תוספות על כתובות ב א בתולה
לפי מהדורת ש"ס ווילנא התרמ"ד (1883-1884). שינויי נוסחאות ממהדורות אחרות מופיעים כהערות שוליים.
בתולה
הא דלא קתני[1] הבתולה כדתני[2]
האשה[3] נקנית[4] (משנה קידושין (א,א), גמ' דף ב' ע"א)
היבמה ניקנית[5] (שם) | אליה רבה
משום דהתם אקרא[6] קאי
כי יקח איש אשה (דברים כד,א)
האשה[7] הכתובה וכן היבמה
אבל הכא לא קאי קרא
והא דלא תנן בפ"ק[8] דקידושין[9] העבד[10] עברי (משנה קידושין (א,ב), גמ' קידושין דף י"ד ע"ב)
כי תקנה[13] עבד[14] עברי (שמות כא,ב)
משום[15] דא"כ[16] ה"ל[17] למתני העבד העברי שאינו דבוק | מהרש"א | מהר"ם שי"ף | כסא שלמה
ואין דרך הש"ס[18] לדבר כן
ומיהו גבי איש ואשה[19] רגילים[20] בכל מקום[21] לשנות בה'[22] | מהר"ם שי"ף | הפלאה
אע"ג[23] דלא קאי אקרא
כמו האשה שהלכה (משנה יבמות (טו,א), גמ' יבמות דף קי"ד ע"ב)
האשה שנתארמלה[24] (משנה כתובות (ב,א), גמ' כתובות דף ט"ו ע"ב)
האיש מדיר את בנו בנזיר (משנה נזיר (ד,ו), גמ' נזיר דף כ"ח ע"ב)
פירושים
מהרש"א[עריכה]
- משום דא"כ ה"ל למיתני העבד העברי שאינו דבוק כו' עכ"ל. ר"ל: דבוק - עבד של עברי, אלא אינו דבוק - דהיינו עבד שהוא עברי ואילו הוה כתיב העבד עברי הוה משמעו דבוק והיה הוצרך להוסיף עוד ה' 'העברי' דלהשתמע אינו דבוק ואין דרך כו' וק"ל.
מהר"ם שי"ף[עריכה]
- שאינו דבוק - שיהיה פירושו עבד של עברי דאז הוי מצי שפיר למיתני העבד העברי, אבל אינו דבוק - ופירושו: עבד שהוא עברי, וא"כ היה צריך למיתני וכמו 'בא אלי העבד העברי לצחק בי' וגו' (בראשית לט,יז) וזה אין דרך וגו'.
- ומיהו גבי איש ואשה כו' - כיוון דקאי פעם אחד אקרא קתני האשה.
הפלאה[עריכה]
- ומיהו גבי איש כו' - ובריש קידושין (ב' ע"א) כתבו, זה לשונם: דלא אשכחנא בשום דוכתא בתולה בקרא מפורש גבי נישואין עכ"ל. אע"ג דמצינו בקרא 'בתולה מעמיו יקח אשה' (ויקרא כא,יד). ומצינו נמי גבי נשואי רבקה 'והנערה...בתולה' (בראשית כד,טז). וצריך לומר דכוונתם דמכל מקום גבי עיקר דין נשואין לא מצינו. ולולי דבריהם היה נראה דיש לומר דאדרבא בהכי מיושב דלא נקט הבתולה כמו גבי איש ואשה משום דאתא למטעי דאקרא קאי לפי מה שכתב תוס' לקמן ד"ה שאם היה וכו' דעיקר התקנה משום אשת כהן או קידשה בפחות מג' שנים והוה אמינא דומיא דהנך קראי דמיירי בכהן, ורבקה הייתה פחותה מג' שנים כשקידשה אליעזר כפירוש רש"י דנשאת ליצחק כשהייתה בת שלוש שנים (בראשית כה,כ ד"ה בן ארבעים שנה). להכי נקט בתולה דלאו אקרא קאי, וק"ל.
כסא שלמה[עריכה]
- דא"כ הו"ל למתני העבד העברי שאינו דבוק וכו' - ועיין למהרש"א ז"ל בפירוש דבריהם יעויין שם. אך קצת קשה: כיוון דע"כ השתא נמי דלא קאמר העבד העברי כדי לפרש עבד שהוא עברי משום דנקט לישנא דקרא והוא מובן מעצמו, א"כ הול"ל נמי העבד עברי כיוון דקאי אקרא, ויש ליישב.
אליה רבה[עריכה]
- היבמה נקנית כו' - לכאורה קשה, למה לא מייתי נמי אינך דחשיב לסוף או לא ה"ל לאתויי נמי היבמה נקנית, ודוחק לומר משום תירץ דאקרא קאי. ועוד מאי לשון 'וכן היבמה' - היה לו לומר 'היבמה הכתובה'. ואפשר דתוס' הקשו אח"כ: אמאי לא תנא נושאין את הבתולה כמו האיש מקדש, ותירצו: משום התם אקרא קאי, ובריש קידושין 'האשה נקנית - ליתני: האיש קונה' - ה"א אפילו בעל כרחה, והקשו תוס': הא תנא היבמה נקנית אף שהיא בע"כ, ותירצו: איידי דהאשה נקנית תנא היבמה נקנית. וזה כוונת תוס' 'הא דלא קתני הבתולה כדתני האשה נקנית' - ואי נאמר דאקרא קאי א"כ קשה: ליתני האיש קונה, ואי משום דה"א בע"כ - לזה סיימו 'היבמה נקנית', ר"ל: דקשה הא יבמה הוא אפילו בע"כ - ותירצו: דלעולם אקרא קאי, והא דלא תני האיש קונה היינו משום דה"א אפילו בע"כ והא דנקט 'היבמה נקנית' לזה סיימו 'וכן היבמה', ר"ל: איידי כתירץ תוס' שם.
שינויי נוסחאות ונ=ונציה 1521. בז=בזל 1580. אמ=אמשטרדם 1712.
- ^ אמ: קתני'.
- ^ בז: כדקתני.
- ^ ונ: האש'.
- ^ בז: נקנת.
- ^ ונ: משו' ניקני'.
- ^ ונ: דהת' אקר'. אמ: אקר'.
- ^ אמ: האש'.
- ^ ונ: בפרק קמא.
- ^ ונ: דקדושין. אמ: דקדושין.
- ^ אמ: העב'.
- ^ ונ: אע"ג. בז: אע"ג. אמ: אע"פ.
- ^ אמ: דכתי'.
- ^ אמ: תקנ'.
- ^ בז: עב.
- ^ אמ: משו'.
- ^ בז: דאם כן.
- ^ בז: הוה ליה. אמ: הו"ל.
- ^ ונ: התלמוד. בז: התלמוד.
- ^ בז: ואש.
- ^ ונ: רגילי'. אמ: רגיל'.
- ^ ונ: מקו'.
- ^ אמ: בהם.
- ^ ונ: אף על גב.
- ^ אמ: שנתארמל'.