוחנן° התיר עד רובו ולא יותר , זאת אומרת. דבר שהוא בטל דבר תורה, ^ה_כד מעורר את מינו ליאסור. שהרי המי פירות קמא קמא בטל, אבל כשהגיעה לרוב מי פירות , _כביכול כל המי פירות שהתבטלו במקוה חזרו והתעוררו ומצטרפים לפוסלו. תנן, סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה, עד שנפלה אחרת, הרי זו אסורה. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר. במאי פליגי? °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר ^ה_כה ידיעתה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

23 ה_כג מיי' פ"ד מהל' מקוואות הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף כ"ד:

24 ה_כד טור ושו"ע יו"ד סי' צ"ט סעיף ו':

25 ה_כה מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ו':

-----------------------------------דף ל

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ל עמוד א] מקדשתה, וכיוון שנודע לו מנפילת הראשונה, אף שלא הספיק להגביה, כבר בטלה במאה חולין והפכה בעצמה לחולין. וכשנפלה השניה בטלה במאה ואחד . ורבנן אמרין הרמתה מקדשתה. תני, סאה תרומה טמאה שנפלה למאה תעלה ותאכל נקודים . אומר הבעלים לכהן ולא דמי עצים אני חייב לך? טול לך דמי עציך. שאף שעכשיו התרומה ראויה לאכילה, השבח הזה בא בזכות החיטין שלי . והוא הכהן אומר לו. וכי סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה, שמא אינה מדמעת את הכרי? ועצים מדמעין את הכרי? ועוד הלא סופך למכרה לכהן חורן, האם הוא נותן לך דמי עצים? יוצא שאתה מרויח על חשבון התרומה שלי . מאי כדון? נותן לו דמי עצים שהרי בזה הוא מודה לו. והשאר הוה ממון המוטל בספק ויחלוקו . חד בר נש הפיל שעורין של עצמו גו חיטין של חברו ונמכרו במחיר חיטים . אתא עובדא קומי רבי יודה בר שלום רבי יודה בר שלום° ואמר יתן לו דמי שעורין ובשבח יחלוקו:

ירושלמי תרומות, פרק ה, הלכה ג

מתני’: ^ה_כו סאה תרומה שנפלה למאה, וטחנן ופחתו. כשם שפיחתו החולין, כך פחתה תרומה ומותר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, וטחנן והותירו. כשם שהותירו החולין, כך הותירה התרומה, ואסור. אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה, מותר. ^ה_כז סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כך נפלו שם חולין. אם שוגג, מותר. ואם מזיד, אסור

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ל עמוד ב]

גמ’: תנן, סאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופחתו. כשם שפיחתו החולין, כך פחתה תרומה ומותר . ולא סוף דבר שפחתה התרומה אלא אפילו פחתו חולין ותרומה בעינה כגון שלא הספיק לטוחנה כראוי , טוחן ומתיר. שאף אם היה נותן לכהן את המדומע היה הכהן טוחן את הכל והיתה התרומה בטלה . תני, ^ה_כח אין טינופת _מורסן של תרומה מצטרפת עם התרומה, לאסור על החולין. אבל טינופת של חולין, מצטרפת עם החולין, להעלות את התרומה. רבי ביבי רבי ביבי° בעי. טינופת של תרומה, מהו להצטרף עם החולין להעלות את התרומה? מן מה דאמר רב הונא רב הונא° , ^ה_כט קליפי איסור מצטרפין להיתר. הדא אמרה, טינופת של תרומה, מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה. °רב חונא רב חונא אמר קליפי איסור מעלין את ההיתר. סאה תרומה שנפלה למאה, אין את מוציא זונין וטינופת שבחולין. שהטינוף והזונין מצטרפים לבטל את התרומה. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, אתה מוציא זונין וטינופת שבתרומה . וכן ^ה_ל לוג יין צלול _תרומה שנפל למאה לוגין יין עכור _חולין, אין את מוציא שמרין שבו. לוג יין עכור _תרומה שנפל למאה לוג יין צלול _חולין, את מוציא שמרין שבו. תנן, סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, וטחנן והותירו. כשם שהותירו החולין, כך הותירה התרומה, ואסור. אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה, מותר . תני אף טוחן הוא בתחילה ומתיר. מתני' ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. שסובר שמבטלין איסור לכתחילה. דתנן, נטיעות ערלה שנתערבו עם נטיעות, לא ילקוט חלק מנטיעות הערלה כדי שיתבטלו השאר באחד ומאתים. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר , אף מתכווין וילקוט ויעלה באחד ומאתים. אמר רבי זעירא רבי זעירא° דברי הכל היא, _{הרי אף אם תאמר שלא בטלים ויצטרך למכרם לכהן הרי סופם להיטחן} שכן דרך כהנים להיות טוחנין מדומע בבתיהן. וכיוון שזה מה שבודאי יקרה, אין זה נקרא מבטל איסור לכתחילה . מה נפיק מביניהון? כלאי הכרם. על דעתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, כיוון שמותר לבטל איסור לכתחילה טוחן ומתיר. על דעתיהון דרבנן כיוון שאין רגילות לטחון כלאי הכרם _{שהוא אסור לכולם,} אינו טוחן ומתיר. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ה_לא כל האיסורין שריבה עליהן. שוגג, מותרין. מזיד, אסורין. ולא מתניתין היא? דתנן, שוגג מותר, מזיד אסור. מתניתא בתרומה. אתא רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מימר לך, אפילו שאר כל הדברים. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כשם שמצוה לומר _להוכיח על דבר שהוא נעשה, כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° . כשם שאסור לטהר את הטמא. כך אסור לטמא את הטהור. אמר רבי אבא בר יעקב רבי אבא בר יעקב° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם באת הלכה תחת ידך ואי אתה יודע אם לתלות אם לשרוף? לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה. שאין לך חביב בתורה, יותר מפרים הנשרפים ושעירים הנשרפין _{שהרי דמם נכנס לפנים,} והן בשריפה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. דנין דבר שאין מצותו לכן, מדבר שמצותו לכן?:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ה_כו מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ז':

27 ה_כז מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה י':
[ע"ב]

28 ה_כח מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ז':

29 ה_כט טור ושו"ע יו"ד סי' צ"ט סעיף א':

30 ה_ל מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ח':

31 ה_לא טור ושו"ע יו"ד סי' צ"ט סעיף ה':

הדרן עלך פרק סאה תרומה שוגג