ירושלמי תרומות ה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת תרומות · פרק ה · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למע"ש או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו אם טהורה היתה אותה סאה ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה ואם למעשר ראשון נפלה יקרא שם לתרומת מעשר ואם למעשר שני או להקדש נפלה הרי אלו יפדו ואם טמאין היו החולין יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים רבי ליעזר אומר תירום ותישרף שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה וחכמים אומרים תעלה ותאכל נקודים או קליות או תילוש במי פירות או תתחלק לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאים תעלה ותאכל נקודים או קליות או תלוש במי פירות או תתחלק לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה

הלכה א גמרא[עריכה]

סאה תרומה טמאה כו' תני רבי חייא טבל מעלה וספיחי שביעית מעלין טבל מעלה קורא שם למעשרותיו וספיחי שביעית מעלין וינתנו לאוכליהון א"ר יוסי מתני' אמרה כן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה תעלה מפני שנפלה לפחות ממאה הא מאה תעלה ולא טבל הוא תמן תנינן מדליקין בפת ושמן של תרומה חזקיה אמר לא שנו אלא פת ושמן הא שאר כל הדברים לא רבי יוחנן אמר לא שניא היא פת היא שמן היא שאר כל הדברים רבי יודן קפודקיא בעי חיטין כפת זיתים כשמן רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן המדליק בפת ושמן של תרומה ישרפו עצמותיו רבי שמואל בר נחמן בעי קומי ר"י מהו להדליק א"ל אדליק ומה דנפל לשבטך נפל לך הכל מודים בשמן שהוא מותר דא"ר בא בר חייא בשם רבי יוחנן לך נתתיו למשחה למשחה לגדולה למשחה לסיכה למשחה להדלקה ניחא טהורין ירקבו טמאין ירקבו ע"ד דחזקיה ניחא ירקבו על דעתיה דרבי יוחנן ידליק סבר רבי יוחנן כהדא דרבי יוסי בן חנינא שמא ימצא בהן עלייה ובדבר שאין דרכו להיבלל אבל בדבר שדרכו להיבלל שמא ימצא בהן תקלה ולא כן סברינן מימר אין להקדש אלא מקומו ושעתו אמר רבי חנינא תיפתר שחרב אותו המקום ולא מצא למוכרו אפילו בדמי עצים הדא אמרה טהורה בטהורין אבל טהורה בטמאין הדא היא דתנינן אם טמאין היו אותן חולין על דעתיה דר' יוסי ניחא דא"ר יוסי בשם חזקיה ורבי יונה בשם רבי ינאי ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן בכהונתו על דעתיה דכהנא דו אמר טול מן המקודש שבו ואמור אוף הכא טול מן המקודש שבו אף על גב דכהנא אמר תמן טול מן המקודש שבו מודי ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן והדין ניקודים כהדא חציי ביצים אמר רבי סימון רבי ליעזר כדעתיה כמה דו אמר תמן כל הפסולין עלו בידו כן הוא אמר הכא כל הטמאים עלו בידו ר' זעירא בעי או נאמר לא אמר ר' ליעזר אלא מפני גדירה ולא מודה ר"א בסאה שעלתה מתוך טבל שהוא צריך לקרות שם למעשרותיה אין תימר סאה שנפלה היא סאה שעלתה לא יהא צריך לקרות שם למעשרותיה א"ר מנא יאות אמר רבי זעירא דתנינן דבתרה סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין לית ר"א פליג אמרין חברייא קומי רבי יוסי יאות אמר רבי סימון די לא כן שורפין את התרומה מפני גדירה אמר לון וכי ששה ספיקות דתנינן לא מפני גדירה הן ואין שורפין והכא מפני גדירה אין שורפין אותן חברייא אמרין בעון קומי רבי יוסי מה נפשך אם תרומה טמאה תשרף אם חולין הן מה בכך שיטמאו א"ל לאו לשום תרומה אכלה כלום תרומה טמאה נאכלת אלא טהורה ושמא טמאה לא אי אתם מודים שאם נולד לה ספק טומאה במקומה שאינו יכול לשורפה מה לי נולד לה ספק טומאה במקום אחר מה לי נולד לה ספק טומאה במקומה אלא אי בעיתון למיקשייה איקשון על הדא דתני רבי הושעיא דתני רבי הושעיא סאה תרומה טהורה שנפלה למאה סאה תרומה טמאה והדין נקודים כהדא חציי סאין חזקיה אמר אפילו חולין ששם לא יאכלו אלא נקודים מפני חלתן מילתיה אמרה איסור זרות בטל ואיסור טומאה לא בטל מחלפה שיטתיה דחזקיה תמן הוא אמר כמה יהא בעיסה ויהא יכול לעשותה בטהרה חזקיה אמר שתות ד' קבין וד' קבין וכא הוא אמר הכין אמר רבי יוסי תמן כשגיבל ואח"כ הפריש ברם הכא כשהפריש ואחר כך גיבל אמר רבי אבהו כל ימינו היינו טועין בה כמקל הזה של סומא עד שלמדנוה מן חשבון גימטריא קבא כמה עבד עשרין וד' ביעין כמה סאה עבדה תשעין ושית ביעין שתות דידהו שית עשרה אין יגבול שית יש כאן כביצה טמאה ואין יגבול ארבע אין כאן שיור הא כיצד הוא עושה מיגבל חמש ונוטל ארבע מילתיה דחזקיה אמר ובלבד שלא תהא כביצה טמאה נוגעת בגומא מילתיה דרבי יוחנן אמרה ובלבד שלא תהא כביצה טמאה נוגעת בעיסה א"ר יוסי לרבי ירמיה לא מסתברא מה דאמר חזקיה לשעבר מה דאמר רבי יוחנן לבא א"ל אף אנא סבר כן ואיזו היא גומא על דעתיה דר"י א"ר יונה תיפתר שגיבל אחת בשבע עשרה ואתיא בעיסת מאתים רבי בא בר ממל בעי ולית הדא פליגא על רבי יוסי בר חנינא דאמר ריב"ח נבילה בטלה בשחוטה בטל מגעה והסיטה לא בטל לפי שאפשר לשחוטה שתיעשה נבילה א"ר יוסי תמן אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה ברם הכא אפשר לחולין להיעשות תרומה א"ר חזקיה רבי סימון קשייתה ורבי בא בר ממל קיימה תני סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה הרי אלו מדומעין ואין משלמין לה קרן וחומש על מקום אחר ולא ממקום אחר עליהן אלא לפי חשבון ובדבר שאין דרכו להיבלל אבל בדבר שדרכו להיבלל הולכין אחר הרוב אם רוב תרומה תרומה ואם רוב חולין חולין