תיקוני זהר צח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקונא שתין ושבע[עריכה]

(דף צח ע"א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי"ם דָּא מטטרו"ן, דְּבָרָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדְמוֹן וְרֵאשִׁית לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם דִּלְתַתָּא, וְדָא אִיהוּ אָדָם הַקָּטֹן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לֵיהּ בְּדִיּוֹקְנָא וְצִיּוּרָא דִלְעִילָא בְּלָא עִרְבוּבְיָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית א, כד) תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְאִיהוּ עִץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ שם יא ז, כְּגַוְונָא דִלְעִילָא וַי מָאן דְּעָבִיד עִרְבוּבְיָא לְעִילָא וּלְתַתָּא, דְּהַאי אִילָנָא דְעִרְבוּבְיָא, עִרְבוּבְיָא מֵאִילָנָא דְמוֹתָא, בְּגִין דָּא אִתְקְרֵי מַטֶּה, דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ לְאַלְקָאָה בֵּיהּ לְחַיָּבַיָּא, וּמָאן אִיהוּ דְאַפִּיךְ לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּשַׁלִּיט עֲלֵיהּ וְהָא אוּקְמוּהָ.

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, כֵּיוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה יָדַע דְּאִילָנָא דָא הֲוָה עָתִיד לְגָרְמָא מִיתָה לְאָדָם (ולכל בריין דעתידין למהוי אבתר, יה) אַמַּאי בָּרָא לֵיהּ לְאָדָם דְּעָתִיד לְמֶחטֵי קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי דִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא לָא הֲוָה שְׁלִים עַד דְּבָרָא לְאָדָם, דְּהָכִי הֲוָה אָדָם דִּלְעִילָא (כ"י לגבי אדם דלת, תא), כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא לְגַבֵּי גוּפָא, וּכְמָה דְלָא אִית עוֹבָדָא לְנִשְׁמָתָא בְלָא גוּפָא, הָכִי הֲוָה צָרִיךְ לְמֶעֱבַד דִּיּוֹקְנָא לְתַתָּא לְאַפָּקָא בֵּיהּ עוֹבָדָא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא (כעוב, דא) דִלְעִילָא, אָדָ"ם אִיהוּ לְחֻשְׁבַּן זְעִיר דַּחֲנוֹ"ךְ תֵּשַׁע נְקוּדִין, פְּעוּלָה דִילֵיהּ שְׁכִינְתָּא כְּלִילָא בְּכָל (מ, כל) אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִלְעִילָא.

אָדָם דִּלְעִילָא לָא הֲוָה שְׁלִים בְּלָא נוּקְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שם ה ב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, אָדָם דְּכַר, וְאָדָם נוּקְבָא, וְכַד אִתְבְּרִי אָדָם דִּלְתַתָּא דְאִיהוּ נוּקְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שם א כז וַיִּבְרָא אלהי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אִשְׁתַּלִּים דִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם וכו' שם ב ה, וְאַמַּאי בְּגִין דְּאָדָם אַיִן, וּבְגִין דָּא מוּכְרַח הֲוָה אָדָם לְמִבְרֵי לֵיהּ, לְאִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא, וְנוּקְבָא בְּהַאי אָדָם בָּהּ הֲוָה חָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, ב) כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וְגוֹמֵר, וְדָא רָזָא דְנִשְׁמָתָא.

לְבָתַר אָמַר (בראשית ב, יח) לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עִזֶר כְּנֶגְדּוֹ, דָּא גוּפָא דְּאִיהוּ עִִבֶד שִׁפְחָה כְּלִיל מִטּוֹב וָרָע, בְּגִין לְמֶהֱוֵי לֵיהּ אַגְרָא וְעוּנְשָׁא, וּבְגִינָהּ אָמַר (דברים ל, ו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב אֶת הַמָּוְת וְאֶת הָרָע, וְאָמַר לֵיהּ וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, דְּאִם לָא יַהֲבָה בִּידֵיהּ, לָא הֲוָה לֵיהּ אַגְרָא וְעוּנְשָׁא, וַהֲוָה כִּבְעִירָא, וְעִם כָּל דָּא אַחֲזֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵיהּ, כָּל מַה דְּאִירַע לֵיהּ, אִם הֲוָה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד דְּהוּא כְלַפֵּי זְכוּ, אוֹ אִם הֲוָה מַטֶּה בָּהּ כְּלַפֵּי חוֹבָא, דְּאִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְמִיתָתֵיהּ לָא הֲוָה אַחֲזֵי לֵיהּ תְּרֵין אוֹרְחִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן מָוְת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן.

וְאַחֲזֵי לֵיהּ דְּלָא הֲוָה מְעָרֵב טוֹב בְּרָע, דְּאַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית א, ד) וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וְרָזָא דְמִלָּה וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם (שמות כו, לג), וְהָכִי עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ טַרְפְּשָׁא, דְאַפְרִישׁ בֵּין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְטוֹב, וּבֵין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְרָע, וּמַנִּי לוֹן דְּלָא לְעָרְבָא טוֹב עִם רָע, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ב, יז) וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַנִּי לֵיהּ לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, וּלְבָתַר אָמַר אִיהוּ שם ג יב הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי וְגוֹמֵר.