ביאור:משלי יג כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mjly/mj-13-20)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי יג כ: "הלוך[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם[יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ."

תרגום מצודות: הולך את חכמים יחכם - כי ילמד מהם; והמחבר עצמו לכסילים להיות לו לרֵעים, ירוע (ישובר וירוצץ) עמהם, כי ילמוד מהם וגמולו ישיב לו.

תרגום ויקיטקסט: מי שהולך לצדם של חכמים - ילמד מהם ויהיה חכם יותר; ומי שמתרועע עם כסילים - יושפע מההתנהגות שלהם שלהם ויהיה רע יותר.

/ כדאי לך ללכת עם חכמים - כך תתקדם ותהיה חכם יותר; אך אם תנסה להיות רועה (מנהיג) של כסילים - תתרועע, תחלש ותתנוון, ותהיה טיפש יותר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג כ.


דקויות[עריכה]

לפסוק יש גירסת קרי וכתיב. הקרי מתאר כלל: "הולך את חכמים יחכם", והכתיב הוא המסקנה המעשית: "הלוך את חכמים - וחכם".

רועה[עריכה]

1. רועה = מתרועע, מכר ושותף; כסילים = שונאי חכמה; רועה כסילים = המתרועע ומתיידד עם כסילים, ירוע = יהיה רַע כמותם (רמב"ם, הלכות דעות ו; ראו "הקבלות").

2. רועה = מנהיג, כמו רועה צאן; רועה כסילים = מנהיג של חבורת כסילים. לפי זה, הפסוק בא ללמדנו, שעדיף להיות טפל לחכמים מאשר להיות מנהיג של כסילים, וכדברי חז"ל: "הוי זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים" (מתיא בן חרש, משנה אבות ד טו; ראו ר' יונה גירונדי, הגר"א, מלבי"ם ורמ"ד ואלי על פסוקנו). אמנם אצלנו לא נאמר שיש להיות "זנב לחכמים", כי אצל החכמים אין ראש וזנב, הם עובדים בשיתוף-פעולה ומכבדים זה את זה כשווים.

מדוע רועה כסילים ירוע ולא יכסל?[עריכה]

אולי משום שהסביבה לא משפיעה על האדם בכל התכונות, אלא רק בחלקן:

החצי הראשון של הפסוק מדבר רק על חכמים = היודעים ללמוד וללמד, ולא (למשל) על נבונים = היודעים להסיק מסקנות, או על משכילים = היודעים איך להצליח; אדם שמסתובב עם חכמים - ילמד מהם ויהיה חכם כמותם, כי הם יודעים ללמד; אך אדם שמסתובב עם נבונים או משכילים - לא בהכרח ילמד מהם ויהיה נבון ומשכיל כמותם; ייתכן שהחכמה נובעת מהשפעת הסביבה, אך הבינה והשכל נובעים מכישרון מולד.

החצי השני של הפסוק אומר רק שהרועה כסילים ירוע = יהיה רע, ולא שהרועה כסילים יהיה כסיל; אדם חכם שמתרועע עם כסילים, לא יאבד את חכמתו, אבל הוא עלול לאבד את ערכיו. מכאן, שעדיף להיות בחברתם של אנשים טיפשים אך טובי לב, מאשר בחברתם של אנשים חכמים ורעים.

הקבלות[עריכה]

1. הרמב"ם פירש את הפסוק על אדם שגר בין חכמים / כסילים לאורך זמן, ומושפע מהם באופן ממשי (רמב"ם, הלכות דעות ו). הוא גם קישר אותו לפסוקים נוספים המביעים רעיון דומה:

"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו (=מידותיו) ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר, (משלי יג כ): "הלוך[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם[יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ".

ואומר, (תהלים א א): "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".

וכן, אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה - ילך למקום שאנשיו צדיקים, ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודען ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמננו זה, או שאינו יכול לילך למדינה שמנהגותיה טובים, מפני הגייסות או מפני החולי - יישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר, (איכה ג כח): "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם, כִּי נָטַל עָלָיו".

ואם היו רעים וחטאים, שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עימהן ונוהג במנהגן הרע - ייצא למערות ולחווחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר, (ירמיהו ט א): "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם; כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים".

2. וחכמי המדרש פירשו את הפסוק גם על אדם שהולך עם חכמים / כסילים באופן חד פעמי, ובמקרה זה ההשפעה היא בעיקר תדמיתית:

"משל למי שנכנס בחנותו של בשם, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא וריחו נודף, וריח בגדיו מבושמין, ואין ריחו זז ממנו כל היום, עליו הוא אומר הולך את חכמים יחכם..."

"משל לאחד שנכנס לחנותו של בורסקי, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא, ריחו וריח בגדיו מלוכלכין, ואין ריחו וריח בגדיו זז ממנו כל היום, ועליו הוא אומר ורועה כסילים ירוע."

"כך, כל מי שהוא מהלך עם חכם, כל מי שרואה אותו אומר 'אילולי לא היה זה חכם, לא היה הולך עם חכם כמותו', וכל מי שהוא הולך עם כסיל, מי שרואה אותו אומר 'אילולי שהוא" "כסיל לא היה הולך עם הכסיל'..." (מדרש משלי (בובר)).

עוד על השפעת הסביבה בספר משלי:

(משלי כב כד): "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא. פֶּן תֶּאֱלַף ארחתו[אֹרְחֹתָיו], וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ"*

(משלי כח ז): "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו"*

(משלי כט ג): "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"*

(משלי כא כ): "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ"*




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/13-20