חוק פיקוח על בתי ספר
(הופנה מהדף חוק הפיקוח על בתי ספר)
חוק פיקוח על בתי ספר מתוך
חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ״ט–1969
2001165
ס״ח תשכ״ט, 180; תש״ל, 150; תשל״ב, 33; תשל״ו, 48; תשנ״א, 156; תש״ס, 193; תשס״א, 402; תשס״ה, 749; תשע״ה, 113; תשע״ז, 28; תשע״ח, 853; תשפ״ד, 578, 582; תשפ״ה, 15.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות ותחולה
הגדרות
בחוק זה –
”בית ספר“ – לרבות גן ילדים וכל מוסד חינוכי אחר;
”עובד חינוך“ – מי שעוסק בבית ספר ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך;
”עובד שירות“ – מי שעוסק בבית ספר ואיננו עובד חינוך;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד החינוך והחרבות, או סגנו;
”רשות הבריאות“ – מי ששר הבריאות מינהו כך לענין חוק זה;
”תברואה“ של בית ספר – לרבות מצבם התברואי של מבני בית הספר, החצר, הציוד והריהוט שבו, התאורה, החימום והאיוורור, צפיפות התלמידים בחדרי הלימוד ובחדרים אחרים, וכן הציוד המשמש להכנת מזון, כלי האוכל, החסנת מצרכי המזון ואיכותם.
תחולה [תיקון: תשל״ב]
(א)
חוק זה חל על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי, חינוך על־תיכוני או חינוך אמנותי, למעט –
(1)
בית ספר לבגירים שאינו מקנה לתלמידיו חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך על־תיכוני ואשר אינו מתיימר להכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(2)
מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958 ועל מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק;
(3)
בית ספר שעובדי החינוך שבו הם עובדי המדינה;
(4)
ישיבה וכן סמינר להכשרת כוהני דת ששר הדתות אישר אותם לענין חוק זה; הוראות חוק זה לא יחולו לגבי לימודי הקודש בישיבה תיכונית הנוספים על תכנית הלימודים הרגילה ולגבי מספר שעות הלימוד המוקדשות ללימודים אלה;
(5)
בית ספר ששר החינוך והתרבות פטרו בצו כללי או מיוחד מתחולת הוראות חוק זה, כולן או מקצתן.
(ב)
שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את העקרונות שלפיהם יינתנו פטורים לפי פסקה (5) לסעיף קטן (א).
פרק ב׳: פתיחת בית ספר וקיומו
חובת רשיון
לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רשיון כאמור (להלן – רשיון).
בקשה לרשיון
(א)
בקשה לרשיון תוגש למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על הענינים המפורטים בסעיף 9 ויצורפו לה תשריטים של מבני בית הספר ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
(ב)
המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש תוך ארבעה חדשים מיום הגשתה.
העברת העתקים של בקשות ומתן חוות דעת
(א)
המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, תש״ט–1949, ושל הועדה המקומית לתכנון ולבניה, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, שבתחומן נמצא בית הספר שהבקשה מתייחסת אליו.
(ב)
רשות החינוך המקומית והועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי תוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור.
אישור לעניין תברואה ובריאות [תיקון: תשע״ח, תשפ״ד]
(א)
המנהל הכללי יעביר העתק של בקשה למתן רישיון לראשונה או לאחר העברת מבנה או לאחר תוספת למבנה או לחצרים, פיצול שלהם או הקטנה שלהם ושל מצורפותיה לרשות הבריאות, ולא יתן רשיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן הרשיון מבחינת התברואה ומבחינת דרישות חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע״ח–2018 (בסעיף זה – תנאים לעניין תכשיר אפינפרין).
(ב)
רשות הבריאות תעביר את החלטתה לעניין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) למנהל הכללי תוך חדשיים מיום קבלת העתק הבקשה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא מסרה רשות הבריאות את החלטתה בעניין בקשה כאמור באותו סעיף קטן, במועד האמור בסעיף קטן (ב), יעביר המנהל הכללי את הבקשה לעובד בריאות הסביבה שייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את הבקשה; המנהל הכללי רשאי לתת רישיון זמני לשנה אחת, אם עובד בריאות הסביבה אישר כי אין מניעה למתן הרישיון מבחינת התברואה ומבחינת תנאים לעניין תכשיר אפינפרין.
(ד)
המנהל הכללי יעביר בקשה לחידוש רישיון לעובד בריאות הסביבה לשם בדיקת התברואה והתנאים לעניין תכשיר אפינפרין, וכן יעביר את העתק הבקשה לרשות הבריאות, ורשאי הוא לפעול לפי פסקאות (1) או (2), ובלבד שאם נקבעו ברישיון האחרון שניתן תנאים מיוחדים לעניין תברואה ובריאות ייכללו התנאים גם ברישיון שיחודש:
(1)
לחדש את הרישיון, ובלבד שב־18 החודשים שקדמו לתום תקופת הרישיון האחרון שניתן או למועד ההחלטה בבקשה לחידוש רישיון, לפי המאוחר, נערכה ביקורת וניתן אישור של רשות הבריאות או של עובד בריאות הסביבה, כי מתקיימת רמה נאותה מבחינת התברואה ומבחינת תנאים לעניין תכשיר אפינפרין;
(2)
לחדש את הרישיון לשנה, על סמך הצהרת מגיש הבקשה כי מתקיימת רמה נאותה מבחינת התברואה ומבחינת תנאים לעניין תכשיר אפינפרין.
(ה)
בסעיף זה, ”עובד בריאות הסביבה“ – עובד משרד החינוך שהוא בעל כשירות של עובד בריאות הסביבה לפי סעיף 3ב לפקודת בריאות העם, 1940.
רשיון לתאגיד
לא יתן המנהל הכללי רשיון לחבר בני אדם אלא אם הוא תאגיד.
כשירות בעל רשיון
לא יתן המנהל הכללי רשיון לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע כבטחון המדינה, או כל עוד מתנהלת נגדו לפי חוק חקירה על עבירה כאמור; לא יתן המנהל הכללי רשיון לתאגיד אם מי שבידו השליטה עליו הורשע בעבירה כאמור או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה כאמור.
מבחנים למתן רשיון [תיקון: תשפ״ד]
(א)
לא יתן המנהל הכללי רשיון אלא אם הוא סבור כי תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג בית הספר שהבקשה מתייחסת אליו בענינים המפורטים להלן:
(1)
תכנית הלימודים, מערכת השיעורים ומשך הלימודים;
(2)
הכשרתם וכשרם המקצועי של סגל עובדי החינוך;
(3)
מבני בית הספר והגישה אליהם, החצר, מספר הכיתות וחדרי הלימוד, הספח והשירות;
(4)
תנאי הבטיחות בבית הספר;
(4א)
תברואה בבית הספר וכן דרישות חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע״ח–2018;
(5)
הריהוט והציוד של בית הספר;
(6)
הבסיס הכספי לקיום בית הספר.
(ב)
במתן החלטתו בדבר הענינים המפורטים בסעיף קטן (א), יתחשב המנהל הכללי בסוג בית הספר ובגילם וצרכיהם של התלמידים – הכל בהתאם לכללים שהתקין שר החינוך והתרבות בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
תנאים לרשיון
המנהל הכללי רשאי להתנות את מתן הרשיון בתנאים שיש לקיימם מראש, ורשאי הוא לקבוע ברשיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו.
תקפו של רשיון
רשיון יכול שיהא קבוע או לתקופה שתיקבע בו ושלא תפחת משנת לימודים אחת.
רכישת בית ספר
לא יועבר רשיון מאדם לאדם אחר, אלא באישורו של המנהל הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות.
ערר
סירב המנהל הכללי ליתן רשיון או לאשר העברתו לאחר, רשאי המבקש, תוך עשרים ואחד יום מהיום שהודע לו על הסירוב, לערור על כך לפני ועדת ערר לפי סעיף 14.
ועדת הערר
(א)
שר החינוך והתרבות ימנה ועדת ערר המורכבת משלושה אלה:
(1)
מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי שיתמנה לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2)
שני חברים אחרים שלפחות אחד מהם אינו עובד המדינה.
(ב)
הודעה בדבר מינוי ועדת הערר תפורסם ברשומות.
(ג)
סדרי דין של ועדת הערר ייקבעו בתקנות על ידי שר החינוך והתרבות.
(ד)
ועדת הערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתתה לפי פרק זה.
ערעור [תיקון: תש״ס]
החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.
ביטול רשיון
(א)
נוכח המנהל הכללי כי לא נתקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבמילוים הותנה רשיון, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל הרשיון, ואם התנאי לא קויים תוך שלושה חדשים מיום ההתראה, רשאי המנהל הכללי לבטל את הרשיון.
(ב)
מי שרשיונו בוטל כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר כאמור בסעיף 14.
פרק ג׳: העסקת עובדים בבית הספר
אישור להעסקת עובד חינוך [תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה]
(א)
לא יעסיק אדם עובד חינוך אלא אם יש בידי העובד אישור בכתב מאת המנהל הכללי כי אין לו התנגדות להעסקתו כעובד חינוך.
(ב)
לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור כאמור למי שכשיר להיות עובד חינוך אלא אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה, לרבות בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור כהגדרתן בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור);
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך;
(3)
הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים;
(4)
העובד פוטר מבית ספר לפי סעיף 18א לחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953, או מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך ואין המנהל הכללי סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות נסיון חדש בהעסקת העובד בבית ספר;
(5)
הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי כי העובד עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי כמשמעותו בסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עימו, לנוכח החומרה המיוחדת בהיותו עובד בבית ספר, ובכלל זה עם קטינים או חסרי ישע; בפסקה זו, ”מעשה טרור“ – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור;
(6)
העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד שגורמי הביטחון החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך; בפסקה זו, ”גורמי הביטחון“ – שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
סייגים לאישור
המנהל הכללי רשאי לסייג אישור לפי סעיף 16 או להגביל את תקופת תקפו.
ביטול אישור או התלייתו [תיקון: תשע״ה, תשפ״ד־2, תשפ״ה]
(א)
המנהל הכללי רשאי לבטל אישור לפי סעיף 16 אם נוכח שנתקיימה בעובד עילה מהעילות המנויות בסעיף 16(ב); אולם לא יבטל אישור כאמור על סמך עילה מהעילות המנויות בפסקאות (2) עד (6) לסעיף 16(ב) אלא לאחר התייעצות עם ארגון המורים המייצג את העובד הנדון.
(א1)
המנהל הכללי יתלה אישור לפי סעיף 16 אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע או בחשד לביצוע עבירת ביטחון חמורה או עבירת טרור כאמור בסעיף 16(ב)(1), אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע; החלטה לפי סעיף קטן זה תהיה בכתב; בסעיף קטן זה –
”חסר ישע“ – כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);
”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירה לפי סעיפים 203ב, 214(ב) ו־(ב1), 300 עד 301ג, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו־377א לחוק העונשין.
(א2)
המנהל הכללי רשאי להתלות אישור לפי סעיף 16, אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד חינוך.
(ב)
בעל רשיון חייב, לפי דרישת המנהל הכללי, לפטר עובד חינוך שאישורו בוטל כאמור בסעיף קטן (א) או שאין בידו אישור כאמור בסעיף 16(א), או להשעות עובד חינוך שאישורו הותלה כאמור בסעיף קטן (א1) או (א2).
(ג)
פיטר בעל רישיון לפי הוראות סעיף קטן (ב) עובד חינוך שאישורו בוטל בשל הרשעה בעבירה כאמור בסעיף 16(ב)(1), יהיה בעל הרישיון, על אף הוראות כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, פטור ממתן הודעה מוקדמת לפיטורים; העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, זולת אם בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הפיטורים היו בנסיבות מיוחדות, שאינן מצדיקות מתן פיצויי פיטורים, כולם או חלקם.
הזדמנות להשמיע טענות [תיקון: תשע״ה]
לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור לפי סעיף 16, ולא יבטל או יתלה אישור, אלא לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
ערר
עיון מחדש בהחלטת התליה [תיקון: תשע״ה]
(א)
הותלה אישור של עובד חינוך לפי סעיף 18(א1) או (א2), תימשך ההתליה עד למתן פסק הדין הסופי בהליך הפלילי נגדו או עד להפסקת ההליך; ואולם המנהל הכללי רשאי, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להורות על הפסקת ההתליה במועד מוקדם יותר.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שאישורו הותלה רשאי לפנות למנהל הכללי בבקשה שיורה על הפסקת ההתליה; פנה עובד כאמור, ישקול המנהל הכללי בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדבר ההתליה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, את האפשרות להפסיק את ההתליה באותו מועד; החליט המנהל הכללי שלא להפסיק את ההתליה במועד כאמור, ישקול מחדש, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים, החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההתליה.
שמירת דינים [תיקון: תשע״ה, תשע״ז]
אין בהוראות סעיפים 18(א1) ו־(א2), 20א, 22(א1) ו־25א(א) כדי לגרוע מהוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978.
דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ה]
שר החינוך ימסור לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מיום א׳ בחשוון, דיווח על התליות של אישורים לפי סעיף 16, ועל הפסקת התליות כאמור, שנעשו בשנת הלימודים שקדמה למועד הדיווח לפי סעיפים 18(א1) ו־(א2) ו־20א.
הגשת רשימה של עובדי שירות
בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רשיון למנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך רשימה של עובדי השירות המועסקים בבית הספר.
דרישה לפטר עובד שירות [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־2]
(א)
המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רשיון שיפטר מיד עובד שירות אם נתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה;
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין להעסיקו בבית הספר;
(3)
הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים.
(א1)
המנהל הכללי ידרוש, בכתב, מאת בעל רישיון או מנהל בית ספר כי ישעה עובד שירות שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע; בסעיף קטן זה, ”חסר ישע“ ו”עבירת מין או אלימות חמורה“ – כהגדרתם בסעיף 18(א1).
(ב)
בעל הרשיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה.
הזדמנות להשמיע טענות [תיקון: תשע״ז]
לא ידרוש המנהל הכללי לפטר או להשעות עובד שירות כאמור בסעיף 22 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
אצילת סמכויות
ערר
עובד שירות הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטרו כאמור בסעיף 22, רשאי לערור על כך, תוך עשרים ואחד יום מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני שר החינוך והתרבות.
עיון מחדש בהחלטת השעיה [תיקון: תשע״ז]
(א)
הושעה עובד שירות לפי סעיף 22(א1), תימשך ההשעיה עד למתן פסק הדין הסופי בהליך הפלילי נגדו או עד להפסקת ההליך, ואולם המנהל הכללי רשאי להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), עובד שירות שהושעה רשאי לפנות למנהל הכללי בבקשה שיורה על הפסקת ההשעיה; פנה עובד כאמור, ישקול המנהל הכללי בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדבר ההשעיה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט המנהל הכללי שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים, החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה.
אישור להעסקת רופא או אחות
לא יועסק רופא או אחות בבית ספר אלא באישור רשות הבריאות.
אישור רשות הבריאות
(א)
לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם יש בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות להעסקתו מבחינה בריאותית.
(ב)
רשות הבריאות רשאית לסייג אישור לפי סעיף קטן (א) או להגביל את תקופת תקפו.
(ג)
שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לענין האישור לפי סעיף זה.
פרק ד׳: הוראות שונות
פיקוח על בית ספר
(א)
שר החינוך והתרבות רשאי לתת לבעל רשיון את ההוראות הדרושות, לדעת השר, להבטיח כי החינוך הניתן בבית הספר יושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953.
(ב)
תכנית הלימודים, ספרי הלימוד, ספרי העזר, עזרי הלימוד וההישגים הלימודיים של בית הספר יהיו נתונים לפיקוחו של שר החינוך והתרבות ויתאימו להוראות הכלליות הנהוגות באותו סוג של בית ספר.
(ג)
המנהל הכללי יאשר מפעם לפעם, בהתחשב בסוג בית הספר ואופיו, את שכר הלימוד של בית הספר וסדרי גבייתו.
הודעה על שינויים
בעל רשיון יודיע למנהל הכללי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרשיון או במצורפותיה.
זכות כניסה
המנהל הכללי או מי שמינה לכך וכן רשות הבריאות רשאים בכל עת סבירה להיכנס לבית ספר ולחצריו כדי לברר אם קויימו הוראות חוק זה, התקנות לפיו ותנאי הרשיון; ורשאים הם לדרוש מבעל הרשיון או ממנהל בית הספר כל ידיעה הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי חוק זה.
דרישה לתקן ליקויים
המנהל הכללי או רשות הבריאות רשאים לדרוש מבעל רשיון, בהודעה בכתב, לתקן תוך מועד סביר כל ליקוי בענין הנוגע לבית הספר או לתברואה בו, אם נראה להם כי התיקון דרוש כדי לקיים הוראות חוק זה, התקנות לפיו או תנאי הרשיון; בעל הרשיון חייב למלא אחרי דרישה כאמור תוך המועד הנקוב בה.
צו סגירה מאת המנהל הכללי [תיקון: תשנ״א, תשס״א, תשס״ה, תשע״ז]
(א)
המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת בית ספר אם נוכח שנתקיים אחד מאלה:
(1)
בית הספר מתנהל ללא רשיון;
(2)
בעל הרשיון סירב לפטר עובד חינוך או עובד שירות כשנדרש לעשות כן לפי סעיף 18(ב) או 22(א);
(3)
לא קויימה דרישתה של רשות הבריאות לתקן ליקויים לפי סעיף 31;
(4)
בבית הספר מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה.
(א1)
נוכח המנהל הכללי כי בבית הספר הופר איסור האפליה כאמור בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, התש״ס–2000, רשאי הוא לצוות בכתב על סגירתו, לאחר שדרש מבעל הרשיון בכתב לתקן את הדבר תוך מועד סביר, ולאחר שהזהירו כי אי מילוי דרישה זו יגרור הוצאת צו לסגירת בית הספר.
(ב)
צו הסגירה יישלח בדואר רשום או על ידי שליח אל בעל הרשיון או אל מי שמנהל בית ספר ללא רשיון.
(ג)
צו סגירה ייכנס לתקפו בתום 30 יום מיום מסירתו כאמור בסעיף קטן (ב), זולת אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לכך, והוא יעמוד בתוקף עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
עבירות ועונשין
(א)
(ב)
(ג)
מי שאינו מקיים במועדו דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 31 או עובר על הוראה אחרת של חוק זה, דינו – קנס 1000 לירות.
(ד)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על סגירתו של בית הספר עד לסיום המשפט.
(ה)
בית המשפט רשאי, בנוסף לכל עונש שיטיל, לצוות על סגירתו של בית הספר.
(ו)
מי שאינו מקיים צו סגירה לפי סעיף זה, ינהגו בו כאמור בסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט.
שמירת סמכויות וחיובים
סמכויות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות לפי חיקוק אחר וקיום חיובים לפי חוק זה אינו משחרר מקיום חיובים לפי חיקוק אחר.
אי־
פקודת החינוך לא תחול על בית ספר שחוק זה חל עליו.
הוראת מעבר [תיקון: תש״ל, תשל״ו]
(א)
שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יחיל בצווים חוק זה בהדרגה על בתי ספר שהיו קיימים ערב תחילתו (להלן – בתי ספר קיימים).
(ב)
התחולה ההדרגתית אפשר שתהא לפי אזורים, לפי סוגי בתי ספר או לפי סוגי הבעלות של בתי ספר או גם לפי זה וגם לפי זה.
(ג)
(בוטל).
ביצוע ותקנות
שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
נתקבל בכנסת ביום כ״א בתמוז תשכ״ט (7 ביולי 1969).
- שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה - גולדה מאיר
ראש הממשלה - זלמן ארן
שר החינוך והתרבות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.