חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי״ד–1953


ק״ת תשי״ד, 104; תשט״ז, 786; תשכ״ג, 1966; תשל״ז, 45; תשמ״א, 435; תשס״ח, 388; תש״ע, 296; תש״ע־2, 1003; תש״ע־3, 1070; תשע״ג, 109; תשע״ד, 1619.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 34 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק ראשון: פרשנות

1.
הגדרות [תיקון: תשכ״ג, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ד]
בתקנות אלה –
”חוק החינוך“ – חוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953;
”חוק הלימוד“ – חוק לימוד חובה, תש״ט–1949;
”מוסד מוכר“ – מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק הלימוד ושאינו מוסד חינוך רשמי;
”מנהל מוסד“, לרבות ממלא מקומו ובאין מנהל – מרכז המוסד;
”בעל מוסד“ פירושו – בעל מוסד מוכר ובאין בעל – התומך במוסד מוכר או הממנה את מנהלו או המכוון את פעולותיו ובאין אדם כאמור – מנהל מוסד;
”הכרזה“ – הכרזה על מוסד חינוך לא רשמי כמוסד מוכר לפי חוק החינוך ולפי חוק הלימוד;
”מפקח“ – אדם שנתמנה על ידי המנהל הכללי של משרד החיבור והתרבות להיות מפקח לעניו תקנות אלה;
”מנהל המחוז“, ”מנהל אגף החינוך הדתי“, ”המפקח על החינוך הדתי במחוז“,"תקן", ”מצבה“ כמשמעותם בתקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי״ז–1956;
”התכנית החדשה“ – תכנית ”אופק חדש“, שנקבעה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים מיום כ״ח בכסלו התשס״ט (25 בדצמבר 2008), לרבות תיקוניו והתוספות שנוספו לו מזמן לזמן;
”תכנית היסוד“ – מספר השעות לפי המקצועות שהן חובה על כל מוסד חינוך;
”תקן הבסיס“ – השתתפות המדינה בקיום מוסד חינוך רשמי בכל התחומים האלה:
(1)
התקצוב הניתן בעבור שעות אורך, שהן מספר השעות המזערי שלומדים תלמידים בכיתתם, כפי שמורה המשרד מזמן לזמן, בצירוף התקצוב הניתן למוסדות חינוך רשמיים שאינם משתתפים בתכנית החדשה, ובלא התוספות הניתנות למוסדות רשמיים בלבד – לרבות לפי דבר חקיקה, תוספת בשל מדד הטיפוח או גודל הכיתה, או תוספות בשל תכניות מיוחדות;
(2)
עלות אגרת שכפול, חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות;
(3)
שירותים נלווים – מזכיר ושרת;
שאר המונחים, במידה שאינם מצויים בחוק החינוך, פירושם כמשמעותם בחוק הלימוד.

פרק שני: הכרזה

2.
בקשה להכרזה [תיקון: תשט״ז, תשל״ז]
בקשה להכרה תוגש בכתב ובחתימת בעלו ומנהלו של המוסד ותכלול פרטים אלה:
(1)
שם המוסד ומענו;
(2)
שם מנהלו, מענו, פרטי השכלתו ונסיונו המקצועי;
(3)
רשימת מורי המוסד ועובדיו, מעניהם, פרטי השכלתו ונסיונו המקצועי של כל אחד מהם;
(4)
רשימת הרוצים להיות תלמידים בכל כיתה וכן גיליהם ומען הוריהם בצירוף הצהרת ההורים שברצונם שבניהם ילמדו באותו מוסד לאחר שיוכר;
(5)
תכנית הבנין של המוסד, לרבות המקרקעין שברשותו או בתחומו;
(6)
תכנית הלימודים, לרבות פעולות החינוך ושאר הפעולות שמחוץ לתבנית הלימודים;
(7)
שפת ההוראה;
(8)
דין וחשבון ההכנסות וההוצאות לשנת הלימודים האחרונה או הצעת תקציב אם היה המוסד חדש.
3.
תנאי ההכרזה [תיקון: תשל״ז, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ד]
(א)
מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה:
(1)
על המוסד ניתן רשיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ״ט–1969, או לפי [פקודת החינוך]], לפי הענין;
(1א)
המוסד מקיים את תכנית היסוד לפי האמור בתקנה זו;
(2)
הלימודים הנוספים על תכנית היסוד אושרו על ידי השר;
(2א)
מספר התלמידים הצפוי בכל כיתה הוא לפי השיעור הנהוג במוסדות חינוך רשמיים.
(3)
ימי הלימודים אינם יותר מ־260 לשנה ולא פחות מ־180 לשנה, ובלבד שבמוסדות חינוך לנערים עובדים, במוסדות חינוך לקשי חינוך ולבעלי מום, ובמוסדות שבהם מקבלים התלמידים שיכון וכלכלה נוסף על החינוך היסודי, יהיו ימי הלימוד כפי שיאשר השר;
(4)
המוסד מקיים חופשות חגים כפי שאישר השר;
(5)
השכלת המנהל וחבר המורים והגננות במוסד אינה פחותה מהרמה שאישר השר למוסדות מוכרים;
(6)
משכורות המורים והעובדים במוסד הוא לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים שאינם כלולים בתכנית החדשה, ובמוסדות חינוך על־יסודי – לפי ההסכמים הקיבוציים החלים על מוסדות חינוך על־יסודי, המצויים בבעלות של רשות חינוך מקומית;
(7)
תנאי השיכון, הציוד והתנאים הסניטאריים במוסד מניחים את דעת השר.
(א1)
נתקיימו התנאים בתקנת משנה (א), וראה השר כי הכרזה עלולה לפגוע במערכת החינוך הממלכתית, רשאי השר שלא להכריז על המוסד כמוסד מוכר; לצורך כך רשאי השר לשקול כל שיקול שלדעת השר נוגע לעניין, ובין השאר, שיקולים חינוכיים וכלכליים, לרבות אלה:
(1)
סגירה צפויה של כיתות, מוסד חינוך או מוסדות חינוך במערכת החינוך הממלכתית;
(2)
פגיעה צפויה במספר התלמידים או בשיעורם במערכת החינוך הממלכתית;
(3)
פגיעה צפויה בהרכב האינטגרטיבי, של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית; בפסקה זו, ”הרכב אינטגרטיבי“, משמעו הרכב התלמידים בכיתת הלימוד באופן המשלב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות–כלכליות מגוונות;
(ב)
מוסד מוכר שמתכוונים להנהיג בו תכנית לימודים לשם ניסוי רשאי השר לפטרו מן התנאים שפורטו בתקנה זו, כולם או מקצתם.
(ג)
תכנית היסוד במוסד מוכר תהווה 75% מכלל שעות הלימודים במוסד חינוך רשמי, אולם השר רשאי לאשר אחוזים שונים מאלה, ובלבד שתלמידי המוסד יגיעו לפי מבחנים ומבדקים לרמת ההישגים הנהוגה במוסד חינוך רשמי.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(6) רשאי השר להכיר במוסד אף אם משכורות המורים והעובדים במוסד אינן לפי הכללים האמורים בה, אם המוסד מקיים תכנית הבראה שאושרה מראש ובכתב בידי משרד החינוך ושלדעת חשב המשרד התכנית מחייבת הפחתה בשכר העובדים, ובלבד שההפחתה תהיה מידתית ובהתאם לרכיבי השכר הקודם, וכן לפי נתוני העובדים והעסקתם קודם ההפחתה.
כוחה של הכרה [תיקון: תשל״ז]
הכרה של פורשו בה כיתות לדרגותיהן היא הכרה בכיתות א׳ עד ו׳.
4.
הודעה על הכרזה
הכריז השר על מוסד חינוך כמוסד מוכר, יודיע על כך לבעל המוסדו למנהל ווכן לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא אותו מוסד.

פרק שלישי: הנהלת מוסד מוכר ופיקוח עליו

5.
חובותיהם של מנהל מוסד ושל מוריו [תיקון: תשל״ז]
(א)
מנהל מוסד חייב למסור למפקח הממונה על המוסד את כל הידיעות שיבקש ולאפשר לו לפקח במוסדו בהתאם לתקנות אלה. מנהל מוסד ימלא בדייקנות את הוראות המפקח בדבר יומנים של ביקורי התלמידים והמצאת העתקים מהם למנהל המחוז.
(ב)
מנהל מוסד ומוריו חייבים לשתף פעולה עם המפקח הממונה על המוסד, להתחשב בעצותיו ולהישמע להוראותיו.
(ג)
מנהל מוסד או בעליו חייב להגיש למנהל המחוז בסוף כל שנת הלימודים דין וחשבון על ההוצאות וההכנסות של המוסד לשנת הלימודים החולפת ולהודיע לו על השינויים בתכנית הלימודים.
6.
סמכויות המפקח [תיקון: תשל״ז, תשמ״א]
(א)
מנהל המחוז יודיע לבעל מוסד ולמנהלו את שם המפקח הממונה על המוסד. בעל מוסד רשאי לבקש כי המוסד יהיה בפיקוח אגף החינוך הדתי; הסכים מנהל אגף החינוך הדתי להענות לבקשה, יודיע מנהל המחוז לבעל המוסד ולמנהלו את שם המפקח לאחר שקיבל לכך את הסכמת המפקח על החינוך הדתי במחוז.
(ב)
מפקח רשאי לבקר בכל שיעור ובכל כיתה של מוסד העומד בפיקוחו.
7.
פסילת מנהל, מורה או עובד
(א)
לא יתמנה אדם מנהל מוסד או מורה אם נפסל על ידי השר מטעמים פדגוגיים.
(ב)
נתמנה אדם מנהל או מורה ומצא בו השר פסול לאחר המינוי, ינהג כך:
(1)
היה הפסול מטעמים פדגוגיים, יודיע לבעל המוסד שעליו להפסיק עבודת אותו מנהל או מורה לאתר תום אותה שנת הלימודים;
(2)
היה הפסול מחמת התנהגות הנוגדת את המוסר או את הנוהג המקובל לגבי תפקידיהם, יחקור השר בדבר ויתן לאותו מנהל או מורה הזדמנות להשמיע את דבריו להאשמות שהובאו נגדו; מצא השר כי ההאשמות מבוססות, יודיע לבעל המוסד בי עליו לפטר את המנהל או את המורה תוך 30 יום מיום מתן ההודעה או כתום שנת הלימודים, הכל כפי שיורה השר.
(ג)
לא יכהן אדם כעובד במוסד מוכר אם פסל אותו השר מהטעמים המפורטים בתקנת משנה (ב)(2).

פרק רביעי: תמיכת המדינה

8.
בקשה לתמיכת המדינה [תיקון: תשס״ח]
(א)
רצה בעל מוסד בתמיכת המדינה יצרף לבקשתו לשר את הצעת התקציב של המוסד לשנת הלימודים הבאה ויכלול בה פרטים מלאים ונכונים על התקן, המצבה ומש־כורות המורים ועל הוצאות המוסד לשירותים ולבנינים וכן פרטים ומסמכים להוכחת עמידתו בתנאים המפורטים בתקנה 9.
(ב)
היה המוסד אחד המוסדות המקבלים תמיכת המדינה יגיש בעליו את הבקשה ארבעה חדשים לפני ראשית שנת הלימודים; היה המוסד אחד המוסדות שעדיין לא קיבלו את תמיכת המדינה תוגש הבקשה ששה חדשים לפני ראשית שנת התקציב.
(ג)
הוראות תקנת משנה (ב) לא חולו על בקשות לתמיכת המדינה בשנת הלימודים תשי״ד.
9.
תנאים להשתתפות המדינה בתקציבי שעות לימוד [תיקון: תשכ״ג, תשל״ז, תשס״ח, תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ד]
(א)
המדינה תשתתף בתקציב שעות הלימוד של מוסד חינוך מוכר (להלן – השתתפות המדינה), שמתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה 3 ובכלל זה לימוד תכנית היסוד; השתתפות המדינה תהיה בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מוסד חינוך שהגיש בקשה לתמיכת המדינה ואין מתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, יהיה שיעור השתתפות המדינה כמפורט בתקנת משנה (ג):
(1)
הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות–כלכליות מגוונות;
(2)
ממוצע הדירוג החברתי–כלכלי של התלמידים הלומדים במוסד חינוך, אינו עולה על חצי סטיית תקן מהממוצע המשוקלל של הדירוג החברתי–כלכלי של התלמידים הלומדים במוסדות חינוך בתחום רשות החינוך המקומית שבה מצוי מוסד החינוך; הממוצעים האמורים ייערכו בידי משרד החינוך, הממוצע היישובי יפורסם באתר האינטרנט שלו.
(ב1)
(בוטלה).
(ג)
השתתפות המדינה תהיה יחסית להשתתפותה מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה בשיעורים שלהלן:
(1)
לגבי מוסד חינוך שמתקיים בו תנאי אחד בלבד מהתנאים שבתקנת משנה (ב) – 70%.
(2)
לגבי מוסד חינוך שלא מתקיימים בו שני התנאים שבתקנת משנה (ב) – 65%.
(3)
לגבי מוסד חינוך, שלא החזיק ברישיון מכוח חוק הפיקוח בשנת הלימודים הקודמת – 65%.
(ד)
חדל להתקיים במוסד חינוך תנאי מהתנאים שבמילוים הותנתה השתתפות המדינה לפי תקנת משנה (ב), תישלח התראה בכתב לבעל המוסד, ואם התנאי לא קוים בתוך 60 ימים מיום משלוח ההתראה יופחת שיעור השתתפות המדינה.
(ה)
מצא המנהל הכללי של משרד החינוך כי מוסד חינוך נוקט מדיניות הרחקת תלמידים לצמיתות בשל הישגים לימודיים, הנוגדת את סעיף 12ב לחוק הלימוד, תישלח התראה בכתב לבעל המוסד ואם לא תוקן האמור בתוך 30 ימים, יופחת שיעור ההשתתפות שמוסד החינוך זכאי לו לפי תקנות אלה ב־5% נוספים.
(ו)
תקנה זו תחול על כיתות א׳ עד ט׳.
דין וחשבון כספי [תיקון: תשל״ז]
מוסד המקבל תמיכת המדינה יגיש, בכל עת שדרש זאת מנהל המחוז, דין וחשבון כספי.
אי־מתן תמיכה או ביטולה [תיקון: תשע״ג]
ראה השר כי במוסד חינוך מתקיים האמור בתקנת משנה 3(א1) רשאי הוא להורות שמשרד החינוך לא ישתתף בתקציבו של אותו מוסד חינוך.
השתתפות נוספת בקיום מוסדות חינוך [תיקון: תשע״ד]
על אף האמור בתקנה 9, רשאי השר להשתתף בקיום מוסדות מוכרים שאינם רשמיים בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שמוסדות בעלי מאפיינים דומים יזכו להשתתפות בשיעור זהה –
(1)
עד 75% משיעור ההשתתפות במוסדות רשמיים דומים – במוסדות שבהם טווחי הכיתות א׳ עד ו׳, א׳ עד ח׳ ו־א׳ עד ט׳, בתחומים שלהלן:
(1)
ספרן, רכז חברתי ועובד סיוע;
(2)
רכז ביטחון;
(2)
עד 100% משיעור ההשתתפות במוסדות רשמיים דומים – במוסדות שבהם כיתות ז׳ עד ט׳ בלבד, בתחומים שלהלן:
(1)
מזכיר ושרת;
(2)
ספרן, רכז חברתי ועובד סיוע;
(3)
רכז ביטחון.
הפחתת שיעור ההשתתפות [תיקון: תשע״ד]
ראה השר כי במוסד חינוך נגבה שכר לימוד העולה על שכר הלימוד שאישר המנהל הכללי של משרד החינוך לפי סעיף 28(ג) לחוק הפיקוח, ועולה על התשלומים והחזר ההוצאות שנקבעו מכוח סעיף 6(ד) לחוק הלימוד, רשאי הוא להורות על הפחתת שיעור ההשתתפות בתקציבו של אותו מוסד חינוך, ורשאי הוא להורות שמשרד החינוך לא ישתתף בתקציבו של אותו מוסד חינוך.

פרק חמישי: הוראות שונות

פקיעת הכרה וביטולה [תיקון: תשל״ז]
הכרה תפקע אם לא מתקיים עוד במוסד התנאי שבתקנה 3(א)(1) והיא תבוטל אם לא מתקיים עוד במוסד תנאי מן התנאים שבתקנה 3.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי״ד–1953“.


י׳ בחשון תשי״ד (19 באוקטובר 1953)
  • בן־ציון דינור
    שר החינוך והתרבות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.