לדלג לתוכן

בבא בתרא ז א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תלמוד בבלי

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

א"ל איסתריה אנא ואבנייה אמר לית לי דוכתא למידר בה א"ל אנא אוגר לך דוכתא א"ל לא טרחנא לא קא מתדר לי שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק אמר רב חמא אבדינא קא מעכב והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה באבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי א"ל למטה מי' רשותא דידי הוא ולא משעבד לך וה"מ דלא אתנו גבי הדדי גאבל אתנו גבי הדדי סתרי ובנו וכי אתנו בהדי הדדי עד כמה אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דר"נ כאותה ששנינו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו אמר להו רבה לאו אמינא לכו לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר ר"נ כי דדיירי אינשי וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע דכי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר הההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת עלי א"ל סכרנא לך הכא ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי א"ל קא מרעת ליה לאשיתאי א"ל סתרנא לך לאשיתך עד דוכתא דכווי ובנינא לה ועבידנא לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי א"ל אשיתא מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא אמר ליה סתרנא לה עד לארעא ובנינא לה ועבידנא לך כווי בגוה א"ל חדא אשיתא חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא א"ל סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי בבנינא א"ל לית לי דוכתא למידר בה א"ל אגירנא לך דוכתא א"ל לא טרחנא אמר רב חמא ובדין קא מעכב היינו הך והא תו למה לי הא קמ"ל דאע"ג דלא משתמש זאלא תיבנא ובי ציבי בעלמא חהנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא א"ל קא מאפלת עלי א"ל בדידי קא בנינא אמר רב חמא טבדין קאמר ליה א"ל רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתניא ישני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ד' אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו א"ל התם דעלו להדדי אבל הכא מאי דלא עלו להדדי וכי בשופטני עסקינן דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי א"ל כנהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלו להדדי ולימא ליה מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא אמר רב שימי בר אשי שמא בעלמא פלג ליה מי לא תניא להאומר בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאינו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי בית כור מפרדס אני מוכר לך אע"פ שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי פרדס נכרם אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי כרמא מי דמי התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח שמא זביני לך הכא מצי א"ל אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן אמרו ליה

רש"י

[עריכה]

שוף אכריסך - שחה קומתך עד כריסך:

כשורי - קורות העלייה:

אבל אתנו אהדדי - כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו:

עד כמה - תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות:

כאותה ששנינו - בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים:

איסוריתא - חבילות קנים ארוכין:

והדר - מחזיר עצמו לכל צדדין:

סכרנא לך הכא - אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך:

קמרעת לאשיתאי - כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה:

סתרנא לך - הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך:

לא קיימא - שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר:

דאע"ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני - ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן:

אספלידא - טרקלין יפה:

תרביצא - גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו:

בדנפשאי אנא בנינא - בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו:

ד' אמות לעבודת הכרם - שהיו חורשין אותה בשוורים:

דעלו אהדדי - שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:

בשופטני עסקינן - וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים:

והשתא אידרונא - חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים:

שמא בעלמא - אם אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו:

בית כור - לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:

תוספות

[עריכה]

שוף אכריסך. פ"ה שחה קומתך ולר"י נראה שוף לשון שפשוף שמתחכך בארץ:

בוקי סריקי. אנשים רקים מתרגמינן גוברין סריקין (שופטים יא):

היינו הך. וא"ת והא אשמעינן בהאי עובדא דחדתא אעתיקא לא קאי דלא שמעינן מההיא דלעיל ולעיל איצטריך כדאמרינן וה"מ דלא מטו כשורי למטה מי' וכו' וי"ל דמילתא דפשיטא היא דחדא חדתא וכולה עתיקא לא קאי ומשום הא לא הוה צריך לאתויי האי עובדא:

אספלידא. פרש"י טרקלין יפה ובערוך פירש מערה כדמתרגם (תהלים נג) מפני שאול במערה באספלידא ואור"י דאספלידא דהכא א"א להיות מערה מדקאמר נמי דעלו להדדי בכשורי והודרי ובמערה ליכא כשורי והודרי ועוד מדקאמר מעיקרא אספלידא והשתא. אידרונא ובמערה ליכא אורה כלל ומפרש ר"י דאספלידא דהכא הוי אכסדרה שיש בה אורה גדולה שפרוצה ברוח אחד כדאמרינן בלא יחפור (לקמן דף כה.) עולם דומה לאכסדרה וכו' וכן מוכח בהקומץ רבה (מנחות דף לג: ושם ד"ה אספלידא) דאמר אביי חזינא להו לאספלידי דבי מר דאית להו פצימי ולית להו מזוזה ופריך מיתיבי בית שער ואכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה:

א"ל בדידי קבנינא. פ"ה אתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים ותימה שהיה יכול להאפילו עליו שלא יהא לו בטרקלין אורה כלל ועוד דמאי קאמר באוירא לא עלו אהדדי פשיטא דעלו נמי באוירא דבית בלא אורה אינו שוה כלום ומפרש ר"ת שמאספלידא היה יכול לראות לשדותיו דרך התרביצא ודקאמר מאפלת עילווי היינו שהיה מעכבו שלא היה יכול לראות שדותיו וקרי לה נמי אידרונא שלא היה יכול להביט למרחוק וכן מפרש ההוא דלקמן אין להם חלונות זה על זה ומיהו קשיא לר"י דמאי קפריך מאי שנא מהא דתניא כו' התם ודאי יש לו ד' אמות לפי שהם צורך לעבודת הכרם אבל הכא זה לא היה צורך האספלידא מש"ה בדין קאמר ליה ונראה לר"י דודאי היה מאפיל עליו האורה שלא היה בו אורה גדולה כאשר צריך לאכסדרה אבל עדיין היה בו אור גדול והא דאמר ומכנגדן מרחיק ד' אמות שלא יאפיל היינו שלא יאפיל לגמרי עד שלא יהא ראוי להשתמש בו יפה ומש"ה קרי ליה אידרונא משום דלגבי אכסדרה אידרונא היא והשתא נמי אתי שפיר דלא עלו להדדי באוירא שהוא צורך האכסדרא:

והוא דקרו ליה בית כור. וכגון שהלוקח יודע שיש לו קרקע שקרוי בית כור דאל"כ הרי הטעהו ואפי' אם רואה בשעת מכירה שאין שם בית כור יכול לומר סבור הייתי שהיית משלים לי בית כור ואם תאמר ונימא דדמים מודיעים ואם נתן לו דמי בית כור אפילו קרו ליה בית כור ישלים לו בית כור שלם ויש לומר דמיירי כגון דאוזיל גביה ואינו נותן לו אפילו דמי לתך ואי קרו ליה בית כור אפילו אין בו אלא לתך הגיעו ואי לא קרו ליה בית כור חייב לתת לו בית כור שלם אי נמי דלא אוזיל גביה וכגון דנתן לו דמי לתך והשתא אי לא קרו ליה בית כור היה יכול לומר לוקח אם תרצה לתת לי בית כור שלם ולעמוד במקחך עמוד ואם לאו תחזור לי מעותי אבל אי קרו ליה בית כור הגיעו אע"פ שאין בו אלא לתך:

עין משפט ונר מצוה

[עריכה]

מב א ב ג ד מיי' פ"ד מהל' שכנים הלכה ו'והלכה ז, סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קס"ד סעיף ב' ועיין בהג"ה:

מג ה ו מיי' פ"ז מהל' שכנים הלכה ט', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף י"ג:

מד ז טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף י"ג, וטור ושו"ע חו"מ סי' קס"ד סעיף ב':

מה ח ט מיי' פ"ז מהל' שכנים הלכה י', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף כ"ז:

מו י מיי' פכ"ד מהל' מכירה הלכה י', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קע"ג סעיף ד':

מז כ מיי' פ"ז מהל' שכנים הלכה י', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף כ"ז:

מח ל מיי' פכ"ח מהל' מכירה הלכה י"ד, סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ז:

מט מ נ מיי' פכ"ח מהל' מכירה הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ח:


ראשונים נוספים

 

 

 

 

 

קישורים חיצוניים

  1. ^ הערת המדפיס - [אולי צ"ל שוף בארץ ועי' בתוס' ד"ה שוף]:
  2. ^ הערת המדפיס - [לפנינו הגי' אחורי כוי דחבריה]:
  3. ^ הערת המדפיס - [הלשון צריך תיקון ואולי דצ"ל דאז היו מעמידין גפנותיהם ע"י חרישה]:
  4. ^ הערת המדפיס - [אולי צ"ל שוף בארץ ועי' בתוס' ד"ה שוף]:
  5. ^ הערת המדפיס - [לפנינו הגי' אחורי כוי דחבריה]:
  6. ^ הערת המדפיס - [הלשון צריך תיקון ואולי דצ"ל דאז היו מעמידין גפנותיהם ע"י חרישה]: