אדרת אליהו (הגר"א)/בראשית מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אדרת אליהו

א[עריכה]

לשון רש"י כתרגומו מסוף וכל וכו'. ר"ל ששני שרשים הם נל"ה וכפולי' ונל"ה מורה על גבול הכמות כמו מקצה בחוברת מקצה השמים וכו' אבל כפולים מורה על גבול הזמן. ועוד דבנל"ה מורה על התחלתו וסופו אבל בכפולים על סוף לבדו:

כה-לג[עריכה]

ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעם אחד הוא את אשר וכו' עד פסוק ל"ג ועתה ירא פרעה וכו' נראה שכ"ז הוא למותר ומיד שאמר שיהיה רעב אמר הוא הדבר אשר דברתי וכו' ואמר ועתה ירא פרעה וכו' הליועץ למלך נתנוך אלא לפי שכל הפותרים אמרו הכל שמגיע אליו. שבע בנות וכו' דאין מראין לאדם רק המגיע אליו אבל הוא הגיד לו דאינו כך את אשר האלקים עשה וכו' בקרב הארץ הגיד וכו' והוא שיהיה רעב וא"ת שאינו מגיע אליו לכן אמר שתועלת החלום הוא כי ירא פרעה וכו' וז"ש הוא הדבר וכו' ועוד שבחלום נראה שהרעות אכלו את הטובות לכך אמר והיה האוכל לפקדון וכו' ולא וכו'. וענין הפרות והשבלים על חוזק הרעב שאין חריש בפרות ואין קציר בשבלים ואמר מן היאר שכל שובעם הכל מן היאר:

לח[עריכה]

הנמצא כזה. לשון רש"י ז"ל הנשכח כדין אם נלך וכו' לפי שמלת נמצא יש לו ב' פירושים לכך מבאר רש"י הפי' מן התרגום כדרכו דאל"כ הל"ל האשתכח כדין: