לדלג לתוכן

ספרי על דברים יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Mdrjhlka-dm-17)



פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ז.

לא תזבח לה' א-להיך שור ושה . (זבחים לו) ר' יהודה אומר, יכול השוחט חטאת בדרום יהיה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תזבח לה' א-להיך שור ושה, אשר יהיה בו מום , על מום -עובר בלא תעשה. וחכמים אומרים, אף השוחט חטאת בדרום עובר בלא תעשה.

יכול המקדים קדשים זה לזה - עולה לחטאת, פסח לתמיד, מוספים לתמידים, יהיה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר (דברים יב) ( לא תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך תירושך ויצהרך (שם טז), לא תוכל לזבח את הפסח, באחד שעריך ) לא תזבח לה' א-להיך, שור ושה אשר יהיה בו מום , על אלו עובר (בעשה) [בלא תעשה], ואין מקדים קדשים זה לזה, עובר בלא תעשה.

ח.

אשר יהיה בו מום . אין לי אלא שנולד תם ונעשה בעל מום.

נולד בעל מום ממעי אמו מנין? תלמוד לומר כל דבר רע .

(בכורות מא) מנין לבעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית? תלמוד לומר כל דבר רע .

מנין לחולה ולזקן ולמזוהם? תלמוד לומר שור ושה כל דבר רע .

ומנין לקדשים, ששחטן חוץ לזמנם וחוץ למקומם, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר כל דבר , דבר שתלוי בדבור.

ומנין לרובע ונרבע ומוקצה ונעבד? תלמוד לומר כי תועבת ה' א-להיך ( הוא ).

ומנין לאתנן ומחיר וכלאים וטרפה ויוצא דופן? תלמוד לומר כי תועבת . ר' יהושע אומר (תמורה ל), היא תועבה ואין הולד תועבה.

ר' שמעון אומר, לפי שמצינו ברובע ונרבע שהם פסולים בבהמה, יכול אף באדם? תלמוד לומר " היא ", בזבח דברתי, ולא דברתי בזובח.

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ט.

כי ימצא . בעדים. (מכלל) שנאמר להלן על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר , זה בנין אב. שכל מקום שנאמר " ימצא " - בשנים עדים ובשלשה עדים הכתוב מדבר.

י.

באחד שעריך . מה תלמוד לומר? לפי שנאמר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך . (כתובות מה) שומע אני שער (שנמצאו בו, ולא שער) שנדונו בו! ת"ל " שעריך " " שעריך " לגז"ש - מה " שעריך " האמור (להלן) [כאן] שער שנמצאו בו, ולא שער שנדונו בו; אף " שעריך " האמור (כאן) [להלן], שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו.

יא.

[איש או אשה . מה תלמוד לומר?] (סנהדרין פט) לפי שמצינו שהנדחים [המרובים] בסייף. יכול אף (המדיחים) [המועטים]? תלמוד לומר את האיש או את האשה .

וסקלתם באבנים ומתו . לפי שמצינו (סנהדרין קיא) שאין עושין עיר הנדחת, לא על פי (עד אחד) [יחיד], ולא ע"פ (האשה) [שנים]. יכול יהא פטור? תלמוד לומר איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה' א-להיך לעבור בריתו .

קרוי ה' שמות,

  • חרם,
  • תועבה,
  • שנאוי,
  • משוקץ,
  • עול.

(ד"א, המקרא) [והמקום] קרא לו חמשה שמות,

  • רע
  • ומפר ברית,
  • מנאץ,
  • מכעיס,
  • ממרה.

(וחמשה) [וגורם חמשה] דברים,

  • מטמא את (הארץ) [המקדש],
  • מחלל את השם
  • [ומסלק את השכינה
  • ומפיל את ישראל בחרב
  • ומגלה אותם מארצם.]

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יב.

אין לי אלא (זה בלבד,) עובד, מנין (? תלמוד לומר וילך ויעבוד אלהים אחרים . ומנין אף) למשתחוה? תלמוד לומר וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים .

[כשהוא אומר] אשר לא צויתי , (כשהוא אומר לעובדם ,) להביא את המשתף.

רבי יוסי הגלילי אומר, מכלל שנאמר (דברים ד) אשר חלק ה' א-להיך אותם לכל העמים , יכול שחלקם לעובדי כוכבים? ת"ל ( אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם ) [ אשר לא צויתי ].

רבי יוסי אומר, אלעזר בני אומר שלשה דברים, (ירמיה יט)

   * אשר לא צויתי , בתורה. 
   * ולא דברתי , (בעשרת הדברות) [לנביאים]. 
   * ולא עלתה על לבי , שיקריב אדם בנו על גבי המזבח. 
(תענית ד) אחרים אומרים, אשר לא צויתי , [זה בנו של מישע מלך מואב. ולא דברתי , זה בתו של יפתח.] ולא עלתה על לבי , (שהקריב אדם את בתו על גבי המזבח) [זה יצחק בן אברהם].

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יג.

והגד לך ושמעת ודרשת היטב . ולהלן הוא אומר ודרשת וחקרת ושאלת היטב , " היטב " " היטב " לגזרה שוה. מלמד שבודקין אותו בז' חקירות. אין לי אלא חקירות, בדיקות מנין? תלמוד לומר והנה אמת נכון הדבר .

אם סופנו לרבות בדיקות, מה תלמוד לומר " חקירות " (=מה צורך בחקירות) ? אלא שבחקירות, אמר אחד איני יודע - עדותם בטלה. בדיקות, אמר אחד איני יודע, ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעים - עדותם קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות, בזמן שמכחישים זה את זה - עדותם בטלה.

בישראל . אין לי אלא ישראל, גרים נשים ועבדים מנין? תלמוד לומר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה .

אל שעריך . שומע אני שער (שנמצאו בו ושער) שנדונו בו! תלמוד לומר " שעריך " " שעריך " לגזרה שוה. נאמר כאן " שעריך " ונאמר להלן " שעריך " מה " שעריך " האמור להלן שער שנמצאו בו, ולא שער שנדונו בו; אף " שעריך " האמור כאן, שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו.

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


יד.

ההוא . ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

ההיא . ולא אנוסה ולא שוגגת ולא מוטעת.

וסקלתם באבנים . יכול באבנים מרובות? תלמוד לומר (ויקרא כח) באבן .

אי באבן, יכול באבן אחת? תלמוד לומר באבנים . אמור מעתה, לא מת בראשונה ימות בשניה.

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

טו.

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת . אין לי מת כסדר הזה [אלא זה] בלבד, מנין לרבות שאר המומתים? תלמוד לומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת .

טז.

מנין שלא ילמד עד חובה? תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד .

ומנין שלא ילמד תלמיד עליו חובה? תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד .

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יז.

יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, ויד כל העם באחרונה . (סנהדרין סה) מצוה בעדים להמיתו.

ומנין שאם לא מת ביד עדים, שימות ביד כל אדם? תלמוד לומר ויד כל העם באחרונה .

ובערת הרע מקרבך . בער עושה הרעות מישראל.

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יח.

כי יפלא . (מלמד ש) במופלא [שבב"ד] הכתוב מדבר.

ממך . זו עצה.

דבר . זו הלכה.

למשפט . זה הדין.

בין דם לדם . בין דם נידה לדם זיבה לדם יולדת.

בין דין לדין . בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות.

בין נגע לנגע . בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים.

דברי . אלו ערכין וחרמים והקדשות.

ריבות . זו השקאת סוטה ועריפת העגלה וטהרת מצורע.

בשעריך . זה לקט שכחה ופאה.

(וקמת, מיד).

יט.

וקמת . (בבית) [מבית] דין.

[ ועלית למקום ]. מכאן אמרו (סנהדרין סה) שלשה בתי דינים היו שם,

  • אחד על פתח הר הבית
  • ואחד על פתח העזרה
  • ואחד על לשכת הגזית.

באים לזו שעל פתח הר הבית. (אם שמעו) אמרו להם, ["כך דרשתי וכך דרשו חברי",] "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אומרים להם, ואם לאו באים לזה שעל פתח העזרה. ואומר "כך דרשתי וכך דרשו חברי", "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אמרו להם, ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין שבלשכת הגזית, שמשם תורה יוצאת לכל ישראל, שנאמר אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך בו .

וקמת ועלית . (סנהדרין סה וש"נ) מלמד שארץ ישראל גבוה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל.

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כ.

ובאת . לרבות בית דין שביבנה.

אל הכהנים הלוים . מצות בית דין שיהיו בו כהנים ולוים.

יכול (מצוה) אם אין בו, יהיה פסול? תלמוד לומר ואל השופט , אף על פי שאין בו כהנים ולוים - כשר.

כא.

אשר יהיה בימים ההם . (ר"ה כה וש"נ) אמר רבי יוסי הגלילי, וכי תעלה על דעתך, שאדם הולך אצל שופט שלא נמצא בימיו? אלא שופט שהוא כשר (ומוחזק) באותן הימים. היה קרוב ונתרחק - כשר. [דבר אחר, אין לך אלא שופט שבימיך.] וכן הוא אומר (קהלת ז) אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה .

ודרשת והגידו לך את דבר המשפט . אלו דקדוקי משפט.

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כב. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה'. על הוראת בית דין הגדול שבירושלים חייבים מיתה, ואין חייבים מיתה על הוראת בית דין שביבנה.

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כג.

על פי התורה אשר יורוך . על דברי תורה חייבים מיתה, ואין חייבים מיתה על דברי סופרים.

כד.

ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה . זו מצות עשה.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך . זו מצות לא תעשה.

ימין ושמאל . אפילו [נראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם.

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כה.

והאיש אשר יעשה בזדון . ולא שמע מפי בית דין מורה.

אשר יעשה . על מעשה הוא חייב ואינו חייב על הוראה.

בזדון . על הזדון הוא חייב ואינו חייב על השוגג.

לבלתי שמוע אל הכהן . ולא שומע מפי שומע.

כו.

אל הכהן העומד לשרת . מגיד הכתוב (סנהדרין פד) שאין שירות כשר אלא מעומד. הא אם ישב ועבד, עבודתו פסולה.

או אל השופט . זה שאמרנו, "אף על פי שאין בו כהנים ולוים כשר".

ומת האיש . (סנהדרין נב) סתם מיתה האמורה בתורה, בחנק.

ההוא . לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

ובערת הרע מישראל . בער עושה הרעות מישראל.

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כז.

כי תבוא אל הארץ . עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ.

אשר ה' א-להיך נותן לך . בזכותך.

וירשתה וישבתה בה . בשכר שתירש תשב.

כח.

ואמרת אשימה עלי מלך ככל וגו' . (סנהדרין נב) ר' נהוראי אומר, הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר, שנאמר (שמואל א ח) כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם .

אמר ר' יהודה, והלא מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו , ולמה נענשו בימי שמואל? מפני שהקדימו על ידם.

ככל הגוים אשר סביבותי . ר' נהוראי אומר, לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודת כוכבים, שנא' (שמואל א ח) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו .

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כט.

שום תשים . מת, מנה אחר תחתיו.

מלך . ולא מלכה.

אשר יבחר ה' א-להיך בו . (סנהדרין כ) על פי נביא.

בקרבך . ולא מחוץ לארץ.

אחיך . ולא אחרים.

ל.

תשים עליך מלך . והלא כבר נאמר . שום תשים עליך מלך , ומה תלמוד לומר תשים עליך מלך ? שתהא אימתו עליך. מכאן אמרו מלך, (סנהדרין כב) אין רוכבים על סוסו ואין משתמשים בשרביטו ואין רואים אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ.

דבר אחר, ( שום ) תשים עליך מלך , זו מצות עשה.

לא. תוכל לתת עליך איש נכרי . זו מצות לא תעשה.

איש נכרי [ אשר לא אחיך הוא ]. מכאן אמרו (יבמות מה), אין ממנים פרנס על הצבור [,עד שתהא אמו מישראל].

אשר לא אחיך הוא . [זה העבד]. (סוטה מא) כשהיה אגריפס מגיע לפסוק זה, היה בוכה עד שהיו גלגלי עיניו דומעות. והיו אומרים לו כל ישראל, "אל תירא אגריפס. אחינו אתה, אחינו אתה".

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לב.

רק לא ירבה לו סוסים . (סנהדרין כא) יכול לא ירבה למרכבתו ולא לפרשיו? תלמוד לומר לא ירבה לו , לו אין מרבה, אבל מרבה הוא למרכבתו ולפרשיו.

אם כן למה נאמר ( למען הרבות סוס ) [ סוסים ]? סוסים בטלים.

מנין אפילו סוס אחד והוא בטל? [תלמוד לומר סוס . ומנין כי] כדאי הוא שיחזיר את העם למצרים? תלמוד לומר לא ירבה לו סוסים ולא ישיב .

והלא דברים קל וחומר - ומה (מצוה) [מצרים] שהברית כרותה עליה (שלא יוסיפו לראותה עוד עד עולם) - עבירה מחזירתם לשם; שאר ארצות שאין הברית כרותה עליהם, על אחת כמה וכמה.

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לג.

ולא ירבה לו נשים . (סנהדרין כא) על י"ח.

ר' יהודה אומר, מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהיו מסירות את לבו, שנאמר ולא יסור לבבו .

ר' שמעון אומר, אפילו אחת והיא מסירה את לבו - לא ישאנה. אם כן למה נאמר לא ירבה לו נשים ? אפילו כאביגיל.

וכסף וזהב לא ירבה לו מאד . (סנהדרין כא) יכול אפי' ליתן לאפסניא (=לצבא) ? ת"ל לא ירבה לו , לו אינו מרבה, אבל מרבה הוא ליתן באפסניא.

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לד.

והיה כשבתו על כסא ממלכתו . אם עושה הוא כל האמור בענין, כדאי הוא שישב על כסא ממלכתו.

לה.

וכתב לו ( את משנה התורה הזאת על ספר ). (סנהדרין כא) לשמו. שלא יהא נאות בשל אבותיו.

משנה . אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מנין? תלמוד לומר לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת . אם כן למה נאמר " משנה תורה "? משום (סנהדרין כב) שעתידה להשתנות.

אחרים אומרים (סוטה מא), אין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד.

לו.

על ספר . ולא על לוח ולא על נייר, אלא יכתבנו על המגילה (שנאמר על ספר ).

מלפני הכהנים הלוים . [מן הספר שבעזרה].

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לז.

והיתה עמו . מכאן אמרו (סנהדרין כא), המלך יוצא למלחמה והיא עמו, יושב בדין והיא אצלו, מיסב והיא כנגדו (שנאמר והיתה עמו ).

וקרא בו כל ימי חייו . ימי חייו - הימים, כל ימי חייו - הלילות.

לח.

למען ילמד ליראה את ה' א-להיו . מלמד (שהמורא מביא לידי מקרא, מקרא מביא לידי תרגום, תרגום מביא לידי משנה, משנה מביא לידי תלמוד, תלמוד מביא לידי מעשה,מעשה מביא לידי יראה.) [שהתלמוד מביא לידי יראה, יראה מביא לידי שמירה שמירה מביא לידי מעשה]. לפי שמצינו ששוה הדיוט למלך בדברי תורה. יכול ישוה לו בדברים אחרים? ת"ל לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה [ לעשותם, לבלתי רום לבבו מאחיו ]. לדברי תורה שוה לו, ואין שוה לו לדברים אחרים.

מכאן אמרו, (סנהדרין כ) "מלך פורץ לעשות לו דרך, ואין ממחים בידו; להרחיב לו אסרטיאות, ואין ממחים בידו". (סנהדרין כ וש"נ) דרך המלך אין לו שיעור, וכל העם בוזזים ונותנים לפניו, והוא נוטל חלק בראש.

לבלתי רום לבבו מאחיו . ולא משל (הקדש) [הקודם].

ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל . שלא יסור מן המצוה ימין ושמאל.

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לט.

למען יאריך ימים על ממלכתו . אם עושה הוא מה שכתוב בענין, כדאי הוא שיאריך ימים על ממלכתו.

הוא ובניו . (הוריות יא) שאם מת, בנו עומד תחתיו. ואין לי אלא זה בלבד, מנין לכל פרנסי ישראל, שבניהם עומדים תחתיהם? תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל . כל זמן שהם בקרב ישראל - בנו עומד תחתיו.

ר' חנינא בן גמלא אומר, הרי הוא אומר (מלכים א ג) וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד . על מה שלא התניתי בתורה (ליתן לך) - נתתי לך, על מה שהתניתי, לא אתן לך אלא אם כן עשית. וכה"א (מלכים א ט) ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב וביושר, לעשות ככל אשר צויתיך, חוקי ומשפטי תשמור, והארכתי את ימיך .


ראו גם: התורה והמצוה על דברים יז - פירוש מלבי"ם על הספרי.

קיצור דרך: mdrjhlka-dm-17