לדלג לתוכן

אדרת אליהו (הגר"א)/שמות ל

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אדרת אליהו

ועשית מזבח מקטר וכו'. לא הוזכר בעשיית כלי המשכן והזהיר תחלה המשכן וכליו והבגדים וקריבת אהרן למזבח ואח"כ אתר עשיית התמיד ואמר בזה אשכון בתוככם ואח"כ הזכיר עשיית מזבח הקטרת וכסף הכפרים יורה שזה לא היה מעכב להשראה השכינה רק אלו היה לכפרה ישראל וכן אמר בכסף הכפורי' לכפר על נפשתיכם.

כי תשא

[עריכה]

יב-טז

[עריכה]

כי תשא את וכו'. הוא מצוה לדורות בכל עת שימנה אותם וכמ"ש בשאול ודוד וכ"כ הרמב"ן. אבל עכשיו לא נצטווה למנות כלל עד חומש הפקודים ואין התצוה לדורות שיתנו מחצית השקל במניינם שהרי שאול פקד בבזק ובטלאים וגם לא שיתנו על האדנים שהרי כבר נבנה המשכן וגם שאמר זה יתנו וכו' ולא נצטווה למנות אבל הציווי לדורות נסתיים בפסוק ראשון. וזה יתנו הוא צייוי עכשיו על עבודת המשכן בלא מנין וע"ז בא הציווי לא ירבה ולא ימעיט וזה שלא מנו אותה בתרי"ג מצוה וע"ז אמר תרומת ה' ונתת אתו על עבדת וכו' והשקלים לקרבנות לא נכתבו בתורה והיא הל"מ ומרומז במ"ש חז"ל:

ורחצו ידיהם וכו' כפי' רש"י דקאי על המזבח לאזהרה ולעונש:

מחציתו חמשים ומאתים דרך הפשוט מחציתו של מר דרור וכן דרך הכתוב אבל בקנה בשם לא אמר מחציתו שהוזכר אחר קנמון אבל הל"מ ידוע ומרומז במלת מחציתו שבאה לחצאין והכל הל"מ:

ועשית אתו שמן וכו'. עיין רמב"ן:

כל הנגע בהם וכו'. כמ"ש כל הראוי להם קדוש קדושת הגוף ליפסל וכו' אבל דרך הפשט משמע אף חולין גמורין וכמ"ש ולא יקדשו את העם בבגדיהם (יחזקאל מ"ד י"ט) וכתיב הן ישא איש בשר קדש ע"ד הפשט קדש ממש וכן אל תגע בי כי קדשתיך (ישעיה ס"ה ה') אבל חז"ל אמרו רקיק וכו' וחתיכה וכו' אשר יגע בבשרה וכו' עד שיבלע וכו' ואפשר דוקא שם ושפיר אמרו הכהנים לא (חגי ב' י"ב) וחז"ל דרשו על שרץ אבל ע"ד הפשוט כנ"ל. אבל כאן אפשר אף לדינא כ"ה ומ"ש ראוי דוקא היינו ליקדש קדושת הגוף שהרי נאמר בכולן כל הנגע וכו' אאהל מועד ומנורה וכו' ועל כלי שרת:

וקדשת אתם לכהן לי. כל הנ"ל יהי' קדש במשיחתן לקדש אחרים ועיקר משיחתן כדברי רז"ל לקדש הראוי וכל הנגע וכו' אבל אהרן ובניו לא כן אלא לכהן:

זה לי וכו'. לאשר אצוה למשחו כה"ג או מלך משיח ה':

על בשר אדם וכו' הוא כלל אף לכהנים המשוחים שלא לצורך

ואמר על זר לאפוקי המשוחים בעת משיחתן:

קח לך סמים. כל שפורט והולך שהן ארבעה ואמר עוד סמים ואח"כ לבונה לפרש איזה

נטף ושחלת וחלבנה שישנן שאינן סמים וכמ"ש וקנמן בשם וקנה בשם וכן מר דרור אבל קדה לא פירש שהוא ידוע וכן כאן לבנה זכה ואין סמים בקטרת רק אלו הד'. אבל השאר בשמים הן כי בשמים הן שמבשמים את המאכל. וסמים אינן באים במאכל אלא לרפואה או לתועלת דבר אחר וזהו לשון סם וכ"כ הרמב"ן ובאין ז' בשמים בהן הלמ"מ ומפורשת בש"ה ומר דרור בא לעיל י"ב בוסמין כידוע בעת הדרור והתורה גילתה בתרומה ויקהל ובשמים לשמן וכו'. ואעפ"כ נקרא קטרת הסמים שהבשמי' בטלים בהן שהסמים הן הפ' מנה והבשמים מבשמין אותן אבל בורית ויין אינן באין בה כלל אלא שפין ושורין ומלח בא כמו על כל הקרבנות: