ירושלמי תרומות ה ב

<< | ירושלמי · מסכת תרומות · פרק ה · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ב משנה

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה טהורין ב"ש אוסרין וב"ה מתירין אמרו בית הלל לבית שמאי הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים מה טהורה עולה אף טמאה תעלה אמרו להן בית שמאי לא אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה לאחר שהודו ר' ליעזר אומר תרום ותשרף וחכמים אומרים אבדה במיעוטה סאה תרומה שנפלה למאה הגביהה ונפלה למקום אחר רבי ליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי ליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפלה אחרת הרי זו מותרת עד שתרבה תרומה לחולין סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה ור"ש מתיר

הלכה ב גמרא

רבי יודן בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתבון אמרין תנינן אחר שהודו מי הודה למי ב"ש לבית הלל או בית הלל לב"ש אמרין נצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעון רבי חזקיה רבי אחא בשם ר' יודה בר חנינא לא מצינו שהודו ב"ש לב"ה אלא בדבר זה בלבד ר' יונה בשם ר' אביי שמע לה מן הדא המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח יעלה באחד ומאה ואם תאמר ב"ה יודו לבית שמאי שלא תעלה מאן תני הכא תעלה לא בית שמאי ולא בית הלל אמר רבי חנינא בריה דרבי הלל נאמר בית הלל שנו אותה קודם שיודו לבית שמאי אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן אחר שהודו ר"א אומר תירום ותשרף ור"א לאו שמותי הוא א"ר חיננא מתניתא אמרה כן אחר שהודו אילו לאילו תעלה בית שמאי מסלקין לון ואינון מודיי לון אמר רבי אבין יש כאן תשובה אחרת כהדא דתני ר' הושעיא ומה טהורה שהיא בעון מיתה אצל הזרים עולה טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים לא כל שכן אמר ר' יוחנן סאה תרומה שנפלה למאה חולין כל שהן מבטלין אותן מתני' פליגא על ר' יוחנן אינה מדמעת אלא לפי חשבון רבי יוסי בשם ר' יוחנן לא תני בשם רבי יוחנן אלא אינה מדמעת כל עיקר ברם אמר והוא שרבה תרומה על החולין והוא שרבו חולין על חשבון תרומה כדי שתבטל ברוב א"ר לעזר והוא שנפלה למקום מדומע אחר על דעתיה דרבי לעזר חולין שלמעלן חולין שלמטן מצטרפים לעלות סבר רבי לעזר מימר חולין שלמטן נעשו חרשין אמר רבי יוסי בן חנינא והוא שנפלה לתוך חמשה מקומות אבל אם נפלו כולן למקום אחד אף רבי אליעזר מודי רבי יוחנן אמר אפילו נפלו כולן למקום אחד היא המחלוקת חילפיי אמר על דרבי ליעזר חולין שלמטן נעשו חרשין והא ר' לעזר אמר על דרבנן חולין שלמטן נעשו חרשין מה בין רבי ליעזר ורבנן חומר הוא בסאה שעלת מתוך מאה או אינו אלא קל אמרי כיי דאמר ר' יוחנן סאה של תרומה שנפלה לתוך מאה חולין כל שהן מבטלין אותן תני רבת התרומה נעשה כמרבה מזיד והא תנינן היו בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה כשר עד היכין רבי איסי בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם ר' יוחנן עד רובו של מקוה וכא את אמר הכין תמן היה בו רוב ואת מרבה עליו והוא כשר ברם הכא כל סאה וסאה צריכה מאה סאה א"ר יוסי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעורר את מינו ליאסור רבי שמעון אומר ידיעתה מקדשתה ורבנן אמרין הרמתה מקדשתה תני סאה תרומה שנפלה למאה אומר לכהן ולא דמי עצים אני חייב לך טול לך דמי עציך והוא אומר לו וכי סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה שמא אינה מדמעת את הכרי ועצים מדמעין את הכרי ולא סופך מיתנינה לכהן חורן והוא נותן לו דמי עצים מאי כדון נותן לו דמי עצים והשאר יחלוקו חד בר נש אפיל שעורין גו חיטין אתא עובדא קומי ר' יודה בר שלום ואמר יתן לו דמי שעורין והשאר יחלוקו