תוספות יום טוב על תרומות ג
<< · תוספות יום טוב · על תרומות · ג · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
[*ונמצא סרוח. פירש הר"ב דאיבעי ליה למטעמי'. הכי איתא בר"פ האשה רבה ופי' התוס' כלומר יפריש על מה שהוא [טועם] מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא עכ"ל דבלאו הכי א"א דטבל אסור לכהן]:
תרומה ויחזור ויתרום. פי' הר"ב וכהן נותן לו דמי הגדולה שהשניה מתמעטת וכו'. ירושלמי. וקצת קשה כיון דמשלם הכהן הראשונה. נמצא שמן הראשונה עצמה לא נתן תרומה וי"ל דכיון דאינו מקבל מהכהן אלא דמי תרומה לבד נמצא שאין כאן גזל השבט אצלו. [*ועוד דודאי דמספק חייב הכהן עצמו להפריש ממנה תרומה]:
אינה מדמעת. אלא יוציאנה מאותן חולין שיעור מה שנפל בהן בלבד. הרמב"ם. ועיין בפי' [*הר"ב] דלקמן וע"ש שהתרומה נקראת דמע כדלקמן מ"ו קראו למעורב ממנו מדומע. רמב"ם מ"ד פ"ג דחגיגה [*וכן לעיל פ"ק דדמאי מ"ג]:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ר"ע אומר תרומת שניהם תרומה. עיין בפי' [*הר"ב] פ"ק דתמורה מ"ה ומ"ש שם בס"ד. [*ומ"ש הר"ב וחציה חולין שהרי כשתרם כ"א ואחד כבר נתקנו החצאין ונעשו חולין ומיהו לאו חולין גמורין הן שהרי לא נתקנו אלא מתרומה גדולה ועדין טבולין למעשרות ותרומת מעשר ולכן בירושלמי קרי לחצאין אלו טבל ומפרש הר"ש כפי מסקנת הירושלמי דהיינו טבולין למעשרות ולא לתרומה ולא היה ליה להר"ב לכתוב חולין אלא טבל כדקאמר בירושלמי ולפרש דהיינו למעשרות אי נמי הוה ליה לכתוב חולין הטבולין למעשר וכדרך שכ' בפ"ד מ"ד:
[*במה דברים אמורים כו'. פי' הר"ב הא דפליג ר"ע לעיל ואמר תרומה כו'. תמיה לי אמאי מפר' אליבא דר"ע לחוד דודאי דאף לרבנן שייכא להך בד"א כו' ולשון הר"ש הא דפליגי לעיל דלר"ע תרומה כו' וזה ניחא קצת דהרי לא פירש אליבא דר"ע לחוד ומ"מ קשה אמאי הוצרך להאריך ולכתוב דבריו של ר"ע כלל ואפשר דמשום הכי הבין הר"ב דדעת הר"ש דדוקא לר"ע מפרש ולכך עיקם ושינה הלשון אבל אינו נכון]:
חוץ מן הדרוכות. פירש הר"ב [בעלים] ע"ה שהשכירו פועלים חבירים כדי להפריש כו'. וכן ל' הר"ש וכלומר שלכך השכירו חבירים כדי שעי"כ יכולים להפריש בטהרה אבל אין לומר שהשכירום כדי להפריש דהיינו הרשה. ומ"ש הר"ב מפרישים החבירים כדי שיעור התרומה כו'. פירש הר"ש אבל עכשיו אין תורמין דא"כ הוי כתורם מן היין על הענבים שבגת ואין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו דהני ענבים דרוכות הם וכדתנן במשנה ח פ"ק:
[*רבי אלעזר חסמא. עיין מה שכתבתי בזה בסוף פ"ג דמס' אבות]:
רבי אליעזר בן יעקב אומר וכו' תרומת מעשר עליו כו'. פי' הר"ב פליג אר' שמעון וכו'. כלומר אבל בתרומה גדולה ס"ל כר"א חסמא:
[*אע"פ שהוא עובר בל"ת מה שעשה עשוי. דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי ס"ד לא מהני אמאי לקי הכי אמר אביי בפ"ק דתמורה סוף דף ד ורבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי דעבר אמימרא דרחמנא ופריך ממתני' לרבא ומשני שאני התם דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו. וכ' בפירוש שהזכרתי אף אם הקדים דבר לחבירו. וכתב עוד ומיהו אם הקדים מעשר שני לראשון לא יאכלנו עד שיוציא עליו מעשר ראשון וממעשר ראשון יוציא התרומת מעשר עכ"ל]:
שנאמר מלאתך ודמעך. פי' הר"ב ודמעך זו תרומה וכתבו התוס' בפ"ק דתמורה ד"ד דלכך קרי לתרומה דמע לפי שנוהגת בלח ובכורים אינו אלא ביבש שהרי אין מביאים בכורים אלא מפירי כדתנן בסוף מכילתין וסוף מס' חלה. [*ומ"ש הר"ב לא תאחר לא תשנה הסדר ועדיין הסדר לא שמענו ומפרש לה במתני' דלקמן וזה לשון הרמב"ם לא תאחר ר"ל לא תאחר ממלאתך ודמעך מי שהוא ראוי להקדימו ואח"כ הביאו ראיה שראוי להקדים אלו החקים מקצתם על קצתם. ע"כ]:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
[*שאיני נהנה לזה. כלומר ממה של זה דוגמא לדבר בפרשת וישלח למי אתה. פירש"י של מי אתה. ועיין בר"פ קמא דנדרים ופ"ג משנה יא]:
עד שיהא פיו ולבו שוין. עיין רפ"ה דנזיר. [*וכתב הר"ש ודוקא כששפתיו ולבו מכחישין זא"ז אבל לא מכחישין זא"ז מהני בתרומה וקדשים כדדרשי' בפרק שבועות שתים שאני גומר בלבו אע"פ שלא הוציא בשפתיו עכ"ל ומשום קדשים מייתי לדפרק שבועות שתים אבל לענין תרומה הוה ליה להביא משנתנו פרק קמא משנה ז דאין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין וילפינן לה מדכתיב (במדבר יח) ונחשב לכם תרומתכם כמ"ש שם הר"ב והר"ש]:
[*הנכרי והכותי תרומתן תרומה. פי' הר"ב אם הפרישו כו'. ומדבריהם. גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו הרמב"ם פ"ד מה"ת. כך נראה דעת הר"ב אבל יש לרש"י גם לתוס' פירושים אחרים בריש פרק ב דקדושין ועיין במשנה ט פרק ה דדמאי]:
רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכמים אומרים יש לו. משמע דערלה לכ"ע יש להן. דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן. כמ"ש הרמב"ם בחיבורו ר"פ עשירי מה' מעשר שני מטעם הירושלמי. וכ"כ הר"ש בסוף מסכת ערלה. וסייעתא לפי' הר"ב דסוף מס' ערלה. ותיובתא על פירושו ופירוש הרמב"ם דריש מס' ערלה. ובסוף ערלה אכתוב יותר מזה. [*וטעמו של ר' יהודה לאו משום דסבר דיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מחובותיו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות פרק רבי ישמעאל דס"ל דאין קנין כו' אלא לא קאמר ר' יהודה הכא אלא בסוריא כ"כ הר"ש והביא ברייתא לראיה אבל בפי' שהזכרתי מסיק דשמא יש לחלק בין כרם רבעי לתרומה ומעשרות דדוקא בתרומות ומעשרות מחייב משום דגנך כתיב תרי זימני ולא של נכרי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואולי אף בכרם [רבעי] קרא אשכח ודרש. עכ"ל]:
[*ור' שמעון פוטר. פירש הר"ב מחומש אבל מדמע. וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במשנה ג פ"ז]:
משנה תרומות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב