אדרת אליהו (הגר"א)/שמות לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אדרת אליהו

ז[עריכה]

ומשה יקח את האהל וכו' זה היה תיכף אחר המעשה וכדברי פרקי דר"א שהיה מ' יום אמצעי' במחנה וכן בתנא דבי אליהו חלק ב' פ"ד מ' יום האמצעים נטל משה וכו' ושם מבואר מ' יום האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני וכו'. וכן מוכיחין פשטי המקראות. ודלא כרמב"ן והרא"ש שתמהו על פרקי ר"א. ומ"ש בפ' עקב ואתנפל לפני ה' כראשונים ארבעים יום וכו' לחם וכו' זו היתה במ' יום האחרונים

יב[עריכה]

ומ"ש כאן ויאמר משה וכו' ראה אתה וכו'. הכל היה אחר עלותו להר וביה"כ נתרצה לו ויעבור על פניו והבטיח לו כל ההבטחות. ומ' יום הראשונים למד פי' המשכן והבגדים עד וינפש. אבל במ' יום האחרונים לא עשה אלא התנפל עליהם וע"כ ניתקן אלו המ' יום לתחנונים וביה"כ נתרצה השי"ת להם. והנה כתיב ואיש לא יעלה עמך וכו' גם הצאן וכו' מכלל שהיה רשות להם ע"כ שלא היה שכינה בהר. וכן כחיב וירד ה' בענן שלא היה מקודם אלא באהלו של משה כמ"ש והיה כבא משה האהלה וכו' וכן כתיב בסוף הפרשה ויהי שם עם וכו' על אלו המ' יום בלבד ויותר נ"ל שטעות בסדר עולם ואין לזוז מדברי פר"א:

ויאמר משה וכו' לא הודעתני וכו'. כי אמר ית"ש ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי וכו' ר"ל שבא"י יבא המלאך לגרש הכנענים אבל בדרך לא אעלה בקרבך כי עם וכו' פן אכלך בדרך. אמר מרע"ה איך אעלה ומי ילך עמדי בדרך בוודאי צריך להנהגתך בדרך. ובפ' משפטים אמר הנה אנכי שלח וכו' לשמרך בדרך ולהביאך.

ואתה אמרת ידעתיך בשם. הוא השגחה פרטית עלי בכל עת בלבד וזו היא מדרגה גדולה.

וגם מצאת חן בעיני וכו' ע"כ תעשה בגיני שתודיעני וכמו שמפרש והולך

יג[עריכה]

ועתה אם נא מצאתי חן בעינך הודיעני נא את דרכיך ר"ל רצוני שתודיעני הלוכך שתלך לארץ עם המלאך כי המלאך שמו ית' בקרבו וכמ"ש בפ' משפטים.

ואדעך. שאכירך בהילוכך וכאן ביקש כל הג' שבקש למטה כמו שאפרש

ואמר למען אמצא חן בעיניך ר"ל למען אשר מצאתי חן בעיניך כי הוא בקשה גדולה ביקש כמו בקשת אסתר אם מצאתי חן בעיניך תעשה בגיני וגם בשביל ישראל וז"ש וראה כי עמך הגוי הזה:

יד[עריכה]

ויאמר פני ילכו וכו'. והשיב ית"ש שאני לא אלך אלא בא"י להנחיל לישראל וז"ש והנחתי לך אבל בדרך לא אעלה וכו' רק זאת אעשה שפני ילכו עם המלאך בא"י:

טו[עריכה]

ויאמר אליו אם אין פניך וכו'. ר"ל אם אין אתה הולך עמנו בדרך אל תעלנו מזה:

טז[עריכה]

הלוא בלכתך עמנו ר"ל אתה כנ"ל:

יז[עריכה]

ויאמר וכו'. גם את וכו' שאלך עמכם וכו' כמו מקודם החטא ובשבילך כמו שאמרתי כי מצאת וכו' ואדעך וכו':

יח[עריכה]

ויאמר הראני וכו' עכשיו ביקש שידע את כבודו כמ"ש בתחלה ואדעך למען ידע בהלוכו עמם את מקום כבודו וכמ"ש אל תמר בו אל תמירני בו:

יט[עריכה]

ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וכו' פי' כבודי וכמ"ש על פסוק וכל טוב אדניו בידו דא שמי בקרבו:

וקראתי בשם ה' לפניך. בהעברת כבודי על פניך. ואקרא את כבוד העובר בשם המיוחד ותדע שזהו כבודי כי בעבור הכבוד עובר תסלה רוח ורעש וכו' ותשמע שאקרא שם המיוחד ותדע שזהו כבודי וכמ"ש למטה ויעבר וכו' ויקרא ה'.

וחנתי את וכו' ורחמתי וכו' גם זה קאי על מה שאמר ית"ש וקראתי שאקר' מדת החנינות שאחון בלבדי והרחמים שארחם בלבדי שאין רשות למלאך זה כמ"ש כי לא ישא לפשעכם ותדע שזהו כבודי ממש ובסימנין אלו תדע כבודי. כי אף שהיה רואה את הכבוד היה מבקש לידע בסימנין את הכבוד החונה בצרותם וכמ"ש מן הדרש אותכ'.

כ[עריכה]

והיה מבקש גם לראות וע"ז השי' ית"ש לא תוכל לראות את פני וכו'

כא[עריכה]

הנה מקום אתי וכו' הוא בהר וכמ"ש רז"ל במגילה (י"ט ע"ב):

כב-כג[עריכה]

והיה בעבר כבדי ושמתיך וכו' ושכתי כפי עליך עד עברי שלא תראני שלא תמות וכמ"ש הרמב"ן שקודם הראי' מתפרק האדם כמ"ש במראה נהפכו וכו' ואחר עברי והסרתי את כפי וכו' וכן עשה תיכף: