אדרת אליהו (הגר"א)/בראשית יח
| אדרת אליהו |
א[עריכה]
וירא אליו ה' וכו' והוא יושב פתח האהל הה"ד וכו' ר"ל כשמגיע הצדיק לפתח האהל אז יוצאין לקראתו ג' אבהן שהיא פתח עינים ג' אבהן שבג' גוונא עינא והיא נקשרת עמהם רגל רביעי ולכן אמר אשר לא נשא לשוא נפשי ר"ל נפש דדוד וז"ש כחום היום וזרח' לכם יראי שמי שהיראה היא הפתח כמ"ש בפ' בראשית ז' ע"ב וי"א ע"ב ע"ש ועיין בזוהר כאן
ב[עריכה]
וישא עיניו וירא וכו' ומבואר כל מה שכתבתי ע"ש. ד"א וכו' ור"ל באלוני תוקפא הוא יום הדין החזק מאד כמ"ש (צפניה א' י"ד) יום ה' הגדול וכו' מר צרח שם גבור ור"ל והוא יושב פתח האהל בבי' הבליע' כמו שמפרש והולך שהיא פתח הגוף שנקרא אהל כידוע. ואז נשמת וכו' ר"ל זהו וירא וירץ וכו'. וישתחו ארצה לקראת השכינה ארץ החיים. ארצה לארץ:
ג[עריכה]
ויאמר אדני אם נא מצאתי וכו'. כמ"ש אס הוא זוכה אז אין שכינה מסתלקת מאצלו עד שמוליכתו למקומו כמ"ש צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו מה יפו פעמיך בנעלי' וכו' ואם ח"ו רשע הוא אע"ג שמוכרח לראות השכינה בין צדיק בין רשע מ"מ השכינה מסתלקת תיכף ואז מצער אותו המ"ה מאד ויוצאה כפיטורי וכו' (ברכות ח' ע"א) אבל בצדיק כשהשכינה לפניו יוצאה בנשיקה וז"ש הצדיק אל נא תעבר מעל עבדך ולכן נאמר כאן שם אדני שהו' סשכינם כידוע:
ד-ה[עריכה]
יקח נא מעט מים וכו'. ורחצו רגליכם וכו'. ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וכו'. רמז על הקרבנות ונ"ל מים הנאמר כאן הוא ניסוך המים. לחם אלו המנחות ואמר פת לחם שאף הבשר נק' לחם. לחם אשה וכו' וכן פתות אותם פתים וז"ש יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם שהן יורדין לשיתין. ואמרז"ל (סוכה מ"ט ע"א) השיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר חמוקי ירכיך כמו חלאים וכו' וידוע ששם השיתין שוקיו עמודי שש והן אפיקי מים כמ"ש בתזה"ח (דף פ"ג ע"ג) ובכמה מקומות שהן נחלי מים:
והשענו תחת העץ. הוא עץ החיים למחזיקים ועליהן סומכין ג' אבות כמ"ש בתז"ח (דף צ' ע"ב) אברהם רחימא תמיך על דא. יצחק וכו' ואלו ג' אנשים הן האבות וכו' שהן תחת השכינה וכן אלו הג' מלאכים שאמרו בגמ' ואלו הג' המבקרי' מעשיו הכל בדרגא דג' אבהן כידוע והן ג' גווני הקשת שעליהן נאמר וירא והנה וכו' גוונין דמתחזיין ועיין בפ' בראשית דף י"ח ובפ' וארא ע"ש והן דרגין דתמכין ע"י המחזיקין התורה כידוע וכ"ז ה"ה בתורה במקום הקרבות מים כל צמא לכו למים וכן לחם לכו לחמו בלחמי וכן עץ כנ"ל:
וסעדו לבכם אמרז"ל לבבכם אין כתיב כאן וכו' בלא יצה"ר שהתורה תבלין ליצה"ר אס פגע בך וכו' וז"ש כאן האי דלא אעסק בקרבנות וכו':
ו[עריכה]
וימהר אברהם האהלה. בית המדרש.
אל שרה אל הגוף שהנשמה מעוררת את הגוף בליל' שנאמר (ישעי' כ"ו ט') נפשי אויתיך וכו'
מהרי שלש סאים זהו המנחות שהיא באה סלת מנופה מאיפה וזהו שלש סאים קמח ומזה תקח ותסלת סלת.
לושי ועשי עוגות שכל המנחות באות מצה וענין שלש סאים שאמרו בגמ' העומר היה בא וכו' ואמר בגמ' מ"ט (מנחות ע"ו ע"ב) כיון דמחדש אתו ומשעורים וכו' שתי הלחם שתי עשרוני'ו כו' אע"ג דמחדש וכו' לחם הפנים עשרי' ו"ד כיון דמחיטין אתו ומישן וכו' וא"כ ה"ה למנחות שהן באין מחיטין ומישן כמו שתי הלחם שאין מביאין קודם לשתי הלחם ה"ה נמי כשהן באין ג' עשרוני' מג' סאין כמו לחם הפנים של בקר ג' עשרוני' וכאן ואל הבקר וכו' : וכן מנחת נסכים:
ז[עריכה]
ויקח בן בקר רך וטוב. מובחר לקרבן כמ"ש במלאכי א' ובגמ' (ב"מ פ"ו ע"ב) ויתן אל הנער. שקודם מ"ת היה עבודה בבכורות דכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וכו' ואף הכהנים נקראו נערים.
וימהר לעשות אתו. כהנים זריזין הן:
ח[עריכה]
ויקס חמאה וחלב הוא התורה כדדרשו רז"ל (ברכות ס"ג ע"ב) כי מיץ חלב יוצא חמאם במי אתה מוצא חמאה של תורה וכו' וכמ"ש לעולם יעסקו בתורה ואני מוחל להם בשבילה יותר וכו'.
ויאכלו. כי ידוע שהמלאכי' הנראין לבני אדם ומתגלים במראה הם האשים והם הנהנין מקרבנות כמ"ש בר"מ בפ' פנחס ע"ש וכמשה"כ את קרבני לחמי לאשי והן אוכלי הקרבנות ממש דרגא דושט האוכל את המאכיל ועיין בר"מ פ' פנחס דף רל"ה ע"ב ושט וכו' אשים איננו וכו' ורזא דא אשי ה' ונחלתו יאכלון:
ט[עריכה]
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ששואלין לנשמה על הגוף כמ"ש (ברכות ח' ע"א) במערבא כי נסיב אתתא אמר מצא או מוצא וכו' הנה כשהנשמה באה למקום מעלתה שואלין לה על הגוף האיך מצא לגוף טהור או לא
ויאמר הנה באהל היא תמיד באהל בבה"מ כנ"ל:
י[עריכה]
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה לעת התחיה כמו שמפרש והולך והנה בן לשרה אשתך זו הנשמה שחוזרת לה כמו שמפרש והולך. ושרה שומעת פתח האהל. שכל ר"ח ושבת נפש הגוף מתייחד עם הנשמה כמשה"כ סוף ישעי' מדי חדש בחדשו וכו' יבא כל בשר שהוא הגוף להשתחות לפניו והשתחויה הוא על פתח האהל ושם הוא משכן הגוף פתח עינים וידוע למשכיל כמ"ש מפתח האהל וישתחו ארצה. והוא אחריו. אמרז"ל המלאך אחריו אח' אברהם כמ"ש מחיצ' הצדי' לפנים ממלאכי השרת שנאמר כעת יאמר וכו' (פרשת בלק):
יג-יד[עריכה]
למועד מהו למועד. כמ"ש למועד מועדים וכו' (דניאל י"ב ז') אשוב אליך כמ"ש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר וכו' (הושע י"א ט') מלמד שיתחד' וכו' ולק' יתפר' יותר בביאור בעז"ה מהו והבן: ואותו היו' עתיד וכו' ר"ל שלכן נקרא הבן יצחק ע"ש הצחוק צחוק עשה לי אלקים כמ"ש לקמן וזהו הסעודה של לויתן ויעש משתה גדול ביום הגמל את יצחק כמ"ש וזה התמהון של שרה על התחיה ומפו' בזכרי' (ח' ג') שבתי אל ציון והוא אשוב אליך כי יפלא וכו' ונאמר שם פסוק ה' משחקים ברחובותיה ואמרה האף אמנם אלד וכו' היפלא מה' דבר וכן מפורש בישעי' (ס"ו ח') היוחל ארץ ביום אחד אם יולד וכו' האני אשביר ולא אוליד וכו'. כעת חיה כל הכתוב לחיים בירושלים שהן אינן חוזרין לעפרן:
טז[עריכה]
ויקומו משם האנשים שאלו ג' מלאכים א' הולך לבשר את שרה ושנים הולכין לסדום לדון את הרשעים בגיהנם שהוא יום הדין הגדול והנורא לפני התחי' כמ"ש הנה אנכי שולח לכם וכו' (סוף מלאכי) וכמ"ש (ר"ה ט"ז ע"ב) שלש ספרים נפתחים וכו' אלה לחיי עולם ואלה וכו' וכשאלו הג' מלאכים הולכין לעה"ז ובאין לבשר את הגוף הנשמה מלוה אותם כמ"ש לקמן וזהו ואברהם הלך וכו':
יח[עריכה]
ואברהם היו יהיה וכו'. לגוי גדול ועצום כמ"ש (ישעיה ס' כ"ב) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום. ונברכו בו וכו' כמ"ש והתברכו בו כל גוים:
יט[עריכה]
כי ידעתיו כמ"ש כי יודע ה' דרך צדיקים.
למען אשר וכו' כמ"ש למען תספרו לדור אחרון (תהלים מ"ח י"ד) בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם (תהלים ע"ח ו').
למען הביא וכו'. כל מ"ש (עיין בברכות ל"ד ע"ב ובסנהדרין צ"ט ע"א) ע"י הנביאים ובפ' בחוקותי וכו':
כח[עריכה]
אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה וכו' הנה ידוע שחמשים הן חמש' כ"א י' מאמרו' ואמרו בעשר' מאמרות נברא והלא במאמר אחד אלא ליתן שכר טוב וכו' לפרע וכו' והענין ליתן שכר להם שמקיימין את כל העשרה מאמרות והרשעי' פוגמין בכל עשרה ויש שאינן מקיימין כל העשרה כ"א כפי כחו וכמ"ש אפילו שייר חוק אחד וכו' אפי' קייס חוק א' ולכן נברא בעשרה כמ"ש רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה וכו' וידוע שרוב החטאים הן במאמר עשירי ונפש כי תחטא וז"ש אולי יחסרון וכו' והן ה' פרצופים: