אבן עזרא על בראשית ג ח
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק ג' • פסוק ח' | >>
• א • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וישמעו... מתהלך בגן — קול השם. וזה היה סמוך לערב, בעת התנופף רוח היום. ומצאנו לקול הליכה, כמו: "קולה כנחש ילך" (ירמיהו מו כב); "קול השופר הולך וחזק מאוד" (שמות יט יט). ויאמר ר' יונה המדקדק הספרדי, כי הטעם, 'והאדם מתהלך בגן'. גם הוא אמר שפירוש "ביום אכלך ממנו", אלף שנים, כדרך הדרש. ואחרים אמרו, כי ביום ששי נברא, וביום ששי מת. ואחרים אמרו, אז תהיה חייב מיתה. ואחרים אמרו, כי יש מות – עונש, כמו: "כי בן מות האיש העושה זאת" (שמואל ב יב ה). ואחרים אמרו, כי מאז תחל שתמות, והביאו ראיה מהתינוק.
והישר בעיני, מה שאמרו הקדמונים, שעשה תשובה, כטעם "רגע אדבר" (ירמיהו יח ז, וראה ערובין יח ב ועבודה זרה ח א):