תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) מתוך

תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי״ד–1953

תקנות בדבר מוסדות חינוך מוכרים

ק״ת תשי״ד, 104; תשט״ז, 786; תשכ״ג, 1966; תשל״ז, 45; תשמ״א, 435; תשס״ח, 388; תש״ע, 296, 1003, 1070; תשע״ג, 109; תשע״ד, 1619; תשפ״ב, 3964; תשפ״ג, 26.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 34 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, אני מתקין תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק ראשון: פרשנות

פרק שני: הכרזה

פרק שלישי: הנהלת מוסד מוכר ופיקוח עליו

פרק רביעי: תמיכת המדינה

פרק חמישי: הוראות שונות

תוספת: דיווח שנתי של מנהל מוסד חינוך

פרק ראשון: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשכ״ג, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ד, תשפ״ב]

בתקנות אלה –

”בעל מוסד“ – בעל מוסד מוכר, ובאין בעל – התומך במוסד מוכר או הממנה את מנהלו או המכוון את פעולותיו, ובאין אדם כאמור – מנהל המוסד;

”גן ילדים“ – מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בגילים 3 עד 6;

”הגירה וארץ מצוקה“ – ניקוד להורים ולתלמיד שלא נולדו בישראל או המהגרים או המגיעים מארץ מצוקה, לפי מדד ההתפתחות האנושית של ארגון האומות המאוחדות;

”הכרזה“ – הכרזה על מוסד חינוך לא רשמי כמוסד מוכר לפי חוק החינוך ולפי חוק הלימוד;

”חוק החינוך“ – חוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953;

”חוק חינוך מיוחד“ – חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988;

”חוק הלימוד“ – חוק לימוד חובה, תש״ט–1949;

”חוק הפיקוח“ – חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969;

”חוק זכויות התלמיד“ – חוק זכויות התלמיד, התשס״א–2000

”חטיבה עליונה“ – מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט׳ עד י״ב, או בכיתות י׳ עד י״ב;

”חטיבת ביניים לא רשמית“ – מוסד חינוך, למעט מוסד לחינוך מיוחד, שלומדים בו תלמידים רק בכיתות ז׳ עד ט׳, שהוכר כחטיבת ביניים מוכרת כמשמעותה בצו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), התשל״ח–1978;

”כיתה לחינוך מיוחד“ – כיתה במוסד לחינוך רגיל שניתנים בה שירותי חינוך מיוחדים, כמשמעותם בחוק חינוך מיוחד;

”מדד טיפוח מוסדי“ – ממוצע הדירוג החברתי־כלכלי של כלל התלמידים הלומדים והמדווחים במוסד חינוך, שקבע משרד החינוך לפי המשתנים האלה: השכלת ההורים, חציון רמת ההכנסה לנפש במשפחה במוסד, פריפריאליות בית הספר ושילוב של הגירה וארץ מצוקה;

”מדד טיפוח רשותי“ – הממוצע המשוקלל של מדד הטיפוח המוסדי של כלל מוסדות החינוך בתחום רשות חינוך מקומית;

”מוסד חינוך יסודי“ – מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות א׳ עד ו׳, כולן או מקצתן, או בכיתות א׳ עד ח׳ או בכיתות א׳ עד ט׳;

”מוסד לחינוך מיוחד“ – כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד;

”מוסד לחינוך רגיל“ – כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד;

”מוסד מוכר“ – מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק הלימוד ושאינו מוסד חינוך רשמי;

”מנהל מוסד“ – עובד הוראה שעיקר עיסוקו בניהול ההוראה והחינוך במוסד מוכר, לרבות ממלא מקומו;

”מפקח“ – אדם שנתמנה על ידי המנהל הכללי של משרד החיבור והתרבות להיות מפקח לעניו תקנות אלה;

”מנהל המחוז“, ”מנהל אגף החינוך הדתי“, ”המפקח על החינוך הדתי במחוז“,”תקן“, ”מצבה“ כמשמעותם בתקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי״ז–1956;

”עובד הוראה“ – מי שעוסק במוסד חינוך ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך;

”עובד שירות ומינהל“ – מי שעוסק בבית ספר ואינו עובד הוראה;

”פריפריאליות בית הספר“ – שילוב של שני אלה:

(1)

מרחק נסיעה מהיישוב שבו פועל מוסד החינוך ליישוב תל־אביב־יפו;

(2)

צפיפות אוכלוסייה ברדיוס נסיעה של 20 קילומטרים ממרכז היישוב;

לעניין זה, צפיפות האוכלוסייה תיבחן לפי אחד מאלה, בהתאם לסוג העניין:

(א)

במוסד חינוך המיועד לאוכלוסייה היהודית – לפי צפיפות האוכלוסייה היהודית;

(ב)

במוסד חינוך המיועד לאוכלוסייה שאינה כאמור בפסקת משנה (א) – לפי צפיפות כלל אוכלוסייה זו;

”התכנית החדשה“ – תכנית ”אופק חדש“, שנקבעה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים מיום כ״ח בכסלו התשס״ט (25 בדצמבר 2008), לרבות תיקוניו והתוספות שנוספו לו מזמן לזמן;

”תכנית היסוד“ – מספר השעות לפי המקצועות שהן חובה על כל מוסד חינוך;

”תקן הבסיס“ – השתתפות המדינה בקיום מוסד חינוך רשמי בכל התחומים האלה:

(1)

התקצוב הניתן בעבור שעות אורך, שהן מספר השעות המזערי שלומדים תלמידים בכיתתם, כפי שמורה המשרד מזמן לזמן, בצירוף התקצוב הניתן למוסדות חינוך רשמיים שאינם משתתפים בתכנית החדשה, ובלא התוספות הניתנות למוסדות רשמיים בלבד – לרבות לפי דבר חקיקה, תוספת בשל מדד הטיפוח או גודל הכיתה, או תוספות בשל תכניות מיוחדות;

(2)

עלות אגרת שכפול, חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות;

(3)

שירותים נלווים – מזכיר ושרת;

”תקנות העברה“ – תקנות חינוך ממלכתי (העברה), התשי״ט–1959;

”תקנות הרישום“ – תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959;

שאר המונחים, במידה שאינם מצויים בחוק החינוך, פירושם כמשמעותם בחוק הלימוד.

פרק שני: הכרזה

2.

בקשה להכרזה [תיקון: תשט״ז, תשל״ז, תשפ״ב]

בקשה להכרה תוגש בכתב ובחתימת בעלו ומנהלו של מוסד החינוך ותכלול פרטים אלה:

(1)

שם המוסד ומענו;

(2)

שם מנהלו, מענו, פרטי השכלתו ונסיונו המקצועי;

(3)

רשימת עובדי ההוראה במוסד ועובדי השירות והמינהל במוסד, ומענו, פרטי השכלתו וניסיונו המקצועי, של כל אחד מהם;

(4)

רשימת הרוצים להיות תלמידים בכל כיתה וכן גיליהם ומען הוריהם בצירוף הצהרת ההורים שברצונם שבניהם ילמדו באותו מוסד לאחר שיוכר;

(5)

תכנית הבנין של המוסד, לרבות המקרקעין שברשותו או בתחומו;

(6)

תכנית הלימודים, לרבות פעולות החינוך ושאר הפעולות שמחוץ לתבנית הלימודים;

(7)

שפת ההוראה;

(8)

דין וחשבון ההכנסות וההוצאות לשנת הלימודים האחרונה או הצעת תקציב אם היה המוסד חדש.

3.

תנאי ההכרזה [תיקון: תשל״ז, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה:

(1)

על המוסד ניתן רשיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ״ט–1969, או לפי פקודת החינוך, לפי הענין;

(1א)

המוסד מקיים את תכנית היסוד לפי האמור בתקנה זו;

(2)

הלימודים הנוספים על תכנית היסוד אושרו על ידי השר;

(2א)

מספר התלמידים הצפוי בכל כיתה הוא לפי השיעור הנהוג במוסדות חינוך רשמיים;

(2ב)

משך השיעורים, ההפסקות ויום הלימודים, הם לפי הנהוג במוסדות חינוך רשמיים;

(3)

ימי הלימודים בחטיבת ביניים לא רשמית ובחטיבה עליונה הם לא יותר מ־220 לשנה ולא פחות מ־175 לשנה, ובגן ילדים ובמוסד חינוך יסודי הם לא יותר מ־240 לשנה ולא פחות מ־185 לשנה, ובלבד שבמוסדות שבהם מקבלים התלמידים שיכון וכלכלה נוסף על החינוך היסודי, יהיו ימי הלימוד כפי שיאשר השר לגבי אותו מוסד;

(3א)

מספר שעות הלימוד לאורך יום בשבוע לימודים במוסד יהיה כמפורט להלן, לפי סוג המוסד:

(א)

במוסד חינוך יסודי שאינו מוסד לחינוך מיוחד – לא יפחת מ־29 שעות שבועיות בכיתות א׳ עד ב׳, מ־31 שעות שבועיות בכיתות ג׳ עד ד׳ ומ־32 שעות שבועיות בכיתות ה׳ ומעלה;

(ב)

בחטיבת ביניים לא רשמית – לא יפחת מ־36 שעות שבועיות בממוצע, לכל שנת לימודים;

(ג)

בכיתת לימוד בחטיבה עליונה שאינה מוסד לחינוך מיוחד – לא יפחת מ־34 שעות שבועיות בממוצע לכל שנת לימודים;

(ד)

במוסד לחינוך מיוחד – כפי שנקבע בחוזר מנכ״ל כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד;

(3ב)

בעל המוסד יוודא את עמידת המוסד בקיום מספר שעות הלימוד במוסד כאמור בפסקה (3א);

(4)

המוסד מקיים חופשות חגים כפי שאישר השר;

(5)

השכלת המנהל וחבר עובדי ההוראה במוסד אינה פחותה מהרמה שאישר השר למוסדות מוכרים;

(6)

משכורות מנהל המוסד, עובדי ההוראה ועובדי השירות והמינהל במוסד, לפי השיעורים והכללים שהיו נהוגים במוסדות חינוך רשמיים שאינם כלולים בתוכנית החדשה, ובמוסדות חינוך בחטיבה העליונה – לפי ההסכמים הקיבוציים החלים על כלל מוסדות החינוך בחטיבה העליונה המצויים בבעלות של רשות חינוך מקומית, ובמוסד לחינוך מיוחד, למעט כיתה לחינוך מיוחד – לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים לחינוך מיוחד הכלולים בתוכנית החדשה;

(7)

תנאי השיכון, הציוד והתנאים הסניטאריים במוסד מניחים את דעת השר;

(8)

לא קיימת בו הפליית תלמידים כמשמעותה בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, לרבות בהליך קבלתם;

(9)

בעל המוסד העמיד חשבון בנק נפרד של המוסד שאליו יופקדו כספי תשלומים שהתקבלו מהורים בעד תלמידי אותו מוסד (להלן – חשבון לתשלומי הורים), וניהל אותו בהתאם להוראות תקנה 9ה, ולעניין חטיבת ביניים לא רשמית וחטיבה עליונה – בהתאם להוראות תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים), התשס״ה–2004;

(10)

בעל המוסד ומנהל המוסד מקיימים את הוראות הדין לעניין שמירה על הפרטיות, אבטחת מידע וסייבר.

(א1)

נתקיימו התנאים בתקנת משנה (א), וראה השר כי הכרזה עלולה לפגוע במערכת החינוך הממלכתית, רשאי השר שלא להכריז על המוסד כמוסד מוכר; לצורך כך רשאי השר לשקול כל שיקול שלדעת השר נוגע לעניין, ובין השאר, שיקולים חינוכיים וכלכליים, לרבות אלה:

(1)

סגירה צפויה של כיתות, מוסד חינוך או מוסדות חינוך במערכת החינוך הממלכתית;

(2)

פגיעה צפויה במספר התלמידים או בשיעורם במערכת החינוך הממלכתית;

(3)

פגיעה צפויה בהרכב האינטגרטיבי, של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית; בפסקה זו, ”הרכב אינטגרטיבי“, משמעו הרכב התלמידים בכיתת הלימוד באופן המשלב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות–כלכליות מגוונות;

(ב)

מוסד מוכר שמתכוונים להנהיג בו תכנית לימודים לשם ניסוי רשאי השר לפטרו מן התנאים שפורטו בתקנה זו, כולם או מקצתם.

(ג)

תכנית היסוד במוסד מוכר תהווה 75% מכלל שעות הלימודים במוסד חינוך רשמי, אולם השר רשאי לאשר אחוזים שונים מאלה, ובלבד שתלמידי המוסד יגיעו לפי מבחנים ומבדקים לרמת ההישגים הנהוגה במוסד חינוך רשמי.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (א)(6) רשאי השר להכיר במוסד אף אם משכורות המורים והעובדים במוסד אינן לפי הכללים האמורים בה, אם המוסד מקיים תכנית הבראה שאושרה מראש ובכתב בידי משרד החינוך ושלדעת חשב המשרד התכנית מחייבת הפחתה בשכר העובדים, ובלבד שההפחתה תהיה מידתית ובהתאם לרכיבי השכר הקודם, וכן לפי נתוני העובדים והעסקתם קודם ההפחתה.

3א.

כוחה של הכרה [תיקון: תשל״ז]

הכרה שלא פורשו בה כיתות לדרגותיהן היא הכרה בכיתות א׳ עד ו׳.

4.

הודעה על הכרזה

הכריז השר על מוסד חינוך כמוסד מוכר, יודיע על כך לבעל המוסדו למנהל וכן לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא אותו מוסד.

פרק שלישי: הנהלת מוסד מוכר ופיקוח עליו

5.

חובותיהם של מנהל מוסד ושל מוריו [תיקון: תשל״ז]

(א)

מנהל מוסד חייב למסור למפקח הממונה על המוסד את כל הידיעות שיבקש ולאפשר לו לפקח במוסדו בהתאם לתקנות אלה. מנהל מוסד ימלא בדייקנות את הוראות המפקח בדבר יומנים של ביקורי התלמידים והמצאת העתקים מהם למנהל המחוז.

(ב)

מנהל מוסד ומוריו חייבים לשתף פעולה עם המפקח הממונה על המוסד, להתחשב בעצותיו ולהישמע להוראותיו.

(ג)

מנהל מוסד או בעליו חייב להגיש למנהל המחוז בסוף כל שנת הלימודים דין וחשבון על ההוצאות וההכנסות של המוסד לשנת הלימודים החולפת ולהודיע לו על השינויים בתכנית הלימודים.

6.

סמכויות המפקח [תיקון: תשל״ז, תשמ״א]

(א)

מנהל המחוז יודיע לבעל מוסד ולמנהלו את שם המפקח הממונה על המוסד. בעל מוסד רשאי לבקש כי המוסד יהיה בפיקוח אגף החינוך הדתי; הסכים מנהל אגף החינוך הדתי להענות לבקשה, יודיע מנהל המחוז לבעל המוסד ולמנהלו את שם המפקח לאחר שקיבל לכך את הסכמת המפקח על החינוך הדתי במחוז.

(ב)

מפקח רשאי לבקר בכל שיעור ובכל כיתה של מוסד העומד בפיקוחו.

7.

פסילת מנהל, מורה או עובד

(א)

לא יתמנה אדם מנהל מוסד או מורה אם נפסל על ידי השר מטעמים פדגוגיים.

(ב)

נתמנה אדם מנהל או מורה ומצא בו השר פסול לאחר המינוי, ינהג כך:

(1)

היה הפסול מטעמים פדגוגיים, יודיע לבעל המוסד שעליו להפסיק עבודת אותו מנהל או מורה לאתר תום אותה שנת הלימודים;

(2)

היה הפסול מחמת התנהגות הנוגדת את המוסר או את הנוהג המקובל לגבי תפקידיהם, יחקור השר בדבר ויתן לאותו מנהל או מורה הזדמנות להשמיע את דבריו להאשמות שהובאו נגדו; מצא השר כי ההאשמות מבוססות, יודיע לבעל המוסד בי עליו לפטר את המנהל או את המורה תוך 30 יום מיום מתן ההודעה או כתום שנת הלימודים, הכל כפי שיורה השר.

(ג)

לא יכהן אדם כעובד במוסד מוכר אם פסל אותו השר מהטעמים המפורטים בתקנת משנה (ב)(2).

פרק רביעי: תמיכת המדינה

8.

בקשה לתמיכת המדינה [תיקון: תשס״ח]

(א)

רצה בעל מוסד בתמיכת המדינה יצרף לבקשתו לשר את הצעת התקציב של המוסד לשנת הלימודים הבאה ויכלול בה פרטים מלאים ונכונים על התקן, המצבה ומשכורות המורים ועל הוצאות המוסד לשירותים ולבנינים וכן פרטים ומסמכים להוכחת עמידתו בתנאים המפורטים בתקנה 9.

(ב)

היה המוסד אחד המוסדות המקבלים תמיכת המדינה יגיש בעליו את הבקשה ארבעה חדשים לפני ראשית שנת הלימודים; היה המוסד אחד המוסדות שעדיין לא קיבלו את תמיכת המדינה תוגש הבקשה ששה חדשים לפני ראשית שנת התקציב.

(ג)

הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על בקשות לתמיכת המדינה בשנת הלימודים תשי״ד.

9.

תנאים להשתתפות המדינה בתקציבי שעות לימוד [תיקון: תשכ״ג, תשל״ז, תשס״ח, תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ד, תשפ״ב]

(א)

המדינה תשתתף בתקציב שעות הלימוד של מוסד מוכר (להלן – השתתפות המדינה) בהתאם להוראות אלה:

(1)

השתתפות המדינה תינתן למוסד שמתקיימים בו כל אלה:

(א)

הוא עומד בכל התנאים המפורטים בתקנה 3, ובכלל זה לימוד תוכנית היסוד;

(ב)

רשומים ולומדים בו תלמידים כדין לפי תקנות הרישום ותקנות העברה;

(ג)

מוסד החינוך מדווח למשרד החינוך באופן מלא על התלמידים הלומדים בו;

(2)

השתתפות המדינה תהיה בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מוסד מוכר שהגיש בקשה לתמיכת המדינה ומתקיימים בו אחד או יותר מהתנאים המפורטים להלן, יהיה שיעור השתתפות המדינה כמפורט בתקנת משנה (ג), לפי העניין:

(1)

מדד הטיפוח המוסדי של אותו מוסד קטן ממדד הטיפוח הרשותי, והיחס בין פיזור מדד הטיפוח המוסדי לפיזור מדד הטיפוח הרשותי קטן ביותר מחצי סטיית תקן מיחס ממוצע זה בארץ; הממוצעים האמורים ייערכו בידי משרד החינוך, והממוצע הרשותי יפורסם באתר האינטרנט שלו;

(2)

מדד הטיפוח המוסדי אינו קטן ביותר מחצי סטיית תקן ממדד הטיפוח הרשותי בתחום רשות החינוך המקומית שבה מצוי מוסד החינוך; המדדים האמורים ייערכו בידי משרד החינוך, ומדד הטיפוח הרשותי יפורסם באתר האינטרנט שלו.

(ב1)

(בוטלה).

(ג)

השתתפות המדינה תהיה יחסית להשתתפותה מתקן הבסיס של מוסד מוכר רשמי דומה בשיעורים שלהלן:

(1)

לגבי מוסד מוכר שמתקיים בו תנאי אחד בלבד מהתנאים שבתקנת משנה (ב) – 70%.

(2)

לגבי מוסד מוכר שמתקיימים בו שני התנאים שבתקנת משנה (ב) – 65%.

(3)

לגבי מוסד מוכר, שלא החזיק ברישיון מכוח חוק הפיקוח בשנת הלימודים הקודמת – 65%.

(ד)

חדל להתקיים או התקיים במוסד חינוך תנאי מהתנאים שבמילוים הותנתה השתתפות המדינה בשיעור המרבי לפי תקנת משנה (ב), ישתנה שיעור השתתפות המדינה בשנת הלימודים הבאה בהתאם לאמור בתקנות משנה (א)(2) ו־(ג).

(ה)

מצא המנהל הכללי של משרד החינוך כי מוסד חינוך נוקט מדיניות הרחקת תלמידים לצמיתות בשל הישגים לימודיים, הנוגדת את סעיף 12ב לחוק הלימוד, תישלח התראה בכתב לבעל המוסד ואם לא תוקן האמור בתוך 30 ימים, יופחת שיעור ההשתתפות שמוסד החינוך זכאי לו לפי תקנות אלה ב־5% נוספים.

(ו)

תקנה זו תחול על כיתות א׳ עד ט׳.

9א.

דין וחשבון כספי [תיקון: תשל״ז]

מוסד המקבל תמיכת המדינה יגיש, בכל עת שדרש זאת מנהל המחוז, דין וחשבון כספי.

9ב.

אי־מתן תמיכה או ביטולה [תיקון: תשע״ג]

ראה השר כי במוסד חינוך מתקיים האמור בתקנת משנה 3(א1) רשאי הוא להורות שמשרד החינוך לא ישתתף בתקציבו של אותו מוסד חינוך.

9ג.

השתתפות נוספת בקיום מוסדות חינוך [תיקון: תשע״ד, תשפ״ב]

על אף האמור בתקנה 9, רשאי השר להשתתף בקיום מוסדות מוכרים שאינם רשמיים בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שמוסדות בעלי מאפיינים דומים יזכו להשתתפות בשיעור זהה –

(1)

עד 75% משיעור ההשתתפות במוסדות רשמיים דומים – במוסדות שבהם טווחי הכיתות א׳ עד ו׳, א׳ עד ח׳, א׳ עד ט׳, ז׳ עד ח׳ ו־ז׳ עד ט׳, בתחומים שלהלן:

(1)

ספרן, רכז חברתי ועובד סיוע;

(2)

רכז ביטחון;

(2)

(נמחקה).

9ג1.

[תיקון: תשפ״ב]

(פקעה).

9ד.

הפחתת שיעור ההשתתפות [תיקון: תשע״ד, תשפ״ב]

ראה השר כי במוסד מוכר נגבה שכר לימוד העולה על שכר הלימוד שאישר המנהל הכללי של משרד החינוך לפי סעיף 28(ג) לחוק הפיקוח, ועולה על התשלומים והחזר ההוצאות שנקבעו מכוח סעיף 6(ד) לחוק הלימוד, או שנגבים תשלומים בעד שירותים או אספקה שאינם מאושרים, לפי סעיף 28(ג) לחוק הפיקוח, רשאי הוא להורות על הפחתת שיעור ההשתתפות בתקציבו של אותו מוסד חינוך, ורשאי הוא להורות שמשרד החינוך לא ישתתף בתקציבו של אותו מוסד חינוך.

9ה.

חשבון לתשלומי הורים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בעל מוסד או בעל מוסד המבקש להיות מוסד מוכר, שהוא גן ילדים או מוסד חינוך יסודי, ימסור לכל מנהל מוסד חינוך שבבעלותו, לא יאוחר מיום 1 באוגוסט בכל שנה, את פרטי החשבון לתשלומי הורים שהעמיד בעבור אותו מוסד לפי תקנה 3(א)(9) (בתקנה זו – חשבון לתשלומי הורים).

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), במוסד חינוך שהוא גן ילדים, יהיה רשאי בעל המוסד או בעל מוסד המבקש להיות מוסד מוכר המחזיק במספר גני ילדים, לקבוע כי לגבי מספר גני ילדים יינתנו פרטי אותו חשבון לתשלומי הורים, ובלבד שמספר גני הילדים אינו עולה על 6 ומתנהלת מערכת חשבונאית נפרדת לגבי כל גן ילדים.

(ג)

בעל מוסד או בעל מוסד המבקש להיות מוסד מוכר, יסמיך מטעמו את מנהל מוסד החינוך ואדם נוסף המועסק על ידו, לניהול כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידים באותו מוסד, לגבי חשבון לתשלומי הורים (להלן – מורשי חתימה).

(ד)

חשבון לתשלומי הורים יוגבל באופן שלא יהיה ניתן למשוך ממנו משיכת יתר.

(ה)

בעל מוסד או בעל מוסד המבקש להיות מוסד מוכר לא יעמיד את החשבון לתשלומי הורים כערובה לחיובים אחרים.

(ו)

בעל מוסד או בעל מוסד המבקש להיות מוסד מוכר, יממן את עלות העמלות הבנקאיות ודמי הניהול השונים הדרושים לקיומו של החשבון לתשלומי הורים, לרבות עלויות של סליקה ושל גבייה, באמצעי תשלום שונים.

(ז)

כל משיכת כספים מהחשבון לתשלומי הורים תחויב בחתימת שני מורשי החתימה כמשמעותם בתקנת משנה (ג).

(ח)

מנהל מוסד חינוך יחזיר כספים שנותרו בחשבון לתשלומי הורים בתום שנת הלימודים, לתלמידים שמהם נגבו, עד יום 31 באוגוסט בכל שנה; המקבל תשלומים שהוחזרו לפי תקנה זו יאשר בחתימתו את דבר קבלתם.

(ט)

על אף האמור בתקנת משנה (ח), מנהל מוסד חינוך רשאי, לאחר היוועצות בוועד ההורים במוסד, ובהעדרו – בהיוועצות בנציגות הורי התלמידים, לנכות את הכספים שנותרו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, ובלבד שמנהל מוסד החינוך, או מי מטעמו, שלח הודעה לתלמיד על אודות פירוט התשלומים לשנה הבאה ועל הניכוי האמור.

(י)

בעל מוסד או מנהל מוסד חינוך ידווח לוועד ההורים במוסד, ואם אין ועד הורים – להורי התלמידים במוסד החינוך, בתום כל שנת לימודים, ולא יאוחר מיום 30 בספטמבר, על פי הדיווח כמפורט בתוספת, לרבות כל סכום חריג; בתקנת משנה זאת, ”סכום חריג“ – סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים.

(יא)

בעל מוסד יעמיד לרשות המוסד תוכנה ממוחשבת ייעודית לניהול חשבון לתשלומי ההורים; התוכנה תאפשר מעקב וניהול מפורט של חשבון תשלומי ההורים וכן תאפשר להפיק דוחות חשבונאיים, ובכלל זה מאזנים וכרטסות.

(יב)

בעל מוסד או מנהל מוסד חינוך חייב לתת למפקח או למי מטעמו, לפי דרישתו מזמן לזמן, העתק מהדיווח שהוגש בהתאם לתקנת משנה (י) וכל אסמכתה המעידה על ניהול והוצאה של התשלומים לגבי שנת לימודים המתקיימת באותה עת, וכן לגבי כל אחת מחמש שנות הלימודים שקדמו לה.

(יג)

בעל המוסד ידווח למפקח על ליקויים שימצא לגבי אופן ניהול כספי התשלומים.

(יד)

בעל מוסד או מנהל מוסד חינוך יאפשר, בכל עת, לוועד ההורים, ואם אין ועד הורים – לנציגות ההורים במוסד, לעיין במסמכי החשבון לתשלומי הורים ובכל המסמכים המפרטים את התשלומים והתקבולים.