אדרת אליהו (הגר"א)/בראשית ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אדרת אליהו


א[עריכה]

בני האלהים הגבורים כמו הררי אל (תהלים לו ז) והן בני השופטים:

ג-ח[עריכה]

מעולם. כי חשב שלא נשאר ממין האדם כלום וכן מדברים כל הפסוקים עד ונח מצא חן וכו' ולכן אמר והיו ימיו פי' ימיו של מין האדם.

בשגם. פי' שגם הוא נהפך אל החומר:

הנפילים נקראו נפילים מחמת גובהן.

וגם אחרי כן. כמו סיחון ועוג שנשתיירו ממבול.

אנשי השם. כל שניכר בעולם בין מחמת עצמו בין מצד מעשיו או מצד יחוסו נקרא אנשי שם: